מילון כלכליסט
קרן מזור
קרן מזור 
צילום: קרן מזור
 

למה כשהוא רוצה אותך את לא רוצה אותו, וכשאת רוצה אותו הוא לא רוצה אותך?

אם הלופ הזה מוכר לך, המאמר הזה בדיוק בשבילך!

בשיתוף קרן מזור 19.11.17

היי, אני קרן מזור, מומחית למגנוט זוגיות טובה ויציבה באמצעות ריפוי ברמת התת-מודע, ולימוד תקשורת מושכת עם גברים ע''י ההבנה של איך הראש הגברי עובד (זה פחות מסובך ממה שנדמה לך).

המון נשים מדהימות מגיעות אליי לליווי כשהן מתוסכלות, כואבות ומיואשות,

אחרי עוד פגישה שלא הגיעה לאף מקום.

אחרי עוד פעם שיצאו עם מישהו חודש-חודשיים ופתאום הוא נעלם.

אחרי עוד שבת לבד מול הטלוויזיה.

והן שואלות אותי - "קרן, למה זה קורה לי?

למה לכל החברות שלי זה מצליח, והן בזוגיות, ואני לא?

למה אני מתאהבת רק במי שלא רוצה אותי?

למה אני אף פעם לא רוצה את מי שמתאהב בי??"

ואני יודעת מניסיון אישי, שמתחת לשאלות האלה יש כאב מאוד גדול.

כי אף אחת מאתנו לא רוצה להיות לבד ועוד בלי שום הסבר הגיוני. וזה טבעי.

והרבה פעמים זה גורם לנו להרגיש בתוך תוכנו שאולי משהו דפוק אצלנו, מקולקל.

שאולי אנחנו לא מספיק טובות. אולי משהו בנו לא בסדר..



אז קודם כל אני רוצה להגיד שהדבר היחיד שלא בסדר, זה שאנחנו חושבות שאנחנו לא בסדר!

 

הדבר היחיד שאנחנו צריכות "לתקן" בעצמנו, זה להפסיק לנסות להיות מישהי אחרת כדי שיאהבו אותנו, ולהתחיל להגיד לעצמנו:

"אני מהממת. אני מושלמת. אני נהדרת. כפרה עליי בדיוק כמו שאני!" (כן, גם בקליניקה אני מדברת ככה בגסויות)

 

דבר שני, אחרי שנים של טיפולים בנשים בשיטה שפיתחתי, ואחרי מאות נשים שליוויתי ועזרתי להן ליצור את הזוגיות שהן חלמו עליה, אני רוצה להסביר כאן מתוך הניסיון שלי, מהי הסיבה האמיתית והעמוקה לזה שאנחנו מוצאות את עצמנו במצב הזה שהגבר שאנחנו רוצות לא רוצה אותנו, ודווקא הגבר שכן רוצה אותנו, דוחה אותנו איימים, ורק מגביר את הייאוש וגורם לנו לתהות למה דווקא הגברים המשעממים או המוזרים רוצים אותנו, ואיך כל אישה יכולה להתחיל לצאת מהמצב הזה, וליצור לעצמה זוגיות יציבה ואוהבת.

כן, אני ממש אתן לכן טיפים פרקטיים, כך ששווה לקרוא עד הסוף, ואם לא בא לך לקרוא, לחצי פה לקבלת ההדרכה

 

אז למה זה קורה?

אולי תופתעי לגלות, אבל הלופ הזה שאני קוראת לו "הלופ הנצחי של הרווקות" הוא מצב שבעצם נועד להגן עלינו -

הגברים שרוצים אותנו לא מושכים אותנו. אנחנו מוצאות בהם את כל הפגמים, ויש לנו איזו התנגדות ודחייה מהם. זה שאנחנו לא רוצות אותם בעצם מגן עלינו בכך שאנחנו שומרות על הרווקות שלנו ולא "מסתכנות" במערכת יחסים.

