מגורי ילדים לצד הוריהם בנחלה: כיצד להימנע ממריבות משפחתיות?

אחת מן הבעיות הנפוצות המופנות באופן תדיר למשרדה של עורכת הדין יעל פרי, העוסקת בתחום האגודות השיתופיות, מושבים קיבוצים ובן ממשיך, עוסקת במעמדם החוקי של ילדים הגרים ו/או המבקשים להתגורר בנחלה אשר שייכת להוריהם.

רבים מבני המושב בוחרים להמשיך את חייהם במקום בו נולדו ובו התגוררו משך כל שנות ילדותם. ישנם כאלו אשר עוסקים בחקלאות ומבקשים להמשיך בעיסוק זה ובעיבוד המשק ובמקרים רבים מדובר בהורים המבקשים כי ילדיהם יתגוררו קרוב אליהם ובהתאם מעודדים אותם לבנות ביתם בסמוך לשלהם ומקצים זכות מגורים בסמוך לביתם או בילדים אשר אין ידם משגת לרכוש דירת מגורים ומבקשים לבנות בנחלת הוריהם ובכך ליהנות מההטבה המשמעותית של השקעה בעלויות הבניה בלבד.

כך או כך, הילד בונה בנחלה מבנה מגורים נוסף ובו משתכן, מבסס את חייו הכלכליים, החברתיים והמשפחתיים. מאחר ומדובר במשפחה, בדר"כ ההורים ו/או הילדים, לא נערך הסכם בכתב מתוך ההנחה כי מדובר בבן משפחה/קרוב וכי ישנם יחסי אמון מלאים.

אולם, מה קורה אם חלילה פורץ ויכוח בין ההורים לילדים? מה תהיינה זכויות הילדים על הקרקע?

הסכסוכים המשפחתיים הנוגעים לזכויות בנחלה הינם סכסוכים נפוצים. לפיכך ועל מנת להימנע מסכסוכים אלו על בעלי הנחלות לשקול היטב את כל ההשלכות ולתאם ציפיות עם ילדיהם והכל בטרם יעברו להתגורר בנחלה.

נחלה במושב. אילוסטרציה צילום: דנה קופל

הסיבות לפרוץ סכסוך הינן רבות: החל מחוסר הסכמה בין ההורה לילד ועד לבן/בת זוג של הילד/ה אשר אינם מסתדרים את ההורים. לעתים, הסכסוך נובע מצורך שהתעורר ולפיו ההורים מממנים צרכי הילדים ולעתים, מדובר בסכסוך בין ילדי ההורים על זכות המגורים והבנייה לצד ההורים ולכף דוגמאות רבות ומגוונות.

אם וכאשר נדרש הילד לעזוב את חלקת הוריו, עלול הוא לטעון כי הסתמך על רשותם של הוריו לבנות, לשפץ ולהשקיע בנחלה ולכן עליהם לפצותו על כלל הסכומים אותם הוציא בהשקעתו על הקרקע. כמו כן, עשוי הבן לטעון לזכויות קנייניות של הקרקע ולפחות על השוואת מעמדו בקרקע לאותו מעמד בו מצויים הוריו, קרי - בר רשות.

חשוב לזכור, מלבד המעמד החוקי הפכו הקרקעות גם לערך נדלני לא מבוטל, עובדה הגורמת לילדים רבים לגור בסמוך להוריהם על מנת ליצור לעצמם סוג של זיקה לנחלה וזאת על מנת שבבוא היום יוכלו לומר שהקרקע שלהם. גם אם לא יצליח הבן להוכיח את זיקתו לקרקע, לאחר מגורים של שנים רבות תהיה בעיה חוקית גדולה לפנותו ממנה.

עו"ד יעל פרי מספרת כי כרגע מנוהלים במשרדה מספר רב של הליכים משפטיים הנוגעים למקרים כאלו. לדוגמא: ״הוגשה בימים אלו תביעה על ידי הורים אשר התירו לילדם לבנות ולהתגורר במשק וכעת הם מבקשים למכור את המשק מאחר וזקוקים למימון עבור בית אבות וצרכים רפואיים שאין ידם משגת. ההורים לא ערכו הסכם עם הילד. כעת הילד, אשר נישא ועתיד להיוולד לו ילד, מסרב לפנות את המשק בטענה כי הוא ביצע בו השקעות רבות וזאת על סמך התחייבות ההורים לאפשר לו להתגורר במשק. ההורים, בלית ברירה, הגישו תביעה לפינוי הבן מהמשק. במקום שההורים יוכלו למכור את המשק ללא כל הגבלה ולהזדקן בשקט ובכבוד, שכן מדובר בזכות השייכת להם, עליהם להתמודד כעת עם בנם בבית המשפט, לפנותו מהמשק על מנת שיוכלו למכור את הנחלה.

בהסכם יש לתת פתרון לכל תשריט אפשרי איתו עלולים להתמודד הצדדים בעתיד והכל מתוך מטרה אחת וברורה - להימנע מסכסוכים והליכים משפטיים. הסכם משפחתי, כשהוא ערוך משפטית נכונה, יאפשר לכל אחד מהצדדים לנהל חייו ברוגע ובשלום בית, כשכל אחד מן הצדדים יודע היטב מהן זכויותיו ומהן חובותיו.

עו"ד יעל פרי צילום: רונית ינון

כמו כן, הסכם משפחתי, כשהוא ערוך משפטית נכונה, ימנע מן הצדדים לנהל הליכים משפטיים ארוכים ויקרים שבמקרים רבים גורמים לקרע בלתי הפיך בין בני המשפחה. הסכם משפחתי מהווה פתרון משפטי, נכון, יעיל וזול לעומת ניהול הליכים משפטיים והמלצתה של עו"ד יעל פרי הינה לא להתיר לילדים להתגורר בנחלה ולא לבנות בנחלת הוריהם ללא עריכתו וחתימתו טרם עת.

לסיכום, הפתרון לשכנות טובה בין ילדים להוריהם, כאשר מדובר באישור ההורים לבנייה בנחלתם, הינו באמצעות הסכם משפחתי. יכול ובהתחלה יראה הדבר מעט מוזר ואף מביך אך אם מסתכלים לטווח הארוך, הסכם זה הוא שיציל אתכם ממריבות וקרעים שלא ניתנים לגישור. על כן, היה ואתם מחליטים לעבור לגור לצד הוריכם, או שאתם מתכננים לשכן את ילדיכם לצדכם בנחלה, פנו עוד היום לעורך דין על מנת שינסח עבורכם חוזה אשר יבטיח את זכויותיכם.