$
משפט

ראיון כלכליסט

עו"ד ג'רמי לוסטמן: "אני הקוורטרבק המשפטי של Dla"

לוסטמן, שהעלה לישראל את אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בעולם Dla Piper, מסביר מדוע השוק הישראלי עדיין נחשב לאטרקטיבי, ואיך הפירמה הגיעה למצב שבו היא מייצגת 150 חברות ישראליות. "אנו מחברים נקודות ברחבי העולם ומשתמשים במארג הקשרים הגלובלי שלנו"

משה גורלי 08:3220.12.16

השילוב בין המשבר הכלכלי העולמי של 2008 ובין תמריץ ציוני חזק הביא את ג'רמי לוסטמן (43), עורך דין יהודי אמריקאי חובש כיפה, לעלות עם משפחתו לישראל שנה לאחריו. ולא רק את משפחתו הביא לכאן לוסטמן, אלא גם את אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בעולם Dla Piper (בקיצור דלא), שהוא עומד בראשו. המשרד נוצר ב־2005 כתוצאה ממיזוגם של שלושה משרדי עורכי דין אמריקאיים ובריטיים. על מנת להבין את סדרי הגודל, בישראל יש אולי שלושה משרדים שמעסיקים יותר מ־200 עורכי דין, בעוד בדלא עובדים 4,200 עורכי דין ב־31 מדינות ברחבי העולם.

 

מה הביא אותך לפתוח סניף של המשרד בישראל?

"הייתי שותף בסניף האמריקאי של דלא, וב־2008, בעקבות המשבר, הרגשתי שאני עלול לאבד את מקום עבודתי", מספר לוסטמן, שעובד בפירמה כבר 13 שנה. "אז הצעתי לבוסים שלי לפתוח נציגות בישראל ושנתחיל במינימום הוצאות ונראה מה יהיה הלאה. אז עלינו והצלחנו. בשנים 2009–2015 צמחנו בכל שנה ב־30%–40%, והיום אנחנו מעורבים בכעשר עסקאות בשבוע, ומייצגים 150 חברות ישראליות".

 

הסניף הישראלי של דלא, הממוקם בעזריאלי, מייצג גם חברות ישראליות אל מול העולם וגם משקיעים זרים שמחפשים להיכנס לשוק הישראלי. ב־2015 תיווך המשרד ב־14 עסקאות נדל"ן בשווי מצטבר של 2.5 מיליארד דולר, בהן הרכישות של טדי שגיא במתחם קמדן מרקט בלונדון. בנוסף, בוצעו מיזוגים ורכישות בשווי מצטבר של 1.3 מיליארד דולר, בהם ייצוג קומברס ברכישת Acision, אמדוקס ברכישת פעילות הבילינג של קומברס ונובה ברכישת ReVera.

 

המשרד ייעץ בשנה שעברה ב־32 עסקאות ישראליות־בינלאומיות שהביאו במצטבר ללמעלה מ־4 מיליארד דולר, בעוד ב־2014 תיווך המשרד ב־27 עסקאות ב־2.5 מיליארד דולר. לפי לוסטמן, המספרים של 2016 לא יהיו שונים בהרבה משל השנה שעברה. 

עו"ד ג'רמי לוסטמן עו"ד ג'רמי לוסטמן צילום: עמית שעל

 

עם הלקוחות הישראליים של משרד עורכי הדין ניתן למנות גופים מוסדיים כמו כלל, הראל, מנורה מבטחים ומגדל; חברות תעשייה כמו נטפים, כימיקלים לישראל, אל על ואבן קיסר; חברות הייטק כמו קומברס, צ'ק פוינט, אלביט מערכות וטאואר סמיקונדקטור; וכן קרנות כמו פורטיסימו, שמרוק, וינטג', ג'נסיס וג'מיני.

 

"אני קצין הקישור של המשרד בישראל"

 

לוסטמן, המנהל את המשרד לצד עו"ד נעמי מרילס, מסביר כי עבודת המשרד מול הלקוחות מתבצעת כלפי פנים וכלפי חוץ במקביל, והוא מגדיר את המשרד כ"וואן־סטופ שופ לחברות ישראליות שעושות עסקים בחו"ל".

 

מה בעצם תפקידך בסניף המשרד בישראל?

