"אני אדאג שישללו לך את הרישיון ולא תהיה עורך דין"

חיי הנישואין של נועם ונועה ידעו עליות ומורדות. נועם, עו"ד במקצועו. נועה עצמאית. בשבועות האחרונים חשדה נועה שבעלה מקיים קשר עם אישה אחרת. היא נכנסה למחשבו האישי שלו הנמצא בחדר עבודתו. התברר שנועם שכח את המייל פתוח וכך נחשפה להתכתבויות עם אישה, שאיששו את חששותיה (בדיעבד התברר, כי נועם העביר למייל את כל ההתכתבויות מהווטסאפ "לגיבוי" ומחק כל סימן לקשר רומנטי מהסלולרי).

כאשר התעמתה עם נועם, הוא לא הכחיש ואמר לה, להפתעתה, שהוא רוצה להתגרש. עוד הוסיף, שאינו מתכוון להילחם והוא מתכוון להתגרש בצורה מכובדת, מה גם שהשניים ערכו הסכם ממון וחלוקת הרכוש צפויה להתבצע כפי שמופיע בהסכם. נועה לא ענתה לעניין הגירושין... אך מיהרה לומר לו: "אני אדאג שישללו לך את הרישיון... אתה לא תעבוד יותר כעורך דין ותישאר בלי כלום."

למחרת גילה נועם להפתעתו כי הוגשה נגדו תלונה במשטרה בגין איומים ומסתבר, כי התלונה הוגשה על ידי נועה. האישה עמה חי במשך שנים החליטה להעליל עליו עלילת שווא. המשטרה הרחיקה את נועם מהבית מיד למספר ימים.

נשמע לכם כמו סרט אימה? למרבה הצער, מדובר במציאות קשה וכואבת. תופעת "תלונות השווא", מוצאת את ביטויה בעיקר בתחום הגירושין, כאשר מטרתן, בין היתר, להשיג יתרון משפטי בהליך הגירושין, הפעלת לחץ להשיג הסכמות או אף נקמה.

גירושין. לעיתים יש קושי רב מבחינה ראייתית להוכיח שמדובר בתלונה כוזבת צילום: שאטרסטוק

בתום מסכת ההשפלות, חלק מהאנשים אשר נגדם הוגשו תלונות שווא, מצליחים לטהר את שמם, אולם כאשר אחד מן הצדדים הוא איש ציבור/ עובד מדינה/ מפורסם או כמו במקרה שלנו עורך דין, הרבה יותר קשה, אם בכלל, להסיר את הכתם והוא מוצא עצמו נאלץ להקדיש זמן ומשאבים על מנת לשמור על רישיונו, על שמו הטוב ולהיאבק על פרנסתו.

יש לזכור כי עורך דין שמוגשת נגדו תלונה - אין זה עניין של מה בכך מבחינתו: על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, רשאי בית דין משמעתי בין היתר להשעות זמנית עורך דין, אשר הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון. אין להתעלם מכך, שהגשת כתב אישום איננה הרשעה, ולפיכך יש בסעיף 78 אף פגיעה מסוימת בחזקת החפות.

האם וכיצד ניתן למנוע תלונות שווא?

מומלץ להשתמש בסמארטפון על מנת לתעד פרובוקציות ואיומים (תיעוד מסרונים, הקלטות).

האם מותר להתקין מצלמה נסתרת בבית?

ככלל (על פי חוק האזנות סתר ופגיעה בפרטיות) לכל אחד ישנה הזכות לפרטיות ואין זכות לבן הזוג לפגוע בפרטיות, כך למשל אסור להתקין מצלמה נסתרת כאשר אתה לא נמצא במקום ואתה מצלם אחרים; אסור לך להקליט שיחה שאינך חלק ממנה, קרי, מותר לך להקליט שיחה רק אם אתה חלק מהשיחה, אך אם אינך שם, אסור לך להקליט או לצלם, כך שהתקנת מצלמה עלולה לחשוף אתכם לתביעה נזיקית בגין הפגיעה בפרטיות. מאידך, החוקים גולמים בחובם סייגים רבים: כך למשל תיתכן הגנה מכוח החוק אם הפעולה נעשתה בתום לב ומצורך הגנה עצמית מפני סיבוך שווא בפלילים. לפיכך, יש להיוועץ עם עו"ד.

בית המשפט דחה בקשה למתן צו הגנה?

ניתן לעשות שימוש בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 שעניינו הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע ופיצוי למי שנפגע.

לגבי תלונה במשטרה:מומלץ לבדוק במשטרה מה עלה בגורל התלונה, וככל שמדובר בתלונות שווא והתלונות נסגרו, לבדוק מה עילת הסגירה. יש מספר אפשרויות לסגור את התלונה: מחמת היעדר ראיות, היעדר עניין לציבור והיעדר אשמה. ככל שמדובר בסגירת התלונה מחמת היעדר אשמה, אז קמה לך היכולות להגיש תביעה נזיקית נגדה בגין התלונה.

עו"ד דפנה לביא צילום: אלירן אביטל

האם ניתן להעמיד לדין את מי שהגיש תלונה כוזבת?

חשוב להדגיש: לא כל סגירת תיק נגד חשוד או זיכוי נאשם בבית המשפט משמעותם כי התלונה שהתניעה את ההליך הייתה תלונת שווא. יש קושי רב מבחינה ראייתית להוכיח שמדובר בתלונה כוזבת. לעתים יש תחושה מאוד ברורה כי אכן מדובר בעלילת שווא, אך לא תמיד ניתן להוכיח זאת ברמת ודאות שמצדיקה הגשת כתב אישום.

בפועל אין נוהגים להעמיד לדין עדים ששיקרו או לא דייקו בבית המשפט אלא רק במקרים יוצאי דופן שבהם ברור כי נמסרה עדות שקר ובזדון, ויש תמיכה ראייתית אובייקטיבית לכך, ואף זאת לאחר שקילת שיקולים שונים, כגון אינטרס הציבור. מאחר שמי שהעלילה ממשיכה את חייה כרגיל בלי לשלם את המחיר יש להיזהר זהירות יתר ולא לשלול רישיון אפילו זמנית, ללא שנמצאה לכאורה אשמתו של עורך הדין. הרי גם השעיה זמנית יכולה להרוס משרד, או כפי שנוהגים לומר: "הזמני הוא הקבוע" ומהגשת כתב האישום ועד למתן פסק דין על-ידי בית המשפט עלול לעבור זמן רב.