$
חדשות טכנולוגיה

בעקבות ביטול תקנות ניטרליות הרשת: המלחמה על הנשמה של האינטרנט החלה

ההפגנות, המחאות והאזהרות לא עזרו: רשות התקשורת הפדרלית בארה"ב הצביעה על ביטול התקנות שחייבו את ספקיות התשתית להעניק גישה שווה לאינטרנט. כעת הן יוכלו לדרוש מלקוחותיהן עוד כסף תמורת האצת הצפייה בנטפליקס או לחסום מתחרות של אמזון. ואיך כל זה הולך להשפיע על ישראל

הגר רבט ועומר כביר 10:3817.12.17

בהחלטה ידועה מראש שעשויה להפוך את מבנה האינטרנט, אישרה בסוף השבוע רשות התקשורת הפדרלית האמריקאית, ה-FCC, את ביטול תקנות ניטרליות הרשת. הביטול יאפשר לספקיות האינטרנט להתחיל לגבות כסף עבור עדיפות בגישה לאינטרנט שהן מעניקות לגולשים ולמפעילי אתרים ולא רק עבור מהירות החיבור עצמה.

 

 

ההחלטה עברה ברוב של שלושה נגד שניים. יו"ר ה-FCC אג'יט פאי, שהוביל ב-11 החודשים מאז מינוי ליו"ר הרשות כמה מהלכים שנועדו להקל את הרגולציה על החברות בשוק, טען כי ביטול ניטרליות הרשת יטיב עם המשתמשים: "אנחנו מסייעים לצרכן ומקדמים את התחרות. המהלך יתמרץ את ספקיות האינטרנט לבנות תשתיות רשת, במיוחד באזורים שבהם התשתיות לוקות בחסר".

 

כדי להבין על מה נסב המאבק צריך ללכת קצת אחורה: ב-2002 פרסם טים וו, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת וירג'יניה (וכיום באוניברסיטת קולומביה), חיבור בשם "הצעה לניטרליות רשת" ובו טבע לראשונה את המושג. וו טען שהאינטרנט, כרשת המספקת מידע לציבור, תפעל בצורה המיטבית אם כל התכנים והשרתים המוצעים בה יקבלו יחס שווה. כדי להתמודד עם טיעון הנגד של ספקיות התשתית, שטוענות שעלות הקמת ותחזוק התשתיות יקרה ודורשת מימון נוסף, הציע וו שיחליפו את מודל המחיר הקבוע בגביית תשלום בהתאם לשימוש באינטרנט.

 

   צילום: רויטרס

 

ב-2015 הרעיון שהגה וו קיבל גיבוי חוקי, עם כניסתן לתוקף של תקנות ניטרליות הרשת של ממשל אובמה, שאסרו על ספקיות לתעדף שירותים מסוימים על פני אחרים. כעת מתכוון אג'יט פאי, המינוי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש רשות התקשורת הפדרלית ה-FCC, לבטל את התקנות הללו. הביטול יאפשר לחברות האינטרנט לחסום, לעכב ובגדול לנווט את מהירות הגלישה ברשת. ואת כל זה הוא עושה בשם הקפיטליזם.

 

אף שסקרים אחרונים שנערכו בשבוע שעבר ערב ההצבעה ב-FCC העלו שרוב גדול מהציבור האמריקאי (83%) מתנגד לביטול תקנות ניטרליות הרשת, המהלך של פאי היה צפוי. עוד לפני מינוי לראש רשות התקשורת התבטא פאי בחריפות נגד התקנות וטען שתחרות קפיטליסטית אמיתית תתאפשר רק אם יבוטלו המגבלות שמקשות לדבריו על ספקיות התשתית להרוויח. זאת אף שדו"ח שחיברה קבוצת Free Press במאי האחרון הראה כי מאז כניסת התקנות לתוקף ב-2015 רווחי החברות צמחו וגם ההשקעה בפיתוח התשתיות לא ממש נפגעה.

