מה אפשר ללמוד מהדוחות של הפועל באר שבע?

אלונה ברקת צילום: חיים הורנשטיין

גם הניתוח ויכולת ההשוואה בדוחות ב"ש הינו אתגרי. מעבר לבעיות שצוינו אצל תל אביב וחיפה, כל הדו"ח של ב"ש מוצג ברמה נמוכה יותר, כאשר נדמה שחלקים שלמים של הפעילות אינם מוצגים.

אצל באר שבע מתגלה תמונה שונה למדי ממכבי תל אביב וחיפה, של ארגון עם פונקציית הוצאות רזה הרבה יותר (יש להניח שהיום המצב כבר דומה יותר לשתי ה"גדולות" האחרות), אך גם שם, חרף ההוצאות הנמוכות הרבה יותר (שלגבי חלקן לא ממש ברור כיצד הן נמוכות כל כך וחלק אחר פשוט לא מופיע כלל) וחרף תמיכה משמעותית מהעירייה, עדיין נדרשים הבעלים להזרמה של כ-20-30 מיליון שקל בשנה.

גם בב"ש, סעיף הכנסות ממשחקים מגלה את המשמעות האדירה של איצטדיון טרנר. מעבר למשמעות הספורטיבית של משחקי בית עם איצטדיון מלא בקהל תומך, והכנסות באר שבע עלו מ-5 מיליון שקל ל- 13.6 מיליון שקל. סעיף הכנסות אחרות של ב"ש הינו מעט נמוך יותר אך לא מבוטל. יש לציין כי הקבוצה מקבלת כמה מיליונים שקלים בשנה מהעיריה בסעיף זה, וכן מציגה "הכנסות מאימוץ" גבוהות - כ-2 מיליון שקל, אשר לא ברור אם מקורן מאלונה ברקת או גורם אחר. 

הכנסות הפועל באר שבע, מכבי תל אביב, מכבי חיפה

ככלל, דומה שלעומת טבלה זו, אשר הציגה את הפוטנציאל הכלכלי של ת"א וחיפה:

פוטנציאל הכנסות קבוצות גדולות

לב"ש פוטנציאל קרוב לכך, נמוך אולי ב-10-15 מיליון שקל בשנה טובה.

עלות הפעלת הפועל באר שבע היתה לפחות עד תחילת עונת 2016-2017, נמוכה הרבה יותר משתי הקבוצות האחרות - כ-50 מיליון שקל. עם זאת, עולות מספר שאלות מהדוח המוצג, לדוגמה כיצד עולים האצטדיונים ומגרשי האימונים בתל אביב וחיפה 3-5 מיליון שקל בשנה, לעומת הוצאה של 800 אלף שקל בב"ש.

שכר השחקנים הינו סעיף המחמיא מאד לב"ש. הקבוצה השיגה ב-2016 הרבה יותר משתי הקבוצות עם שכר כולל של כ-28 מיליון שקל (פחות משני שלישים מתל אביב וחיפה). השוואת שכר הצוות המקצועי מרשימה עוד יותר, כאשר באר שבע מפגינה בסעיף זה חסכנות מדהימה עם הוצאה בגובה שליש ממכבי תל אביב. יש להניח ששתי השורות הנ"ל עלו בצורה משמעותית לאור השנתיים האחרונות, בהן עיבתה ב"ש מאוד את הסגל, והחתימה שחקנים בחוזים שלא נראו לפני כן בבירת הנגב.

הוצאות הפועל באר שבע

גם בהוצאות שיווק ופרסום והוצאות הנהלה וכלליות באר שבע מציגה מנגנון ניהולי בעלות רזה ביותר של כ- 3.4 מיליון ₪, לעומת מנגנונים בעלות של בין פי 2 לפי 5 בשתי הקבוצות האחרות, אך גם כאן נראה שחסרות מגוון הוצאות, דוגמת משרדי הנהלה שלא מופיעים כלל בדוחותיה וכדומה.

הוצאות נוספות, הפועל באר שבע

בטבלה למטה, הזרמות הבעלים בשלוש הקבוצות בשנים 2014-2016:

הפועל באר שבע. תמיכת בעלים

כפי שניתן לראות, גם בשנה בה לקחה אליפות כנגד כל הסיכויים ועם סגל זול למדי, נדרשה ב"ש להזרמות בעלים משמעותיות. מצד שני יש לציין שלא היו לה בשנה זו הכנסות מגביעי אירופה. דומה כי ב"ש, גם אם מביאים בחשבון את השינויים שעברו עליה בשנתיים מאז הדוח המוצג, מציגה מנגנון מעט מהודק יותר מחד, אך פוטנציאל כלכלי מעט צנוע יותר מאידך. היינו מניחים כי הן צד ההכנסות והן צד ההוצאות שלה, נמוך בכ-20% מהפוטנציאל שהוצג בת"א וחיפה.

 הכותב הוא שותף מייסד במשרד הייעוץ הכלכלי בטא פייננס