שכרם הממוצע של האלופים בצה"ל בשנת 2015 - 62 אלף שקל בחודש

מדו"ח הממונה על השכר, ערן יעקב, לשנת 2015 עולה כי בקרב אנשי הקבע בצה"ל 41% מכלל משרתי הקבע הרוויחו פחות משכר הממוצע במשק, כאשר השכר הממוצע בצה"ל עמד ב-2015 על 13.3 אלף שקל, אולם צריך לזכור כי ישנה שכבה גדולה של משרתי קבע עם שכר נמוך יחסית, שמטים אותו כלפי מטה. כך למשל עולה מהנתונים כי כל עלייה בדרגת קצונה מעל דרגת רב סרן מקפיצה את השכר בקרב משרתי הקבע בכ-10 אלף שקל, כאשר הדרגים הזוטרים ביותר - הקבע הראשוני מרוויחים בממוצע שכר של כ-6,000 שקל בממוצע (עבור סג"מ) ו-5,750 בממוצע לבעלי דרגת סמל בקבע. שכרם הממוצע של האלופים בצה"ל עמד 62 אלף שקל - גידול של 2.6% מ-2014.

זה מביא לכך שגם הפערים בין השכר הממוצע של אנשי הקבע (13.3 אלף שקל) לבין השכר החציוני - שעמד על 10.6 אלף שקל ב-2015 גבוה יחסית בהשוואה ליתר הגופים הציבוריים. סביב ההסכם בנוגע לתקציב הביטחון בין שר האוצר כחלון לשר הביטחון לשעבר יעלון, נקבע כי יתקיימו דיונים על העלאת השכר למשרתי הקבע הראשוני, אולם זה לא קרה עד כה.

הרמטכ"ל גדי אייזנקוט צילום: עמית שעל

מצבם של האזרחים עובדי צה"ל טוב יותר. שכרם הממוצע עומד על 18.9 אלף שקל ואילו השכר החציוני נמוך ב-300 שקל בלבד. אזרחים שעוסקים במחקר בצה"ל שמגיעים לשכר של 75 אלף שקל בחודש.

כמה מרוויחים הבכירים

המפכ"ל השתכר ב-2015 כ-92 אלף שקל בחודש, גידול ריאלי של 3.66% מהשנה שלפני כן, אז הרוויח 89.3 אלף שקל בחודש. מיד אחריו במשטרה מופיע רופא בדירוג ניצב משנה שנהנה משכר של 82 אלף שקל בחודש.

שכרם הממוצע של הניצבים עמד ב-2015 על 56.5 אלף שקל בחודש. 13 ניצבים מרוויחים בממוצע בין 55.3 ל-57.6 אלף שקל בחודש מרביתם תחת דירוג של מהנדס. מלבדם עוד 5 ניצבים ב"דירוג משטרתי מיוחד" נהנו משכר של 54.3 אלף לחודש.

במשטרה עוד 7 תתי ניצב משפטנים נהנים ממשכורת ממוצעת של 54 אלף שקל בחודש ותת ניצב אחד בדירוג של חוקר נהנה ממשכורת של 58 אלף שקל בחודש. הוא אגב, נהנה מגידול של 14.3% בשכר בהשוואה לשנה שעברה.

בקרב שוטרים בעלי דרגת הכתף הנמוכה ביותר נרשם ב-2015 גידול ריאלי בשכר בגובה של 13.4% מ-10.9 אלף שקל ל-12.3 אלף שקל.

בשירות בתי הסוהר נהנה נציב השב"ס משכר של 93.5 אלף שקל ב-2015 (גידול של 6% מ-2014) שכרם הממוצע של בעלי דרגת גונדר עמד על 55 אלף שקל בחודש, גידול חד של 35.6%.

מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו צילום: דנה קופל

המגזר הציבורי והעובדים במשרדי הממשלה

דו"ח הממונה על השכר לשנת 2015 מעלה תמונה חיובית, במיוחד אם אתה עובד מדינה.

בעוד שהשכר הממוצע במשק עמד ב-2015 על 9,347 שקל לחודש, השכר הממוצע של העובדים במשרדי הממשלה עמד על 16.7 אלף שקל. למעשה רק 11.8% מעובדי משרדי הממשלה הרוויחו פחות מהשכר הממוצע במשק ושכרם הממוצע עמד על 7.6 אלף שקל. צלילה לתוך המשרות השונות מראה כי בקרב עובדי ההוראה כ-21% הרוויחו פחות מהשכר הממוצע במשק ושכרם הממוצע של אותם עובדים עמד על כמעט 8,000 שקל, זאת כאשר השכר הממוצע של כלל עובדי ההוראה עמד על 13 אלף שקל.