"אני קצין הקישור של דלא בישראל, או אולי אפשר להגיד שאני הקוורטרבק המשפטי של החברה. לדוגמה, אם סמסונג צריכה עזרה בישראל, אני מפנה אותה, למשל, למשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'. ואם חברה ישראלית זקוקה לשירות מסוים בחו"ל, אני מספק לה אותו. אם חברה ישראלית, כמו צ'ק פוינט שמתמחה בהגנת מידע, רוצה לדעת ולהכיר את הרגולציה בכמה מדינות שונות, היא לא תפנה לכל מדינה בנפרד — אלא אלינו שמחזיקים משרדים ב־31 מדינות. אני מאמין שהערך האמיתי שלנו טמון בעובדה שאנו מסוגלים 'לחבר את הנקודות' בכל רחבי העולם ולהשתמש במארג הקשרים הגלובלי שלנו כדי לקדם את הלקוחות שלנו".

 

לוסטמן עובד כיום עם 150 חברות ישראליות ומול כל משרדי עורכי הדין הגדולים. בחודש שעבר הגיע לישראל ג'ייסון לוין, אחד משני השותפים המנהלים של דלא, למפגש נטוורקינג ומינגלינג עם נציגי המשרדים הגדולים. כמו כל פירמה גלובלית, הטיפול והניהול של דלא נחלקים לשניים: ארה"ב ו"שאר העולם". לוין הוא השותף־מנהל, המופקד מהמטה בלונדון על שאר העולם, שאליו שייכת ישראל. מסתבר שישראל, למרות אווירת הנכאים הכללית והתלונות המתמשכות על הרגולציה המחניקה שבה, היא עדיין שוק אטרקטיבי.

 

"דווקא היום יש צמיחה בביקוש להשקעות בישראל", אומר לוסטמן. "חזרתי לאחרונה מאוסטרליה ופגשתי חברות גדולות מתחומי הטלקום, הביטוח והבנקים שמחפשות להשקיע בישראל, וזאת למרות הרגולציה שכבדה דווקא בתחומים האלה. הרגולציה לא מבריחה חברות אבל היא מקשה על סגירת עסקאות כמו שראינו בתחום הביטוח. והיא מקשה בגלל חוק הריכוזיות והדרישה להפרדת נכסים ריאליים מפיננסיים. לעומת זאת היא כמעט לא קיימת בתחום ההייטק".

 

מהנדס בארה"ב מרוויח פי שלושה מאשר בישראל

 

בשנים האחרונות, אומר לוסטמן, השתנה מודל ההשקעה. חברות ענק מייסדות קרנות השקעה שמחפשות להשקיע בחברות שמפתחות טכנולוגיות שמתאימות ומשרתות את הביזנס שלהן. "השקעות אלה מסייעות לחברות הישראליות לא לרוץ מוקדם מדי לאקזיט", מסביר לוסטמן. "במקום שימכרו בשווי 30–40 מיליון דולר, הן מקבלות מימון ואוויר לנשימה שמאפשר להן להמתין ולמכור ב־250 מיליון דולר. גט טקסי, למשל, לא מכרה כי חברת פולקסווגן השקיעה בה, באמצעות חברה־בת. כיום, חלק מהמשקיעים הן חברות שמחפשות טכנולוגיות באמצעות קרנות וחברות־בנות שהן מייסדות".

 

כאשר חברה ישראלית נרכשת, עולה השאלה האם פעילותה תוצא מישראל. התשובה תלויה במדיניות של החברה הרוכשת, אבל גם ביתרונות ובחסרונות שמציעה סביבת העבודה בישראל.

 

מה היתרונות והחסרונות לדעתך בפעילות החברות בישראל?

"העניין הזה שונה מחברה לחברה. פייסבוק קונה ומוציאה את העובדים או מעבירה אותם לקליפורניה. גוגל, שקנתה את ווייז, השאירה אותה בארץ. כך גם אפל. יש לא מעט יתרונות בכך שהחברות נשארות בישראל. למשל, העובדה ששוק העבודה כאן הוא מהזולים בעולם המערבי ואפילו מחלק ממדינות אסיה. מהנדס בישראל מרוויח בממוצע 20 אלף שקל בחודש. בארה"ב ובאירופה הוא מרוויח פי שלושה. בישראל ישנם יתרונות נוספים כמו איכות העובדים הגבוהה והעובדה שכל סצנת ההייטק מרוכזת במקום אחד. וגם תרבות ה'אולווייז קונקטד'. כמו בארה"ב, ולהבדיל מאירופה, הישראלים תמיד זמינים".

 

החיסרון המרכזי, לטענת לוסטמן, הוא הימצאותה של ישראל במזרח התיכון. "אנחנו חיים בשכונה מסוכנת, אבל זו גם הסיבה לתושייה הישראלית המפורסמת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x