תכנון קריירה לבעלי תארים שלישיים
אחוז הדוקטורים בישראל, כמו בכל העולם, עולה משנה לשנה, חלק גדול מהם מתקשה למצוא פרנסה בתחומם. כיצד תוכלו לתכנן את הקריירה כדי לשפר את הסיכויים שלכם?
אתחיל ואומר שגם אני עשיתי דוקטורט במדעי החיים במכון ויצמן למדע. את כל עיסוקי ביזום התכנית להשבת אקדמאים התחלתי כאשר נחשפתי למספרים גדלים והולכים של דוקטורים בתחום שפנו אלי ליעוץ ועזרה במציאת עבודה בתעשייה בה עשיתי את כל שנות הקריירה שלי. מבט מרפרף בגרף מספר את כל הסיפור. כמות הדוקטורים בישראל, כמו בכל העולם המערבי, עולה משנה לשנה, אחוז חברי הסגל הולך ויורד, ומטבע הדברים רבים, טובים מאוד ומצטיינים בתחומם מתקשים למצוא פרנסה בתחום התמחותם.
מנגד, לימודי תואר שלישי אורכים זמן רב. הסטודנטים נמצאים בממוצע 10 שנים במערכת האקדמית ומנותקים כמעט לגמרי ממערכות תעסוקה חלופיות כגון התעשייה, מוסדות הממשל וכו'. השאיפה לזכות במשרה נחשקת של איש סגל במוסדות האקדמיים מאריכה את השהות באקדמיה בעוד מספר שנים לא מבוטל, לפעמים עד 7 שנים. בשנים אלו מעמיקה ההתמחות, מתקבעים דפוסי העבודה של האקדמיה ומתרופף אף יותר הקשר עם מקומות תעסוקה חלופיים והידע הדרוש לתעסוקה בהם. מחקר חדש של התכנית להשבת אקדמאים מראה כי רק כ 30% מבעלי תארים שלישיים במקצועות הטכנולוגיים עובדים בתעשייה או באקדמיה, מקומות התעסוקה המועדפים על בוגרי תארים שלישיים.
בפועל, אקדמאים רבים, מוכשרים ומצטיינים בתחומים האקדמיים השונים, הבוחרים במסלול זה, מוצאים עצמם, בדרך כלל באמצע שנות השלושים, עם משפחה ואחריות לפרנסתה, בפני שוקת שבורה והתמודדות לא קלה, כולל מחשבות (מאוחרות מידי) האם בכלל בחרתי במסלול נכון.
תכנון קריירה
כמו ברוב המקצועות האקדמיים הנמצאים בעודף הולך וגדל, הן אודות למערכת אקדמית מונגשת היטב (ישראל מדורגת במקום השני מבחינת בעלי תארים אקדמיים) והן בגלל צרכי האקדמיה שאינם תואמים את צרכי המשק במקרים רבים – יש לתכנן את הקריירה לכל אורכה, לעצור ולחשוב בכל שלב מה אני רוצה, מה מתאים לי ומה היתרון היחסי שאני יכול ליצור עבור עצמי.
להלן מספר עצות המבוססות על מפגשים, שיחות, הרצאות ומתן שירות למאות בעלי תארים שלישיים וכן על מחקר מעמיק שערכנו בסוגייה זו.
- אם עדיין לא התחלתם דוקטורט – מאוד מומלץ לנסות ולהשתלב בתעשייה למספר שנים. מהלך זה יתן לכם את האפשרות לבחון איזה מסלול מתאים לכם יותר ויצור עבורכם יתרון יחסי גם לאחר סיום הדוקטורט.
- במידה ואתם בשלב ההתלבטות האם להמשיך לפוסט דוקטורט בכלל, האם בארץ או בחו"ל להלן מספר נתונים שנאספו בראיונות עומק רבים שערכנו בקרב התעשייה: ככל שזמן השהות באקדמיה ארוך יותר, הנכונות של התעשייה לקלוט אתכם יורדת. ככלל, דרכי החשיבה, המחקר והפעילות של התעשייה שונות מהותית מהאקדמיה. בוגר אקדמיה בכל תואר שהוא נדרש לשנה עד שנה וחצי של הכשרה הנעשית על ידי ועל חשבון התעשייה. מעבר לתעשייה לאחר זמני שהות ארוכים באקדמיה, מאותתים לתעשייה שהמעבר אליה נעשה בלית ברירה ולא מבחירה חופשית ולכן לא מספק את הביטחון שהנקלט בתעשייה יהיה מרוצה ויבחר להישאר במקום העבודה לאורך זמן. זאת ועוד – שינוי גישת המחקר ודרכי העבודה לאחר תקופות ארוכות באקדמיה קשה שבעתיים והתעשייה מודעת לכך. ולכן – אם ברצונכם להשתלב בתעשייה, מומלץ לא להמשיך במסלול פוסט דוקטורט כלל.
- אם אתם נמצאים כבר במסלול פוסט דוקטורט, והחלטתם שאינכם יכולים או מעוניינים להשתלב באקדמיה – זה הזמן לעשות שינוי כיוון, לנסות למצוא מקומות יישומיים להשלמת הפוסטדוקטורט, לקחת את המחקר שלכם למקומות יישומיים יותר, לנסות להשתלב בתעשייה בחו"ל במקום להאריך את תקופת הפוסטדוקטורט, לקחת כמה שיותר קורסים מקצועיים בתחומי התעשייה השונים. כל דבר שיכול לתת לכם ערך מוסף ויתרון יחסי בהשתלבות בתעשייה לאחר מכן.
מקור: התכנית הלאומית להשבת אקדמאים לישראל
ולסיכום - כמו שרואים בנתונים מעלה – היצע בעלי תארים שלישיים במקצועות רבים עולה על הביקוש במשק. מנגד, המשק דורש התמחויות עמוקות יותר ויותר, הדרישה להתמקצעות עולה וההבדלים בין סקטורים ותפקידים מתחדדים. הפער בין התואר האקדמי למיומנויות הנדרשות בסקטורים שונים הולך וגדל ככל שמתרחקים ממועד סיום התואר וכך גם האפשרות לעבור בין סקטור לסקטור ומתפקיד לתפקיד. אני מקווה שהנתונים מעלה מבהירים את התמונה לכולנו, שחונכנו והתרגלנו לקרוא מספרים, והעצות המובאות במאמר זה יסייעו בידכם לבחור את מסלול הקריירה המתאים לכם ולהצליח בו.
התכנית להשבת אקדמאים נוסדה במטרה לשמור על קשר עם אקדמאים ישראלים השוהים בחו"ל, ולסייע להם לכל אורך תהליך החזרה לישראל.
לפרטים נוספים ולהרשמה לתכנית, לחצו כאן.