הגברים שכן מושכים אותנו הרבה פעמים הם כאלה שלא בשלים לזוגיות ולא מעוניינים לפתח משהו רציני, מה שגם מאפשר לנו להישאר ב"אזור הרווקות המוגן". לפעמים כן נוצר מצב שאנחנו נמשכות לגבר בשל, אבל ברגע שאנחנו מפתחות אליו רגשות, אנחנו מתחילות להיות תלותיות ונכנסות ל"איזור הפאטת" (נשמע לך מוכר??) ועושות את כל הטעויות שגורמות לגבר להרגיש שאנחנו לא מאתגרות אותו ואז הוא לא מעוניין - שוב נשארנו באזור הרווקות המוכר והמוגן שלנו.

 

צילום: קרן מזור

 

מתסכל? לגמרי. תאמיני לי שאני יודעת כמה זה מתסכל כי גם אני שנים הייתי במצב הזה. (הכרתי את המאמי שלי חודש ו-5 ימים לפני יומולדת 40, כשכבר לא הייתי בטוחה שזה יקרה לי לעולם...)

אבל חשוב שתדעי שהלופ הזה ששומר אותנו רווקות, הוא בעצם מנגנון של תת-המודע שלנו שמגן עלינו מפני ההסתכנות בחוויה עמוקה של דחייה או כישלון. גם אם אנחנו לא רואות את זה כרגע ברמת ההיגיון, זו הסיבה שאנחנו ממשיכות לייצר את המצב הזה בחיים שלנו. שוב, לא במודע ולא בכוונה. וכמה שזה נראה לך כמו איזו גזירת גורל חיצונית, הבשורה הגדולה היא שזה משהו פנימי.

והבשורה הגדולה יותר היא שבטיפול נכון, שעובד בצורה ממוקדת עם מנגנוני תת-המודע,

אפשר לשנות את זה! (אני לא יודעת מה איתך, אבל אני כרגע עפה על עצמי ועל השיטה הגאונית הזו שהגיעה אליי מלמעלה, ומניסיון חיים ולימודים מרתקים, ואני מתרגשת בכל פעם שמישהי אצלי או אצל קרן (לריה) ומעיין המנחות הבכירות שלי, מודיעה שהיא בזוגיות חדשה ויציבה. מרגש!!).

 

איך תת-המודע שלנו מגן עלינו מליצור זוגיות אמיתית

דמייני שהתודעה שלנו היא כמו בית. ובבית הזה יש מרתף. ובמרתף הזה יש מלאאאא חפצים ישנים שזרקנו לשם לאורך השנים, ואנחנו אפילו לא זוכרות שהם שם. העניין הוא, שגם אם אנחנו לא זוכרות מה בדיוק יש שם, עדיין מה שיש במרתף משפיע על כל הבית - זה יוצר אבק, זה יוצר ריח לא טוב, זה יוצר לכלוך. זה יוצר בנו תחושה כזו של עומס אנרגטי, של חוסר נוחות, שתמיד יש שם למטה משהו לא בסדר שצריך לסדר ולפתור.

אז ככה זה עם תת-המודע שלנו. תת-המודע שלנו הוא המרתף של התודעה שלנו. ובמקרה של תת-המודע בניגוד למרתף של בית, במקום הצטברות של חפצים ישנים, יש שם הצטברות של רגשות, מחשבות, תפיסות על עצמנו ועל העולם, מסקנות סובייקטיביות שהגענו אליהן בעקבות חוויות שחווינו, וזה מה שמשפיע על הבחירות שלנו ועל ההתנהלות שלנו בנושא של זוגיות (וכל נושא רגשי אחר) היום.

 

למשל - אם בתור ילדה קטנה ראיתי את אימא ואבא נורא רבים וסובלים בזוגיות שלהם, והגעתי למסקנה שזוגיות זה דבר שעלול לפגוע בי ולגרום לי סבל, זה מה שמוטמע בתת-המודע שלי. מכיוון שאחד התפקידים של תת-המודע שלנו הוא להגן עלינו מפני פגיעה רגשית, אז גם אם אני לא זוכרת באופן מודע שזו המסקנה שהגעתי אליה מתוך החוויה הכואבת שחוויתי בילדות, תת-המודע זוכר בשבילי, ועל מנת להגן עליי הוא ימנע ממני ליצור זוגיות בדיוק כמו שתיארתי קודם.

