$
שוק ההון

13 ימים של טירוף אג"ח בת"א

אחרי שסחטו את הלימון באג"ח הממשלתיות והאג"ח הקונצרניות מקומיות, המשקיעים פתחו את 2018 ברכישות מסיביות של אג"ח קונצרניות של חברות הנדל"ן האמריקאיות, שהניבו תשואה שהמשקיעים באפיקים סולידיים יכולים רק לקנא בה

יניב רחימי 19:3318.01.18
המשקיעים מסתערים מתחילת השנה על איגרות החוב הקונצרניות בכלל - ועל אלו שהונפקו על יד החברות הזרות בבורסת תל אביב בפרט. רק שלושה עשר ימי מסחר חלפו מתחילת השנה ומדדי האג"ח כבר הניבו תשואה גבוהה במיוחד. מדד תל בונד־מאגר, שכולל את כל איגרות החוב הקונצרניות שנכללות במאגר אג"ח, טיפס מתחילת השנה ב־0.67% – והניב תשואה שלא רק החוסכים בפקדונות הבנקאיים יכולים להתקנא בה, אלא אפילו המשקיעים במניות.

 

מרשימה ככל שתהיה התשואה של מדד תל בונד־מאגר, היא מחווירה לעומת הזינוק שנרשם במדד תל בונד גלובל, שמורכב מכל איגרות החוב הקונצרניות שהנפיקו חברות זרות (לא צמודות, בריבית קבועה). מדד תל בונד גלובל רשם מתחילת 2018 עלייה של 1.85% – והשלים זינוק של 8% מאז שהושק לפני חצי שנה.

 

העלייה החדה במדדי איגרות החוב הקונצרניות בכלל ובמדד תל בונד גלובל בפרט חריגה. עלייה של 0.8% בשבועיים משקפת עלייה שנתית של כ־20%. אין ספק שקצב כזה לא יכול להימשך. בעקבות העליות החדות בשערי האג"ח הקונצרניות הן נסחרות בשפל של השנים האחרונות הן בומנחי תשואה לפדיון והן במונחי מרווח מהאג"ח הממשלתיות.

 

חלום האגח האמריקאי מתממש חלום האגח האמריקאי מתממש

 

במדד תל בונד גלובל יש 24 סדרות אג"ח שהונפקו על ידי 18 חברות זרות. לאיגרות החוב של אולייר, ששלוש סדרות שלה נכללות במדד, יש את המשקל הגבוה ביותר במדד – והוא מגיע ל־15.1%. את העליות הבולטות ביותר מתחילת השנה במדד זה רשמו איגרות החוב של אקסטל (ב'), אולייר (ד') ודה לסר (ה'), שטיפסו ב־4.3%, ב־4.2% וב־3.7% בהתאמה.

 

תל בונד גלובל נראה פתאום יותר אטרקטיבי

מה מצאו מנהלי ההשקעות באיגרות החוב של החברות הזרות שמביא אותם להסתער עליהן? התשובה נמצאת במה שהם כבר מתקשים למצוא באיגרות החוב האחרות: תשואה. נכון להיום התשואה הפנימית (הממוצע המשוקלל של התשואה לפדיון באיגרות המדד) של מדד תל בונד גלובל עומדת על 3.39%, לעומת תשואה פנימית של 1.93% בלבד במדד תל בונד שקלי.

 

אחרי שהמשקיעים סחטו את הלימון באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות המדורגות גבוה, הגיע תורן של איגרות החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות. כשהתשואה הפנימית של מדד אג"ח ממשלתי מתקרב ל־0.5%, מדד תל בונד גלובל נראה פתאום הרבה יותר אטרקטיבי.

 

למרות הנהירה של מנהלי ההשקעות לאיגרות החוב הקונצרניות בכלל ולאיגרות החוב של החברות האמריקאיות בפרט, רובם מבינים שמדובר במלכודת דבש. אמירות שלפיהן מחירי איגרות החוב הקונצרניות לא מתמחרים את הסיכון שלהן נשמעות חדשות לבקרים כבר יותר משנה מכיוונם של הגופים המוסדיים.

 

מקצתם בחרו להוריד את הרגל מדוושת הגז ולהפחית את החשיפה לאג"ח עם פרופיל סיכון גבוה, מתוך הערכה שגל העליות ייגדע במימוש אגרסיבי שיאפשר כניסה במחירים נוחים יותר ומופקעים פחות. אלא שההחלטה הזאת עלתה לאותם מנהלי השקעות וללקוחות שלהם ביוקר. בשנה שחלפה הסיכון הטמון בשוק האג"ח לא התממש. כפועל יוצא מכך, מי שנקט באסטרטגיה שמרנית־דפנסיבית נשאר מאחור בטבלאות התשואות.

 

בורסה בורסה צילום: בלומברג

 

מארז של אג"ח מקטין חשיפה לחברות

השקת מדד תל בונד גלובל מאפשרת למנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים ולמשקיעים הפרטיים שחששו מהשקעה ישירה באיגרות החוב של החברות הזרות שגייסו חוב בישראל להיחשף אליהן באמצעות רכישת תעודות סל. עם זאת, העובדה שיש ביקוש מצד המשקיעים לתעודות הסל שעוקבות אחרי מדד תל בונד גלובל לא מעידה בהכרח על מידת האטרקטיביות שלו בעיניהם. דווקא הדרך שבה בוחרים מנהלי ההשקעות להיחשף לאיגרות החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות הרשומות בתל אביב עשויה להעיד על החשש שלהם – ועל הבעייתיות הכרוכה בהשקעה בהן.

 

כך, בכל שנה מנהלי ההשקעות טוענים שהשנה זה נגמר. שהתשואות הפנומנליות בשוק האג"ח הגיעו לקצן. אבל כל שנה סוחטים עוד קצת את הלימון. בינתיים המשקיעים נהנים מהלימונדה. נקווה שזה לא ייגמר חמוץ.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x