לעומת זאת במשרד הביטחון רק 4.6% מהעובדים הרוויחו פחות מהשכר הממוצע במשק כאשר השכר הממוצע עמד על 22.2 אלף שקל, ביחידות הסמך של משרד הביטחון פחות משני אחוז הרוויחו מתחת לשכר הממוצע במשק,שם נהנו משכר ממוצע של כמעט 28 אלף שקל בחודש כאשר רופאים באותן יחידות יכולים להרוויח גם 92 אלף שקל בחודש. בשירותי הביטחון ובמשטרה כ-11% הרוויחו מתחת לשכר הממוצע במשק.

שכרם הממוצע של שליחי המדינה לחו"ל עמד ב-2015 על 38.6 אלף שקל. רק אתמול סיכם ועד העובדים של משרד החוץ עם הממונה על השכר, יעקב על הסכם חדש הקובע כי שכר הבסיס יהיה 18 אלף שקל כאשר כל שנת ותק תביא לתוספת של 0.32% ועל כל עלייה בדרגה תוספת של 8%. באוצר טוענים כי מדובר בסופו של דבר בתוספת של שכר בהשוואה למה שם משתכרים היום, אולם המודל הקיים מתעדף דווקא את אלו שפועלים במדינות המערב ה"נוחות" מאחר והוא משכלל את יוקר המחיה בכל מדינה, למרות שחלק ניכר מההוצאות משולם ללא קשר לשכר.

אולם כאשר מסתכלים על השכר הממוצע ישנה הטייה של בעלי השכר הגבוה שמעלה את השכר הממוצע מעל לשכר החציוני (שמחצית מהעובדים הרוויחו פחות ממנו). השכר החציוני במשרד הממשלה עמד ב-2015 על 13.6 אלף שקל, כ-3,000 שקל פחות מהשכר הממוצע.

בעוד שהגידול הריאלי בשכר הממוצע במשק עמד על 2.82% מספר קבוצות בקרב עובדי הממשלה נהנו מגידול חד יותר. כך למשל עולה מהנתונים כי העשירון העליון של בעלי השכר הגבוה בשירות החוץ שהרוויח בממוצע 36.1 אלף שקל בחודש נהנה מגידול של 7.18% בשכר בהשוואה לשנה שעברה (אז השכר הממוצע לעשירון העליון עמד על 33.9 אלף שקל). עוד קבוצה שנהנתה מגידול בולט יחסית בשכר היא הפסיכולוגים במשרדי הממשלה שנהנו מגידול של 5.6% בשכרם הממוצע שעמד ב-2015 על 21.5 אלף שקל. גידול חד נרשם גם אצל הוטרינרים ששכרם הממוצע עמד על 22.5 אלף שקל אחרי גידול של 26.7% בהשוואה לשנה שעברה אז עמד שכרם הממוצע על 17.9 אלף שקל. שכר המנכ"לים הממוצע במשרדי הממשלה 41.9 אלף שקל בחודש ב-2015 גידול של 2.6% לעומת השכר של 2014. מספר נהגי השרים והמנכ"לים ירד מ-96 ב-2014 ל-85 עובדים ב-2015 ושכר הממוצע עלה ב-3.15% ל-17.1 אלף שקל בחודש.

השכר הממוצע עמד על 15.4 אלף שקל, גידול ריאלי של 1.7%. השכר הגבוה ביותר היה בקרב החברות הממשלתיות ועמד על 22 אלף שקל, אחריו בגופים נתמכים, כמו אוניברסיטאות שעמד על 18.5 אלף שקל. השכר הממוצע הנמוך ביותר היה במועצות הדתיות ועמד על 8.5 אלף שקל,כאשר הסבר עיקרי לכך הוא אחוזי המשרה הנמוכים במועצות. רק 55.5% מהעובדים בהן עובדים יותר מחצי משרה. כאשר השכר בחברות עירוניות עמד בממוצע על 9.3 אלף שקל וברשויות המקומיות על 10.5 אלף שקל.