 

יכול להיות גם מצב הפוך שקרה בבית שלי כילדה, אבל עדיין גורם לי להימנע מליצור זוגיות אמיתית - למשל אם הזוגיות של ההורים שלי הייתה ממש טובה, אז יכול להיות שכל דבר אחר יראה לי לא מספיק טוב, ואני אפחד להתאכזב (שוב - להיפגע), וגם כאן תת-המודע שלי יגן עליי וימנע ממני להיכנס לזוגיות ממשית.

 

גם דברים שחווינו מחוץ לבית יכולים להשפיע על האופן שבו נתנהל בנושא של זוגיות, למשל -

אם נפגעתי מאיזה בן בבית הספר, כילדה או כנערה, והגעתי למסקנה שבנים עלולים לפגוע בי, או עשו עליי חרם בכיתה וחוויתי תחושה עמוקה של דחיה, זה גם עלול לגרום לתת המודע שלי להרחיק ממני זוגיות ממשית.

יש עוד המון דוגמאות לאיך יכול להיווצר מנגנון ההגנה הזה בתת-המודע שלנו, אבל מה שבעיקר חשוב כרגע, זה שנבין את העיקרון -

משהו קרה בחיים שלנו שהביא אותנו להגיע למסקנה הפנימית שאנחנו עלולות להיפגע בזוגיות,

המסקנה הזו מוטמעת בתת-המודע, ואז לא משנה כמה אנחנו רוצות או מנסות למצוא את הגבר שלנו, איכשהו זה אף פעם לא מתאפשר.

 

הסבל שנוצר מהפער הזה שבין הרצון האמיתי והעמוק ביצירת זוגיות יציבה ואוהבת, לבין מנגנוני ההגנה של תת-המודע שמונעים מאיתנו ליצור את הזוגיות הזו, הוא מאוד גדול וגורם המון כאב ותסכול.

בייחוד כשאנחנו לא מבינות למה זה קורה לנו.

אז הנה עכשיו אנחנו יודעות - זה לא שאנחנו לא בסדר, זה לא שאנחנו לא מספיק טובות,

תת-המודע שלנו זוכר את פגיעות העבר שלנו, ופשוט מגן עלינו מפגיעה נוספת!

 

אוקיי.. את בטח אומרת עכשיו - "יופי לי שתת-המודע שלי מגן עליי.. אבל עדיין אני רוצה זוגיות.

מה לעשות??"

אז השלב החשוב הבא, הוא לזהות את דפוסי ההתנהגות שהפחד להיפגע בזוגיות גורם לנו לפתח.

ויש שני דפוסי התנהגות עיקריים שאציג כאן:

1. דפוסי התנהגות של ה"לוחצת".

2. דפוסי התנהגות של ה"נמנעת".

 

האם אני ה"לוחצת" או ה"נמנעת"

כשאנחנו מתנהגות בצורה ה"לוחצת" מה שאנחנו עושות בעצם זה לדחוף חזק מדי, מה שנקרא - לרצות יותר מדי.

למשל - יוצאות למלא פגישות עם גברים (אבל בהגזמה, כן?), מחפשות כל הזמן, חושבות על זה כל הזמן.

בפגישה עצמה - מספרות יותר מדי על עצמנו, לא נותנות מקום לגבר, מובילות את הפגישה (שזה משהו שהגבר צריך לעשות), מתקשרות יום אחרי, יוזמות מהר מדי, וכו' וכו'.. הבנת את הרעיון?