 

ההצעה שאושרה בסוף השבוע ב־FCC מבטלת כל הסייגים הקיימים כך שחברות הענק יורשו לעשות כל שעולה על רוחן בתנאי שישמרו על "שקיפות". כלומר, בכל מקרה.

 

הקברן: האיש שטראמפ בחר לחיסול השוויון באינטרנט

 

פאי מתאים ככפפה ליד לתדמית המתבקשת מאדם שמונה בידי טראמפ במטרה לרסק מהלכים פרוגרסיביים בשירות התאגידים הגדולים. פאי, יליד באפלו שבמדינת ניו יורק, בן למהגרים מהודו, מחזיק בתואר ראשון מאוניברסיטת הרווארד ב-Social Studies, תחום אינטרדיסציפלינרי בעל נטיות ליברליות שמשלב בין היסטוריה, מדע המדינה, כלכלה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

 

אחרי שהשלים לימודי משפטים באוניברסיטת שיקגו ב-1998, החל פאי לעבוד במחלקת ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים האמריקאי. ב-2001 הוא הצטרף למחלקת הייעוץ המשפטי של חברת התקשורת ורייזון, אך עזב אחרי שנתיים וחזר לתפקידים שונים בסנאט ובמשרד המשפטים, עד שב-2007 החל לעבוד במחלקה המשפטית של ה-FCC. ב-2011 הוא מונה לאחד מחמשת נציבי ה־FCC מטעם המפלגה הרפובליקנית. בכהנו כנציב הוביל פאי את ההתנגדות לתקנות ניטרליות הרשת שהוביל קודמו בראשות ה-FCC טופ ווילר.

 

נראה שתמיכתו של פאי במהלכים שונים מונעת מאמונה בכוחו של השוק החופשי, ולא מנכונות לפעול כעושה דברם של תאגידים גדולים. כבר ב-2013 הוא נמנה עם התומכים במהלך שיפתח לתחרות את שירותי אספקת שיחות הטלפון לאסירים בבתי סוהר, שוק שנשלט בידי מספר קטן של חברות שפועלות בבלעדיות במוסדות שונות וגובות תעריפים מופקעים מהאסירים. נראה כי הוא אכן מאמין שחיסול ניטרליות הרשת ייצור שוק חופשי יותר.

 

למרבה הצער, נראה כי פאי לא מסתכל רחוק מספיק על השלכות המהלך, ומתעלם מהעובדה ששוק האינטרנט בפס רחב בארה"ב הוא מעין קרטל. לכל ספקית רשת יש בלעדיות על אזור גיאוגרפי מסוים, ולצרכנים אין כמעט אפשרות לעבור בין חברות. אם ספקית אינטרנט מבצעת מהלכים ומקבלת החלטות שאינן לטעם הצרכן, פעמים רבות האפשרות היחידה שיש לו היא לוותר לחלוטין על חיבור מהיר לרשת.

 

התחזית הפסימית: התחרות תפגע והעסקים הקטנים יימחקו

 

כעת, עם ביטול תקנות ניטרליות הרשת ב-FCC, יש להמתין ולראות איך חברות התשתיות האמריקאיות ירתמו את המצב החדש לטובתן. הפרשנים האופטימיים טוענים שלא הולך להיות נורא כל כך. אחרי הכל, עד 2015 לא היו קיימות כלל תקנות בנושא והאפוקליפסה לא הגיעה. אלא שבשנתיים האחרונות האינטרנט השתנתה משמעותית והווידיאו הפך לסוג התוכן הנצרך ביותר. לפי דו"ח של חברת התשתיות אריקסון מראשית החודש, תוכני וידאו צפויים להיות אחראים ל-55% מתעבורת הרשת במובייל בתום 2017, ול-75% ממנה ב-2023. וידאו הוא פורמט שדורש פס רחב יותר מתוכן טקסטואלי, ומכיוון שאתרי התוכן הפכו אותו לפיצ'ר דומיננטי, מהירות הגלישה לאתרים הפכה למשמעותית יותר עבורם.

