צפרה כץ, מנכ"לית אורקל: "חוץ מארה"ב, המקום שהכי חשוב לי זה ישראל"

צפרה כץ, מנכ"לית משותפת באורקל ואחת הנשים הבכירות והמשפיעות ביותר בהייטק העולמי, הגיעה לישראל במסגרת סבב פגישות. היא סיפרה באירוע עיתונאים על תחילת דרכה, על התחרות עם אמזון בתחום הענן ועל תפקידו של השוק הישראלי באסטרטגיית החברה הכוללת. בעוד המנכ"ל המשותף השני מארק הרד, עוסק יותר בנושאים פנימיים, כץ, שעוסקת יותר בפן הפיננסי, מהווה את הפנים של אורקל מול לקוחות ושותפים.

"תמיד הייתה הטיה לטובת גברים בוול סטריט, היכן שהתחלתי את דרכי המקצועית", סיפרה, "גם כשכיהנתי בתפקידים בכירים, תמיד מישהו הגיש לי ערימה של מסמכים וביקש שאכין לו עותקים. אז הייתי מעבירה את הניירות לאחד מסגני הנשיאים שעבדו עבורי". עם זאת, סיפרה שהצליחה לטפס לתפקידיה הבכירים מבלי לחוש בהפרעה גברית: "במקרה שלי, שוביניזם לא מנע ממני להתקדם", אמרה.  

צפרה כץ בישראל, כשלימינה מנכ"ל אורקל ישראל עוזי נבון ולשמאלה סמנכ"ל השיווק המקומי, אילן שפיגלמן צילום: עזרא לוי

כץ ציינה את פעילותו של לארי אליסון בנושא: "ללארי לא אכפת מי אתה. ללארי לא אכפת אם הוא טועה או צודק, כל מה שהוא רוצה זה שאנשים יבצעו את הדברים במיטבם וזה נכון גם לגבי הבכירים מסביבו. וזו אחת הסיבות שאני עובדת כל כך הרבה זמן באורקל", הדגישה. "אם אתה עובד היטב, לארי ייתן לך עוד עבודה". כץ מנסה לפעול במרחב הקרוב אליה לטובת נשים וסיפרה שרוב צוות ההנהלה שלה מורכב מנשים. אורקל עצמה פועלת לקידום נשים בתעשיות הטכנולוגיה ואף הקימה תיכון ציבורי בקמפוס שלה ובו כיתות ייעודיות לבנות.

ענן חכם הוא ענן מאובטח

שמה של כץ עלה לאחרונה לכותרות לאחר שדווח בתקשורת האמריקאית שניסתה לפעול נגד אמזון במהלך ארוחה נשיאותית עם דונלד טראמפ, אליה הוזמנה על ידי פיטר ת'יל, ממייסדי פייפאל בעבר ואחר היועצים הקרובים לנשיא כיום. "שוחחנו לגבי המדינה - הכלכלה האמריקאית שמצבה מצוין, שוק העבודה שגם הוא פורח", אמרה. אבל לאחר שנשאלה ישירות לגבי המאבק בין אורקל לאמזון על מכרז ענק של משרד ההגנה האמריקאי - מכרז בהיקף כ-10 מיליארד דולר ל-10 השנים הבאות - ענתה כץ שלדעתה לא בריא כשארגון מסתמך על פלטפורמת ענן בודדת.

צפרה כץ צילום: עזרא לוי

בדומה לבכירים רבים בתעשייה, סבורה גם כץ שהעתיד טמון ברכיבי בינה מלאכותית. אורקל השיקה לאחרונה מסדי נתונים אוטונומיים, מדובר בתוכנות שיודעות לבצע בעצמן תהליכים רבים שדרשו בעבר התערבות אנושית. "כשאנחנו עוסקים בכמויות גדולות מאוד של מידע, אנחנו צריכים לספק אותו באופן מדויק", אמרה. "זו גם הסיבה שאמזון משתמשת בפתרונות שלנו. כל הפעולות שמתבצעות באתר שלהם צריכות להיות מדויקות, בין אם מדובר בתשלום או במעבר לעגלת הקניות".

לדבריה היתרון העיקרי של הבינה המלאכותית הוא באבטחה שתוכל תספק למשתמשי הטכנולוגיה, שכן בכוחן של תוכנות חכמות לזהות דפוסים מסוכנים במקרי פריצה או ניצול לרעה ולהגיב במהירות. "הדבר שהכי מדאיג את הלקוחות שלנו הוא אירועי סייבר. בין אם פריצה או מניעת שירות - כמעט כל אירועי הסייבר מקורם בטעות אנוש. זה לא רק טעויות פיתוח אלא פשוט היגיינת IT בסיסית". לדבריה, ולמרות שלא נקבה בשם המפורש של החברה, גם הפריצה הגדולה לאוויפקס נגרמה בגלל תקלה מעין זו.

הפריצה לאקוויפקס. האם היתה ניתנת למניעה? צילום: רויטרס

שלא כמו בחברות המתחרות, לאורקל אין ממש מוצר AI נפרד והטכנולוגיה מוטמעת בתוך כל המוצרים שלה בהתאם לצורך. ואולם, החברה לא עוסקת באספקת בינה מלאכותית כשירות כפי שעושות אמזון, גוגל, או IBM - מתחרותיה בתחום שירותי הענן.

בדרך לרכישה נוספת בישראל?

אורקל נחשבת לענקית הייטק בולטת בשוק הישראלי: החברה מפעילה כאן פעילות מכירות וכן מרכז מו"פ גדול. "אנחנו מגדילים את ההשקעות שלנו במחקר ופיתוח בישראל", הוסיפה כץ. הייחודיות של השוק הישראלי מבחינתה הוא שלא מדובר רק בשוק מקומי. "חלק מהפתרונות שלנו כאן מיוצאים למדינות אחרות, בין אם ישירות או דרך לקוחות שלנו כגון אמדוקס. מבחינתנו מדובר בהשקעה בחדשנות. חוץ מארה"ב, המקום שהכי חשוב לי זה ישראל".

אורקל הקימה לפני כשנתיים מאיץ סטארט-אפים וכעת היא מסיימת את מחזור ראשון ומתחילה שני. כץ רמזה שאורקל נמצאת במגעים מול חברה ישראלית, אותה תפגוש השבוע בקליפורניה, יתכן שבמסגרת מו"מ לרכישה. "אנחנו רוכשים חברות ישראליות כל הזמן", הצהירה כץ. "אנחנו מאמינים מאוד בשוק הישראלי".

"מה שאני מאוד אוהבת בישראל זה החדשנות. אני רואה אותה בסטארט-אפים, אבל לא רק. יש גם חדשנות בקרב החברות הגדולות והלקוחות שלנו. כמו בנק גדול שהשיק פתרון מדהים ומאוד חדשני על בסיס הטכנולוגיה שלנו".

לדעתה, שערוריית הפרטיות האחרונה שפקדה את משתמשי פייסבוק היא סוגיה בעייתית וטעונה: "אני חושבת הטכנולוגיה פשוט עקפה את החוק", אמרה. "משתמשים לא מבינים את הזכויות עליהן הם מוותרים כדי להשתמש בפלטפורמות האלה. אם יש לי כרטיס הנחה לסופר שמוענק לי בתמורה לקבלה של הצעות, זו החלטה שלי אם להשתמש בו או לא". לדבריה, החוק הקיים לא פותר את הבעיה. "הרגולציה לרוב תמיד מפספסת או מגדילה ראש יותר מדי. אבל זה תהליך שמתקיים כל הזמן ויהיה חייב להתבצע".