 

יש גם נשים שבמצבים האלה עושות הרד-טו-גט תוקפני - מעליבות את הגבר, מעבירות ביקורת כבר בשלב ההתכתבויות - אלה כל מיני התנהגויות שבעצם מרחיקות במקום לקרב. כי כשאנחנו דוחפות חזק מדי, בלי לשים לב אנחנו בעצם יוצרות מצב של הרחקת הגבר, מה שבסופו של דבר מבטיח שלא נצליח להיכנס לזוגיות, וכך נישאר באזור הנוחות שלנו המוגן מפגיעה מבחינת תת-המודע שלנו.

מעין 'הפוך-על-הפוך' כזה.

 

את רוצה לקרב את הבחור אלייך והתת מודע שלך רוקם מזימות איך להבריח אותו..

(אגב, זו ההגדרה שלי לצורך בתהליך התפתחות, או בעברית קלה צורך בטיפול - כשיש שני צדדים בתוכך שלא מסתדרים ביניהם. פה אנחנו נכנסות לתמונה ועוזרות לך ליצור שלום פנימי וזוגיות טובה בין המודע לתת-מודע שלך, מה שיביא אותך לזוגיות טובה עם עצמך, ובהמשך גם עם בן זוג).

 

כשאנחנו מתנהגות בצורה ה"נמנעת" אנחנו בעצם לא עושות כלום ומחכות שהאביר יופיע לנו בדלת, סוחף, שרירי, בעל חוש הומור, רגיש ורומנטי, שרוצה להתחתן ממש בקרוב.. (תתחתני עם חברה שלך ובטוח תקבלי את כל החבילה חחחח..)

אנחנו מספרות לעצמנו סיפורים שלא מתאים לנו לצאת לדייטים, ואנחנו רוצות שגבר החלומות ייפול עלינו מהשמיים. המשפטים שאנחנו אומרות לעצמנו (ולסביבה) הרבה פעמים הם:

"אני לא אלך לאתר היכרויות. זה מגעיל וזה לא בשבילי"

"הרעיון של ללכת לפגוש גברים שאני לא מכירה דוחה אותי"

"אני יודעת בליבי שאפגוש את הגבר שלי פנים מול פנים במסיבה בעבודה או אצל חברים בטח שלא באינטרנט"

"לא בא לי על זה כרגע"

"אני לא בשלה עדיין"

"אין לי מושג איך עושים את זה, אז אני אמתין ובטח יום אחד זה יקרה"

"הכול מלמעלה" (אפילו בחברה החרדית לא יסכימו אתך על הנושא, כי אצלם מציאת זיווג דורש השתדלות)

וכו' וכו'.

 

יש נשים שיש להן גם נטייה לביישנות, ולפעמים קושי ליצור קשר ספונטני עם אנשים.

(כן, יש מצב שאת אומרת לעצמך בלב עכשיו - "אבל בעבודה שלי אני תותחית, אני דוחפת, אין לי בכלל בעיה לתקשר עם אנשים, וגם עם חברים ומשפחה אני תמיד שם כול כולי, ונמצאת בלב העניינים". יכול להיות באמת שבכל התחומים האלה את פושרית רצינית, אבל אני מזכירה לך שאנחנו מדברות פה ספציפית על התחום של זוגיות, וזה המקום לשים לב - אולי בתחום הזה את פחות פועלת? גם אם כן זה בסדר. רק חשוב להכיר בזה.)

 

כמובן שאין כאן שום שיפוט או ביקורת כלפי ההתנהגות כזו או אחרת. אנחנו כבר מודעות לכך שההתנהגויות האלו בסך הכול נובעות מתוך מקום רגיש שחושש להיפגע, ותדעי לך נשמה שלי, את רגישה וביישנית ואם תשתמשי בתכונות האלה נכון, בהתחשב בזה שאלה תכונות שגברים מעריצים, מהר מאוד גברים יפלו לרגלייך ואת תצטרכי רק לבחור את הבחור שהכי בא לך טוב :)

הדבר החשוב הוא שנתחיל להתבונן על עצמנו ולזהות איך אנחנו פועלות ומה קורה בתוכנו, על מנת שנוכל לעזור לעצמנו לחולל שינוי.