 

מאז החליטה פייסבוק שווידאו הוא הפורמט המועדף להצגת תכנים ברשת החברתית, גופי תקשורת רבים התאימו את עצמם והחלו ליצור יותר ויותר סרטונים. במקביל תחום הסטרימינג עבר מהפכה ולשחקניות המרכזיות נטפליקס, הולו ויוטיוב הצטרפו מתחרות רבות. נוסף על רשתות הטלוויזיה האמריקאיות הגדולות שמציעות שירותי סטרימינג משלהן, כמו HBO ו־CBS, גם ספקיות התשתית הצטרפו לחגיגה עם שירותים משלהן, כמו DirecTV Now מבית AT&T, שהושק בתחילת 2017.

 

ביטול תקנות ניטרליות הרשת תאפשר ל-AT&T להגביל את מהירות הגלישה לאתרי סטרימינג שמתחרים בשירות שלה, אך הוא מקנה לה גם אפשרויות רבות נוספות. אם עד כה חבילות הגלישה שהציעו ספקיות התשתית היו מבוססות על נפח, הרי מעתה הן יוכלו גם להציע חבילות מבוססות העדפות צרכן: רוצה לצפות בווידאו במובייל? הנה חבילה שמציעה טעינה מהירה של סרטונים. מעדיף קניות ברשת? יש גם חבילה כזו.

 

בנוסף, ספקיות התשתית יוכלו לפנות ישירות לחברות האינטרנט ולדרוש מהן תשלום קבוע שיבטיח טעינה מהירה של אתריהן אצל המשתמשים. לא במקרה ענקיות טכנולוגיה כפייסבוק וגוגל מחו בקולניות נגד ביטול ניטרליות הרשת, אך הכיסים העמוקים שלהן יגנו עליהן. הבעיה האמיתית תהיה נחלתם של אתרים ושירותי אינטרנט ששולי הרווח שלהם נמוכים גם כך, כמו אתרי חדשות ועיתונות או ויקיפדיה, שנסמכת על תרומות. וגם אם ויקיפדיה תשרוד, מה הסיכוי שנראה פרויקטים דומים לה בעולם שבו אתרים צריכים לשלם כדי לזכות בגישה למשתמשים.

 

חברות כמו נטפליקס הפכו לענקיות הודות לניטרליות רשת, אבל מה יקרה לסטארט-אפ שירצה להתחרות בהן? יזמים צעירים יצטרכו להביא בחשבון לצד עלויות סטנדרטיות כמו פיתוח, שיווק ומשכורות, גם תשלום "מס מהירות" לספקיות הרשת. אמזון, למשל, שהתחילה כחנות מקוונת לספרים, אחראית היום ל-55% מקניות האמריקאים ברשת. ביטול הניטרליות מצמצם מאוד את הסיכוי שתקום לה מתחרה אמיתית. אמזון, פייסבוק והענקיות האחרות ידועות כמי שאינן בוחלות באמצעים כדי לדרוס את המתחרים. לא בלתי הגיוני שבעתיד הן יציעו לשלם לספקות התשתית כדי לחסום את מתחרותיהן.

 

הסיכוי האחרון: בית המשפט העליון עשוי לפסול את ביטול התקנות

 

הסכנות לפעילות חברות צעירות שעשויות לאתגר את הענקיות הקיימות הן בדיוק מה שהופך את ביטול ניטרליות הרשת מסוגיה אמריקאית לבעיה עולמית. ההשלכות העקיפות של המהלך עלולות להיות ארוכות טווח. האינטרנט תוכננה כך שלא יהיו בה מרכזי שליטה מובנים. נוסף על גישה ישירה למידע היא נועדה לאפשר לכל יזם להגיע במהירות לקהל עולמי, ללא צורך בהיתרים או תשתיות יקרות.

