• תפריט
כלכלה ומדיניות

הכלכלנים כותבים

נגמרו האשליות בקשר לברקזיט

הורדת ריבית ופיחות בליש"ט מיד אחרי הברקזיט תרמו לתחושה שבריטניה תהפוך ידידותית יותר לעסקים. כמה רבעונים לאחר מכן, ריסנו הצרכנים את ההוצאות והמשק הבריטי כבר הבין שזה לא הולך להיות פשוט

בארי אייכנגרין 08:1113.08.17

הוויכוח על הברקזיט הוא מקור בלתי נדלה לצחוק עבור מי שיש לו חוש הומור שחור. הציטוט האהוב עליי בהקשר זה הוא של מייקל גוב, כיום שר הגנת הסביבה הבריטי.

ממש לפני משאל העם על הברקזיט ביוני 2016 יצא גוב, שהיה אז שר המשפטים בממשלתו של דיוויד קמרון, נגד תמימות הדעים של כלכלנים ואנשי מקצוע אחרים שהזהירו כי יציאה מהאיחוד האירופי תסב נזק כבד לכלכלת בריטניה. "לאנשים כאן כבר נמאס ממומחים", הוא פסק בהתייחסו ל"מומחים מארגונים עם שמות בראשי תיבות, שאומרים שהם יודעים מה הכי טוב ותמיד טועים".

 

 

האינדיקציות הראשונות אחרי משאל העם לימדו — להפתעת רבים, או לפחות להפתעת רבים מהמומחים — שגוב צדק והם טעו. בריטניה לא גלשה למיתון מיד לאחר ההצבעה, ואפילו הצמיחה לא האטה.

 

קשה למדוד אי־ודאות

 

פרשנים זקפו זאת לזכות הפעולה הזריזה של הבנק המרכזי הבריטי (בנק אוף אינגלנד), שחתך את שיעור הריבית כדי למנוע צניחה בביקושים. הם ציינו גם את הפיחות בשער הליש"ט אחרי ההצבעה בעד הברקזיט, שהפכה את היצוא הבריטי לתחרותי יותר ועתידה לבטל כל השפעה של תנאי מסחר בינלאומי חדשים. הם אף הסבירו שכעת, כאשר בריטניה משוחררת מעול הרגולציה האירופית, כלכלתה תהיה ידידותית יותר לעסקים ומס החברות בה יירד, כך שהיא תהפוך לאבן שואבת למשקיעים זרים.

 

   צילום: רויטרס

 

יותר מהכל, הם הטילו ספק בתחזיות שאי־הוודאות סביב הברקזיט תפגע בביצועי המשק. כלכלנים לא יכולים לערוך מדידה ישירה של אי־ודאות, הם טרחו להזכיר. אמצעי מדידה עקיפים, כמו ספירת האזכורים של צמד המילים אי־ודאות בעיתונות, הם לא מהימנים.

 

זה נכון. אנו הכלכלנים נחלנו הצלחה מעטה בכל הנוגע לתחזיות מדויקות ולסיבות לזינוק באי־ודאות. גם ההסכמה על מידת הנזק שהיא גורמת נדירה. אולי מוטב שנשקיע פחות מאמצים בניתוח ההשפעות של אי־ודאות באופן כללי, וכמובן גם במקרה של הברקזיט.

 

אבל עכשיו, אחרי שכמה רבעונים כבר חלפו, הקביעות הללו כבר פחות נחרצות. אמון הצרכנים הבריטים בירידה, והוצאות הצרכנים ברבעון האחרון הגיעו לרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מכירות כלי הרכב החדשים רשמו ירידה זה חודש רביעי ברציפות. בנק אוף אינגלנד חוזה ירידה של 20% בהשקעות המגזר העסקי בשנים הקרובות, בשעה שחסידי הברקזיט חזו בדיוק את ההפך.

 

אפשר לטעון שהירידה באמון הצרכנים היא תולדה של תוצאות הבחירות הכלליות, שלא היו חד־משמעיות ויצרו פרלמנט תלוי. אין, יש שיאמרו, כל קשר לברקזיט. התנאים המידרדרים במשק, כך הם יטענו, הם תוצאה של אסטרטגיית המשא ומתן הכושלת של הממשלה ושל הרושם שהתקבל על חוסר מוכנותה לדיונים עם נציגי האיחוד האירופי.

 

ואולם, התוצאות הלא חד־משמעיות של הבחירות משקפות, יותר מהכל, את הסכיזופרניה שבה לקו מפלגת הלייבור והמפלגה השמרנית בכל הנוגע לברקזיט. ראש הממשלה תרזה מיי התנגדה לברקזיט לפני משאל העם, אבל כעת היא תומכת בו מתוקף תפקידה. האופוזיציה, שאותה מנהיג יו"ר הלייבור ג'רמי קורבין, התנגדה לברקזיט, אבל נראה שהיא שואבת הנאה מוזרה מהעובדה שהוא אכן מתממש.