 

איך באמת אפשר לשנות את המצב הזה

אני רוצה לתת כאן כמה טיפים פרקטיים לשינוי. אני אתחיל עם טיפים לאלו שפועלות מתוך הדפוס של ה"לוחצת", ואחר כך אתן טיפים לאלו שפועלות מתוך הדפוס של ה"נמנעת".

 

אם את מה"לוחצות"

קודם כל חשוב להבין שהדבר שגורם לגבר להרגיש "גברי" זו תחושה של שליטה על המצב. הדרך הכי אפקטיבית עבורו להרגיש את השליטה הזו, היא להוביל. הדרך שלו להוביל היא לעשות את האישה שלו שמחה. להתאמץ בשבילה. ברגע שהאישה שמחה מהמאמץ שלו, ככה הוא מרגיש גבר. ככל שהוא מרגיש יותר גבר, ככה הלב שלו נפתח וככה הוא מתאהב.

 

למשל - דוד שלי יצא שוב לעולם הרווקות (זה דוד שגדול ממני בשנתיים, כן?), והוא סיפר לי שהדבר שהכי מתסכל אותו הוא שנשים לא מאתגרות אותו. הוא אמר לי "נשים עושות את הכול וזה לא עושה לי את זה. אני מת לפגוש מישהי שתאתגר אותי." וזו בדיוק הייתה הכוונה שלו. שיתנו לו להתאמץ.

חשוב לזכור את זה - גבר מתאהב כשהוא מזיע . ברגע שאישה דוחפת ועושה, יהיה מאוד קשה לגבר להתאהב בה. התפקיד שלנו כנשים זה להתמסר, ולהבין שאנחנו לא יכולות לעשות גם את התפקיד הגברי וגם את התפקיד הנשי...

אגב, אם את רוצה ללמוד על עוד דברים שגורמים לגבר להתאמץ תירשמי להדרכה שתגלה לך מהם 5 הדברים שיגרמו לכל גבר להתאהב בך.

 

מכיוון שהפחד שלנו מלכתחילה הוא להיפגע ולכן אנחנו לא משחררות ומתמסרות, הנה שלושה כלים מאוד עוצמתיים איך לעשות את זה בצורה מאוזנת, כדי שתוכלי באמת למשוך אלייך את הגבר הנכון לך:

 

1.תלחצי על "כפתור המלכה" –

תעצמי עיניים ודמייני את הדמות של עצמך כשאת מגשימה את כל הפוטנציאל שלך - דמייני את הדמות הזו עם ביטחון עצמי, הולכת בעולם וגברים נופלים לרגליה. ממש דמייני את זה בצורה מאוד בהירה וממשית – שימי לב איך הדמות הזו נראית? מה היא לובשת? איך היא מתנועעת? איך גברים מגיבים אליה? איזה בן זוג יש לה? ועכשיו, דמייני שאת פוגשת את הדמות הזו ואתן מתחבקות ובחיבוק הזה היא מזרימה לך את האנרגיה שלה. האנרגיה הבוטחת, הנשית, הרכה, עד שאתן פשוט הולכות ומתמזגות, ואת ממש מטמיעה את הדמות הזו בתוכך כך שעכשיו היא את. היא חלק ממך.

 

תעשי את התרגיל הזה באופן קבוע כל יום - בוקר, צהריים ובלילה לפני השינה, ותרגישי איך את מתחילה להתנהל כך גם ביום-יום שלך עם עצמך ובייחוד מול גברים.