 

האינטרנט של ימינו היא מעין דמוקרטיה שטוחה עם איים תאגידיים ששולטים בתחומים מסוימים, כמו אמזון בתחום הקניות או גוגל שמכוונת ומתעדפת הרבה מהמידע ברשת. יש עוד לא מעט תאגידים כאלו, שהמשותף לרובם המוחלט הוא שהם אמריקאיים. ביטול הניטרליות יקשה מאוד על סטארט־אפים וחברות קטנות להתחרות בתאגידי הענק הללו.

 

אבל יש גם קצת חדשות טובות: במאמר שכתב לאחרונה טים וו ל"ניו יורק טיימס" הוא צפה שבית המשפט בארה"ב יבטל את ביטול ניטרליות הרשת בידי פאי. בית המשפט העליון במדינה קבע בעבר שסוכנות פדרלית כמו ה-FCC חייבת "לבחון את המידע הרלוונטי ולספק הסבר הולם לפעולותיה". מכיוון שתקנות ניטרליות הרשת נחשבות להצלחה ולא פגעו בהכנסות הספקיות, אין לכאורה סיבה לבטלן.

 

וגם ללא החלטת בית משפט, סביר שהספקיות לא ימהרו למנף באגרסיביות את הכוח החדש שהוענק להן. לצד ניטרליות הרשת עומדות בגלוי כמה מהחברות החזקות בעולם, ובהן גוגל, פייסבוק ואמזון. חברות אלו, על כל מגרעותיהן, עדיין פועלות בתחומים מסוימים ממניעים שהם לכאורה מעל שיקולי רווח והפסד. בשנה האחרונה ראשיהן לא היססו לתקוף בגלוי מדיניות של ממשל טראמפ שלא הסכימו איתה. כולן חבות את הצלחתן לסביבה שנהנתה מניטרליות רשת, ולא מן הנמנע שהן ישקיעו במלחמה נגד חברות טלקום שינצלו את ביטול התקנות כדי לפגוע בניטרליות הרשת. ההצבעה ב-FCC אינה סוף פסוק, רחוק מכך. היא רק תחילתו של המאבק.

 

בהכנת הכתבה סייע יואב סטולר

 

החוק הישראלי אוסר על התערבות בתעבורה

 

בניגוד למצב בארה"ב שבה ניטרליות הרשת מוסדרת בתקנות, בישראל מתקימת נייטרליות רשת מכוח חקיקה ראשית: סעיף 51ג' בחוק התקשורת אוסר על ספקיות להתערב בתעבורה שלא לבקשת הלקוח. הבדל זה הופך את ניטרליות הרשת בארץ ליציבה הרבה יותר מאשר בארה"ב, ואף שהממשלה הנוכחית הוכיחה שאין חוק העומד בפני הרצון, נכון לעכשיו שינוי בסטטוס קוו לא נראה סביר.

 

הסיבה לכך היא שניטרליות הרשת מעולם לא היתה סוגיה מהותית בישראל. ספקיות האינטרנט לא מפעילות לובי שדוחף לביטול הניטרליות או להקלות בה, והיא לא נמצאת על סדר היום של צרכנים וארגוני זכויות ברשת. גם לפני הסדרת העניין בחקיקה לא היו בישראל בעיות של התערבות בתעבורה מצד הספקיות, ודיווחים מצד גולשים על סוגיות כמו האטת פעולתן של תוכנות שיתוף קבצים היו בעיקר אנקדוטליות.

 

כל זה אינו אומר שלא נשקפת לניטרליות סכנה בעתיד, ודאי תחת הממשלה הנוכחית. אבל לפחות כרגע איש לא מדבר על זה. נותר רק לראות אם שינוי המצב בארה"ב יעיר יוזמות חקיקה גם בארץ

 

עומר כביר

בטל שלח
    לכל התגובות
    x