$
בארץ

הקרנות מתחכמות לרפורמה בפנסיה: 4 מכל 10 עובדים משתכנעים לשלם דמי ניהול מקסימליים

מתרבים הספקות סביב רפורמת ברירת המחדל בפנסיה. אף שמאז אפריל נאסר צירוף אוטומטי של עובדים לתוכניות בדמי ניהול מרביים, מתברר שאלפי עובדים מתפתים לחתום על הסכמה. יו"ר ההסתדרות תומך בחוק שינמיך את תקרת דמי הניהול

רחלי בינדמן 08:2230.05.18

נתונים חדשים מציירים תמונה מדאיגה של האופן שבו סוכני הביטוח והמעסיקים מיישמים את רפורמת ברירת המחדל, שנועדה להפחית את דמי הניהול בתוכניות הפנסיה של העובדים. לפני חודשיים נכנס לתוקפו הסעיף ברפומה שאוסר על מעסיקים לצרף עובדים לתוכניות פנסיה בדמי ניהול מרביים ללא הסכמתם; אלא שמספרים מפתיעים שהציגה אתמול בכנס "עדיף" מיכל היימן, ראש מחלקת הפנסיה ברשות שוק ההון, מראים ש־43% מהעובדים שתוכניות הפנסיה שלהם בוטלו באפריל צורפו מחדש לתוכניות בדמי ניהול מקסימליים.

 

רפורמת ברירת המחדל שהושקה בנובמבר 2016 ביקשה למנוע ממעסיקים לבחור עבור עובדיהם בתוכניות פנסיה יקרות, ולהציע חלופה בדמות "קרנות ברירת מחדל" בפיקוח ממשלתי שבהן דמי הניהול מוזלים. התוכנית נכנסה לתוקף בשלבים. החל באפריל 2018 הוצבה בפני מעסיקים ברירה: לצרף את העובדים לאחת הקרנות המוזלות שבחר האוצר (הלמן אלדובי ומיטב־דש); או לקיים מכרז בין כל גופי הפנסיה שיביא לשיפור דמי הניהול לעובדים.

 

לקרנות ברירת המחדל יתרון עצום בגובה דמי הניהול: בעוד דמי הניהול המרביים שקבועים בחוק הם 0.5% מהצבירה ו־6% מההפקדות השוטפות, קרן ברירת המחדל של מיטב־דש גובה רק 0.01% מהצבירה ו־1.31% מדמי הניהול.

 

 

ובכל זאת, מהנתונים שהציגה היימן עולה שמספר זעום של עובדים ששילמו עד כה דמי ניהול מרביים צורפו באפריל לקרנות ברירת המחדל. הרוב המוחלט צורף מחדש לקרנות פנסיה בתיווך סוכנים. יתר על כן, באותה תקופה פרסמו מעסיקים רק שני מכרזים פנסיוניים, בעוד לפי הערכות יש כ־6,000 מעסיקים שעובדיהם משלמים דמי ניהול מרביים.

 

איך זה ייתכן? האם המעסיקים מפרים את הוראות הרפורמה? לא בדיוק. הם וסוכני הביטוח שלהם מצליחים לעקוף את הצורך לצרף עובדים לקרנות המוזלות. אף שהרפורמה אוסרת עליהם לצרף עובדים לקרן אחרת באופן אוטומטי, הרי אם העובד מצהיר שהוא מסכים לכך, ואפילו מוכן לשלם דמי ניהול גבוהים ‑ הוא לא יצורף לקרן המוזלת.

 

מה עשו סוכני ביטוח של מעסיקים שעובדיהם שילמו עד כה דמי ניהול מרביים? מיהרו להחתים את העובדים על טופס לבחירת קרן פנסיה, ובו הסכמה לשלם את דמי הניהול הגבוהים. מאחר שרבים מהעובדים האלה באים מהמגזרים החלשים החלשים ביותר במשק, כגון עובדי שמירה וניקיון, ספק אם הם הבינו עד תום על מה הם חותמים.

ספק גם אם מישהו טרח להסביר לעובדים האלה כמה יפסידו מההחלטה לשלם דמי ניהול גבוהים. לפי נתונים שהציג יו"ר חברת הפנסיה והגמל של מיטב־דש רונן טוב, שכיר שמצטרף בגיל 30 לקרן מוזלת ישלם בחייו 250 אלף שקל פחות מאשר בקרן פנסיה בדמי ניהול מרביים. לפי נתונים של רשות שוק ההון שנמסרו לוועדת הכספים של הכנסת, יותר מ־70% מהעובדים המשלמים דמי ניהול מרביים משתכרים שכר מינימום ומטה.

 

המספרים שהציגה היימן מראים שבשנה האחרונה ירד שיעור ההסכמים בין מעסיקים לקרנות שנעשים בדמי ניהול מרביים מ־50% באפריל 2017 ל־35% בינואר 2018. ואולם גם אחרי שאפריל ירד השיעור ל־0% מכוח החוק, הסוכנים הצליחו, בשתיקת המעסיקים, להשאיר את העובדים בקרנות יקרות באמצעות החתמתם על טפסים חדשים.

 

ובכל זאת, הנתונים של היימן גם מציגים ירידה ניכרת בדמי הניהול הממוצעים בענף ‑ מ־2.54% מההפקדות ברבעון הרביעי של 2017, ל־2.51% מההפקדות ברבעון הראשון השנה.

 

סימן נוסף לספקות הגוברים לגבי רפורמת ברירת המחדל הוא הצעת חוק של ח"כ מיכל בירן, המציעה להנמיך את תקרת דמי הניהול מותרים בחצי, ל־0.25% מהצבירה ו־3% מההפקדות. אתמול התגייס לקידום ההצעה גם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. רשות שוק ההון מתנגדת להצעה, שמעידה למעשה על כישלון הרפורמה.

 

נשיא לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד מסר: "איננו מכירים את הנתונים הללו. העובדות בשטח מראות ירידה דרמטית בדמי הניהול, כתוצאה מהצעת החוק שהובלנו להפרדת דמי הניהול מתגמול הסוכן. מצער שרשות שוק ההון בוחרת להתמקד רק בגובה דמי הניהול ומתעלמת מגורמים חשובים כמו תשואות קרנות הפנסיה ואיכות השירות שמקבלים המבוטחים"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x