רק שימי לב להיות מלכה ולא מלקה :)

 

2.תישעני אחורה ותיהני - כשאת באינטרקציה עם גבר, דמייני שאת יושבת על כס מפואר, נשענת אחורה ונהנית מהנוף. גם כשאת יוצאת עם גבר - שימי לב שאת לא יושבת בדריכות ונשענת קדימה. תשעני אחורה. תני לו להוביל את השיחה. תני לו לשאול את השאלות. כשהוא שואל מה בא לך תגידי בדיוק מה בא לך ("וואו טוב ששאלת כבר כמה ימים בא לי לשבת בבית קפה בים"). תזכרי שאת לא צריכה להרשים את הגבר! הוא צריך להרשים אותך! זה חלק מהגבריות שלו. התפקיד שלך זה להיות בסטייט-אוף-מיינד של "בוא נראה אותך מרשים אותי". אבל ממקום רך, מלכותי, אלגנטי, לא ממקום של לוחמת צדק, ולא ממקום עוקצני או מתנשא. את פשוט נשענת אחורה ונותנת לו להרשים אותך. את לא דורשת שום דבר. את רק צריכה ליהנות מהמתנות שהוא נותן לך. מהנתינה שלו אלייך.

 

שימי לב - אם הוא לא מנסה להרשים אותך, אין לך מה להיות איתו. אם את קולטת שהוא לא מתאמץ, ואומר לך משהו כמו - "בואי תקפצי אליי", או "בואי ניפגש באמצע הדרך", תביני שלא מספיק חשוב לו להרשים אותך, וזה סימן שהוא לא הגבר בשבילך. NEXT לגבר הבא.

 

3.תחמיאי לו - תחמיאי לו על ההומור שלו, תחמיאי לו על החכמה שלו, על האמביציה שלו, על המאמץ שהוא עושה. תמיד תגידי תודה. שום דבר לא מובן מאליו. כי בעצם הוא עושה את זה בשבילך, וכמו שאמרנו מה שגורם לו להידלק עלייך, זה שהוא מרגיש גברי על ידי כך שהוא ממלא את הרצונות שלך. ככל שאת מחמיאה לו יותר, ככה הוא רוצה יותר לתת לך. אבל חשוב לא להגזים ולהתרפס. עדיין תזכרי שאת נשענת אחורה כמו מלכה, ונהנית.

 

אם את מה “נמנעות" -

קודם כל חשוב להבין שכמו כל דבר בחיים אם אנחנו לא מבצעות פעולה, לא נגיע לתוצאה. כמו שאנחנו לא מצפות למצוא עבודה בלי ללכת לחפש, ככה גם גבר חלומותינו לא יופיע לנו פתאום בסלון :)

כל דבר בעולם זז כשעושים פעולה - אז אם אנחנו רוצות תוצאה משמעותית אנחנו צריכות לעשות פעולה משמעותית - אנחנו צריכות באופן פעיל לצאת עם גברים, והדרך הכי פשוטה ומהירה לעשות את זה היא דרך אתר הכרויות. (נשבעת שאין לי שום שיתוף פעולה עם אף אתר הכרויות, אני פשוט באמת מאמינה בדרך הזו)

 

כמובן שאפשר גם ללכת למקומות שה"טייפ" של הגבר שאנחנו רוצות נמצא בהם. וגם כשאנחנו שם, גם כשאנחנו כבר הולכות למקומות האלה, אם נסתובב סתם ונחכה שזה ייפול עלינו, זה לא יקרה. אנחנו צריכות להיות נוכחות ופעילות - להסתכל בעיניים על גברים שמסתכלים עלינו, לשחרר איזה חיוך קטן, ליצור חיבור.

 

קרן מזור
קרן מזור צילום: קרן מזור

 

כפי שאמרנו, אצל ה"נמנעות" הקושי לעשות פעולה הוא תוצר של הפחד להיפגע, אז הנה שלושה כלים שיעזרו לך להתמודד עם הפחד, ולהתחיל לפעול:

 

1.גם כאן העניין חשוב ללחוץ על "כפתור המלכה" (ראי תרגיל למעלה) - כפתור המלכה זה החוק שנמצא מעל כל החוקים - אם את מרגישה מלכה, זה בעצם מסדר לך את הדברים מעצמו, כי זה נותן לך את הביטחון לפעול. אז חשוב שתעשי את התרגול שכתבתי בחלק הקודם שדיבר על ה"לוחצות".