דו"ח הממונה על השכר חשף כמה שינויים מדאיגים במגמות גידול המשרות בשירות הציבורי. אמנם מאז 2003 גדל במצטבר מספר המשרות במערכת הבריאות שהגיע היום ל-27.8 אלף ב-17.3%, אולם המשרות בתחום הרווחה והשירותים החברתיים הצטמצמו בכמעט 14%. גם ברשות המסים נרשם גידול משמעותי של 14.2% בקרב עובדי מס הכנסה ו-30% בקרב עובדי מכס ומע"מ, שאנחנו אמורים להיות מתורגם לגידול משמעותי בהכנסות ממסים. גידול דרסטי של 144.5% במספר המשרות באותה תקופה היה במשרד המשפטים שמונה ב-2016 סך הכל 4805 משרות. במשרד החוץ נרשם גידול מ-609 עובדים ב-2003 ל-1,147 עובדים בשנה שעברה.

מספר המשרות בגופים הציבוריים - רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, אוניברסיטאות בתי חולים וכו'- גדל בין 2014 ל-2015 ב-4.17%. בעוד שהאוכלוסיה בגיל העבודה גדלה בשיעור של 1.96%, מספר המועסקים גדל בין 2014 ל 2015 ב-2.47%. למעשה הגופים היחידים בהם נרשמה ירידה במשרות הם בחברות הממשלתיות נרשמה ירידה של 1.5% במשרות, כ-860.

אתגר הפריון

במסיבת העיתונאים התייחס הממונה על השכר ערן יעקב לפיריון הנמוך של העובדים במגזר הציבורי ואמר: "הסוגייה החשובה בעיני היא הפריון הנמוך במדינת ישראל וצריך לדעת מה עושים עם זה". מדידה של תוצר ביחס לשעות עבודה לעומת השכר, כפי שהראה יעקב, מראה כי בעוד התוצר לשעה יורד, השכר עולה. לדבריו, "העלייה בשכר לא משקפת את העלייה בפריון". יעקב התייחס לכך שהיום נושא הפריון לא נמדד כלל במגזר הציבורי ואחת המשימות של אגף הממונה על השכר היא לקדם את שיפור הפריון יחד עם סוגיות נוספות, כמו יעילות והנגשת השירותים הממשלתיים לציבור.

יעקב התייחס גם לתמריצים שונים שניתנים היום לעובדי המגזר הציבורי: "כל עולם התמרוץ הוא עולם שקיים במגזר הפרטי והעסקי ובממשלה הוא לוקה", אמר יעקב. "לצערי המבנה שבו הוא מתבצע, דרך ועדות שונות, מאוד מקשה עלינו. אני מקווה שנוכל לעשות בו שינויים. היישום שלו בעולם הציבורי די מוגבל".

יעקב התייחס גם לסוגיית צמצום הפערים. בהסכם האחרון בין האוצר להסתדרות מחצית מהעלאת השכר הייתה "שקלית", כלומר - בסכום קבוע ולא "אחוזית" ומושפעת מגובה השכר - מה שהשפיע לטובה על בעלי השכר הנמוך שבדרך כלל זוכים לתוספת בשיעור קבוע משכרם ולכן מקבלים פחות. כך למעשה דרשה ההסתדרות גם סביב העלאת השכר הנוכחית, אולם הממונה על השכר הקודם, קובי אמסלם, הביא לכך שבסופו של דבר מחצית מהתוספת שניתנה לעובדים הייתה קבועה בשקלים ומחצית ביחס לגובה השכר. לדברי יעקב, "כשחלק מהתפקיד שלנו הוא לצמצם פערים, העולם השקלי הוא בדיוק זה".

יעקב הוסיף לגבי הדוחות שפורסמו היום, כי "הדוחות מצביעים על כך שרמות השכר בשירות הציבורי הוגנות ומכבדות את עובדיו, המופקדים על מגוון רחב וחשוב של שירותים לציבור. יש לשאוף למגזר ציבורי טוב יותר ולכך שהסכמי השכר ישמשו כלי לשיפור וייעול המגזר הציבורי, לקידום מדיניות הממשלה, להגדלת הפריון, לשיפור השירות הציבורי ולהמשך המדיניות לצמצום פערים בין חזקים לחלשים ובין גברים לנשים. כל זאת בזהירות המתחייבת בשל מגבלות התקציב, מצב המשק הישראלי והשלכות הרוחב".