$
בארץ

העימות הבא בין כחלון לנתניהו: סביב הפחתת המסים

בעוד שרה"מ מעוניין בהפחתת מס חברות ומס הכנסה לשכירים, שר האוצר מעוניין להגדיל את מס ההכנסה השלילי ולהעלות את קצבאות הנכות והזקנה. המחלוקת מצטרפת למאבק הקיים על התאגיד

אדריאן פילוט ושחר אילן 06:3722.03.17

שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך לעימות נוסף על רקע השימוש בעודפי המסים הצפויים ב־2017. בעוד שנתניהו רוצה להפחית את מס החברות ואת מס ההכנסה לשכירים, כחלון מעוניין שלא לשנות שיעורי מסים ולהתרכז בהגדלת ההוצאה האזרחית באמצעות הרחבת הזכאות למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) לעובדים החלשים במשק שמשתכרים בין 7,000 ל־10,000 שקל ברוטו. בנוסף, כחלון מבקש להגדיל את התקציבים המיועדים לקצבאות נכות וזקנה.

 

מדובר בסלע מחלוקת נוסף בין שר האוצר וראש הממשלה, שנמצאים במאבק סביב סוגית הקמת תאגיד השידור וסגירת רשות השידור — מחלוקת שעלולה להביא להקדמת הבחירות.

 

 

לאחר חתימת העסקה למכירת מובילאיי לאינטל החודש, שצפויה להניב לקופת המדינה הכנסות בגובה של 4–5 מיליארד שקל, כחלון ונתניהו הודיעו על כוונתם לגבש מתווה להפחתת מסים. כעת שר האוצר, שביקש להמתין עם ההודעה ולקבל תמונה ברורה יותר על עודפי הגבייה, מבקש להחזיר את עודפי הזכייה לשכבות החלשות בציבור.

 

הגורמים המקצועיים במשרד האוצר מצדדים בכח ומעדיפים שלא לשנות את שיעורי המסים. הם מסבירים כי עסקת מובילאיי טרם נסגרה סופית וצפויה להידחות. כך, שתקבולי המסים ממנה עלולים להגיע רק בשנה הפיסקאלית הבאה. עוד מסבירים באוצר כי מדובר בתקבולים חד־פעמיים על עסקה אחת, ושנכון יותר להשתמש בעודף הגבייה להגדלה חד־פעמית של ההוצאות האזרחיות. ההוצאה הממשלתית היא ודאית וגמישה יותר לעומת ההכנסות אשר אינן ודאויות ותלויות באין ספור משתנים (רווח החברות, הצריכה הפרטית, רווח ההון ועסקאות נדל''ן). לכן קל יותר לתקן שינויים במחזור עסקים (צמיחה מוגברת מהצפויה או מיתון) בצד ההוצאה. לדוגמא, אם מענק העבודה יעלה ובעוד שנתיים נקלע למיתון, אפשר לקצץ את התקציב בסעיף אחר בתקציב מבלי לפרוץ את המסגרת. מנגד, הרבה יותר קשה – ובעיקר פחות רצוי - להעלות מסים באמצע השנה.

 

בנוסף, לטענת האוצר הפחתת שיעורי מס הכנסה לשכירים באמצע השנה תגרום לבעיות תפעוליות קשות בקרב החברות. זאת משום שהן יהיו חייבות לעדכן את שכרם של רוב העובדים. כמו כן, לטענתם, עדכון מס הכנסה עלול לזעזע את התוכניות העסקיות של החברות. לכן, אם כחלון חפץ להטיב עם האזרחים בטווח הקצר-בינוני, הוא חייב לעשות זאת דרך צד ההוצאה. אחרת, הוא ייאלץ להמתין עד ינואר 2018".

 

מנגד, יומיים לפני שאינטל הודיעה שהיא רוכשת את מובילאיי, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון שיקף את עמדתו של נתניהו לתעדף את הפחתת מס ההכנסה. "יש לנצל את העלייה המרשימה בהכנסות המדינה על מנת להוריד מסים, עם דגש על מס הכנסה", אמר שמחון ל"כלכליסט". לטענתו, "הפחתת מסי הכנסה גם תסייע להגדלת הפעילות במשק, לשמירת הצמיחה המהירה וגם תותיר יותר כסף בידי האזרחים — מה שיגדיל את רווחתם".

 

עמדתו החדשה של כחלון צפויה לזכות לתמיכתה של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג שסבורה שההוצאה האזרחית (התקציבים הלא ביטחוניים) נמוכה באופן חריג. לכן את פירות הצמיחה המהירה יש לייעד לשכבות החלשות.

 

לפי נתונים מעודכנים של בנק ישראל, ההוצאה האזרחית — הכוללת תקציבי בריאות, חינוך, סביבה, ביטוח לאומי, שיכון ושירותים קהילתיים — עמדה ב־2016 על 28.6% מהתמ"ג. זאת בעוד שבקרב מדינות ה־OECD הוא עמד על כ־42% בשנת 2015. נתונים אלו מיקמו את ישראל במקום האחרון בעולם המפותח בקטגוריה זו.

 

בתוך כך, חברי הליכוד הודיעו שלא יאפשרו הורדת מסים והעברת עודפים תקציביים בוועדת הכספים ללא אישור תוספת חודשית של 700 שקל לקצבאות הזקנה והנכים. מרכז הקואליציה בוועדת הכספים ח"כ מיקי זוהר הודיע שהדבר מתואם עם יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן. זוהר אמר כי עיכוב ההעברות יימשך "אלא אם יו"ר הקואליציה יחליט אחרת, או שידיחו את שנינו". לדבריו, המהלך יעלה חצי מיליון איש מעל קו העוני. העלות התקציבית הצפויה של המהלך עומדת על 2.8 מיליארד שקל, ולדבריו זה הוא סכום דומה לעודף הגבייה של הרבעון האחרון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x