 

2. תתאמני על יצירת קשר עם גברים - אלה לא חייבים להיות גברים שהם פוטנציאל למשהו. לצורך העניין זה יכול להיות השליח של הפיצה שאת יכולה להגיד לו משהו יותר אישי כמו: "וואו אתה השליח הכי זריז של הפיצה הזאת, כמה זמן אתה עובד שם?" ולפתח משם שיחה. זה יכול להיות מישהו שעולה אתך במעלית, או אם נניח אתם בתור לבנק ויש לו פלאפון מגניב את יכולה לשאול - "איך הפלאפון הזה? שמעתי שהוא סבבה".

 

תתאמני על לצאת מאזור הנוחות שלך ולתקשר עם גברים באופן ספונטני. ממש להתייחס לדברים שקשורים אל גבר מסוים ופשוט לדבר איתו. כמו שאמרתי, זה לא צריך להיות מישהו חתיך או פוטנציאלי, להיפך. לצורך האימון יהיה לך יותר קל לפנות לגברים שאת לא באמת רוצה. מטרת האימון בשלב זה היא לפתוח את המקום של שיחה טבעית עם גברים, ולחזק את היכולת שלך לתקשר בנינוחות עם גבר במיוחד גבר שאת לא מכירה,

ולא בהכרח למצוא גבר.

 

3. צאי לפגישה אחת עם גבר פעם בשבועיים - גם אם כרגע לא כל כך בא לך, חשוב שתתרגלי את זה, כי זה כמו לפתח שריר. השריר של לצאת עם גברים מנוון אצלך כרגע, ואת צריכה לפתח את השריר הזה. להתאמן על זה ולהרגיש שם נוח, בדיוק כמו שנוח לך להיות לבד בבית ולעשות את הרוטינות שלך. תחשבי על זה שגם כשאנחנו לא עושות ספורט הרבה זמן, כמה קשה לנו להתחיל שוב להתאמן, כך שאת האימונים הראשונים אנחנו די מכריחות את עצמנו לעשות. אחר כך אנחנו כבר מתרגלות ומרגישות נוח עם זה. זה קצת דומה. פשוט תרשמי לאתר הכרויות כלשהו, ותחליטי שאת יוצאת לפגישה פעם בשבועיים.

 

בין אם את מה"לוחצות" ובין אם את מה"נמנעות" (ויש מצב שאת איפשהו באמצע בין השתיים), הדבר הראשון שיקרה כשתתחילי לתרגל את הכלים האלה, הוא שתוכלי יותר להירגע. תוכלי להרגיש יותר בטוחה ומחוברת לעצמך, ופחות מושפעת מהפחדים הפנימיים שלך שגורמים לך לפעול בצורה לא מדויקת. הרוגע והדיוק הפנימיים האלה, לאט לאט גם יביאו אותך להתחבר לגברים יותר מדויקים עבורך, ויגדילו את הסיכוי שלך ליצור זוגיות ממשית, יציבה ואוהבת .

 

אם מה שכתבתי כאן מדבר אלייך, ואת רוצה לקבל ממני כלים נוספים,

אני מזמינה אותך לצפות בהדרכה חינמית ומאוד מיוחדת שהכנתי,

שתגלה לך איך ליצור את הזוגיות שתמיד רצית עם הגבר שהכי נכון לך:

"מהם 5 הדברים שיגרמו לכל גבר להתאהב בך"

כמו שאמרתי ההדרכה היא לגמרי בחינם,

כך שכל מה שאת צריכה לעשות זה להשאיר את המייל שלך כאן בקישור,

וההדרכה מיד תישלח אלייך.

 

שלך,

קרן מזור

מגנוט זוגיות טובה ויציבה באמצעות ריפוי תת-מודע

 

 

 
זהו ערוץ פרסומי והידיעות הינן באחריות המפרסמים בלבד. לכלכליסט אין אחריות על תוכן הידיעות המפורסמות