 

יש כאלה הסבורים שאם הממשלה היתה מאמצת אסטרטגיית משא ומתן עקבית יותר, הנזק היה מצטמצם. אבל לממשלה אין אסטרטגיה עקבית למשא ומתן. המטרות שהציבה ראש הממשלה מיי — הגבלת ההגירה ממדינות האיחוד האירופי תוך שמירה על גישה מלאה לשוק המשותף — סותרות בבסיסן.

 

ההפתעה היחידה היא הזמן הממושך יחסית שנדרש להשלכות הברקזיט כדי לקרום עור וגידים. למשק הבריטי נדרש זמן לעכל אותן ולהבין ש"ברקזיט פירושו ברקזיט", כפי שהסבירה מיי. נדרש זמן להבין שלא קיימת אפשרות לפרידה קלה מהאיחוד האירופי ושהדיונים על תנאיה לא יסתיימו בתוך שנתיים. יכול מאוד להיות שלא יהיה הסכם סחר חופשי בין האיחוד לבריטניה, לא יהיה "דרכון פיננסי" לבנקים הבריטיים שרוצים לעשות עסקים באיחוד, ואולי אפילו לא יהיה הסכם שיעניק למטוסים בריטיים זכויות נחיתה שוות במדינות אירופה.

 

מחירי היבוא עולים

 

ועכשיו תומכי הברקזיט צריכים לשתות את המרק שהם בישלו. הצרכנים, שרואים את הפיחות בשער הליש"ט, ריסנו את ההוצאות שלהם במחצית הראשונה של 2017 מכיוון שהם מבינים שמחירי מוצרי היבוא עולים. הם לא יכולים להמשיך לבזבז כסף כפי שעשו קודם.

 

השחיקה בשער הליש"ט צפויה להביא עמה גם עלייה באינפלציה, מה שאומר שבנק אוף אינגלנד ייאלץ להעלות את שיעור הריבית בקרוב.. ההשלכות על קצב הצמיחה לא יהיו סימפטיות. הבנק המרכזי כבר לא יבוא לעזרתם של תומכי הברקזיט.

 

מה שאמר הכלכלן המנוח רודי דורנבוש מ־MIT, המומחה הגדול מכולם, על משבר הפסו המקסיקני בשנות התשעים תקף גם לברקזיט. "למשבר לוקח יותר זמן להגיע ממה שחושבים, אבל כשהוא מגיע, הוא מתרחש הרבה יותר מהר ממה שחשבו".

 

הכותב הוא פרופסור באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. פרוג'קט סינדיקט 2017, מיוחד לכלכליסט

 

מתנגדי הברקזיט התקרנפו: לא רוצים שוק משותף

 

רבים מהבריטים שתמכו בהישארותה של הממלכה באיחוד האירופי, מסכימים עתה כי אחרי ההיפרדות עליה לזכות בשליטה מלאה על גבולותיה ולשלם דמי פרידה נמוכים לאיחוד האירופי — כך על פי סקר מקיף ופורץ דרך שערכו לונדון סקול אוף אקונומיקס (LSE) בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד, ואשר קיבל פרסום מקדים באתר באזפיד.

 

על פי הסקר, כאשר נשאל הציבור הבריטי מה בדיוק הוא רוצה שיתרחש במו"מ על תנאי הפרידה, נרשמה תמיכה גדולה בברקזיט קשה בקרב כלל הציבור, בין אם תמכו במהלך או לא. בה בעת, התוצאות מראות על שיעורים נמוכים של תמיכה במדיניות שתביא לברקזיט רך, כלומר, חברות בשוק המשותף, המשך העברת תשלומים לאיחוד האירופי ותנועה חופשית של האזרחים.

 

פרופ' שרה הובולט מ־LSE, ממובילי המחקר, אמרה לבאזפיד ניוז, כי בעוד המצביעים משני המחנות אינם מראים חרטה על החלטתם, נראה כי מצביעי ההישארות אינם מאוחדים מאחורי הרעיון של ברקזיט רך. "התוצאות שלנו הראו כי תומכי העזיבה מאוחדים בתמיכתם בברקזיט קשה, משום שהם בדרך כלל צפויים יותר להתנגד לכל הסכם שכרוך בהמשך חירויות תנועה של אנשים, ריבונות שיפוטית שתהיה בידי אירופה ו"הסכם גירושין" יקר", ציינה. "בניגוד לכך, הנשארים חלוקים, כאשר הרוב יעדיפו ברקזיט רך, אבל אחרים תומכים בסעיפים מסוימים של ברקזיט קשה. בסך הכל, פירושו של דבר כי קיימות רמות גבוהות יותר של תמיכה בתרחישים שיידמו לעמדת הברקזיט הקשה".

 

הממצאים הללו ודאי יאכזבו פוליטיקאים ופעילים שקיוו אולי להקפיא את המהלך. הם חושפים כי בעוד מצביעי העזיבה מוסיפים לתמוך בקו נוקשה וביציאה ללא הסכם עם האיחוד, מחנה הנשארים מפולג הרבה יותר. רבים מקרב המחנה תומכים בהטלת מכסים ומגבלות על הגירה ומתנגדים לדרישות האיחוד האירופי כי בריטניה תוסיף להזרים כספים לקופת האיחוד האירופי.

שירות כלכליסט

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x