$
משפט

בשורה: ביהמ"ש הפחית את ריבית ההיוון בחישוב נזקים עתידיים

במסגרת חישוב הפיצוי המגיע לנפגעות תאונת דרכים בגין נזקיהן לעתיד, קבע ביהמ"ש קביעה תקדימית ולפיה אחרי עשרות שנים הגיע הזמן "לחשב מסלול מחדש" שכן שימוש במקדמי היוון אנכרוניסטיים בתביעות נזיקין גורם לפגיעה קשה בניזוקים

עו"ד ענת גינזבורג 15:4229.08.16

בשורה של ממש לציבור הניזוקים ובכללם נפגעי תאונות דרכים, עבודה, רשלנות רפואית וכו'. במשך שנים חושבו הפיצויים לעתיד עבור ראשי נזק שונים כגון אבדן השתכרות, עזרת צד שלישי, ניידות וכיו"ב, על-פי מקדם היוון של 3%. כעת, בזכות פסק דינו החדשני של השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין מבית משפט השלום בתל-אביב הופחת מקדם ההיוון מ-3% ל-2%. נסביר.

 

מקדם היוון הוא ריבית שמופחתת מסכום הפיצוי הגלובלי שמקבל ניזוק על נזק עתידי (למשל, על פגיעה בהשתכרות עתידית). עד היום הופחתו מהסכום הגלובלי 3% - סכום משמעותי, שלא תואם מזה שנים את המציאות הכלכלית, ולניזוקים רבים נגרם עוול. המרוויחות העיקריות ממצב זה היו חברות הביטוח, ששילמו סכומים מופחתים ולא ריאלים.

 

למקדם ההיוון הגיעו בתי המשפט מתוך מחשבה שניזוק המקבל סכום חד-פעמי ישקיע אותו לרוב ב"השקעה בטוחה" כגון אגרות חוב ממשלתיות, ויקבל על כך ריבית בגובה 3%.

 

פסק הדין הנוכחי עסק בתביעה לפיצוי על תאונת דרכים שאירעה לפני מספר שנים בה נפגעו אם ובתה. השתיים הגישו תביעה נגד חברת הביטוח כלל, ועיקר המחלוקת עסקה בסכום הפיצוי בגין הפסדי השתכרות ופגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד.

  

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: תומר הדר

 

כיצד מחשבים בדרך כלל פיצוי בגין נזק עתידי כמו זה? לרוב, משתמשים בשיטת הפיצוי החד-פעמי. את הנזק בגין אובדן כושר השתכרות, לדוגמא, מחשבים על ידי הכפלת שכרו של הניזוק ערב התאונה באחוז הנכות התפקודית, ובמספר החודשים בהם יעבוד עד יציאתו לגמלאות, תוך שנלקח בחשבון עד כה מקדם היוון של 3%.

 

אלא שהתובעת, מורה במקצועה, סברה כי את הפיצוי בגין נזקיה העתידיים יש לחשב לפי מקדם היוון של 2% ולא 3%. חברת הביטוח כלל התנגדה לחישוב זה כמובן.

 

לא מתאים למציאות הכלכלית

 

בפסק דין מקיף, סקר השופט קליין את סוגיית ההיוון, וקבע כי הצדק עם התובעת. השופט הסביר כי לדעתו, ההנחה הקיימת בנוגע לבסיס ההיוון הגורסת כי על ידי השקעת כספו, יבטיח לעצמו הניזוק קצבה חודשית כגודל הפסד ההשתכרות שלו, תוך שמירה על יתרת הקרן ומנת ריבית בגובה 3% אינה רלוונטית יותר.

 

משכך, השופט ציין כי "נראה שהמשך השימוש במקדם היוון של כ-3% פוגע קשות בניזוקים". בתוך כך הוא ציין כי בתביעות מול ביטוח לאומי מקדמי ההיוון כבר תוקנו ל 2%, כך ש"אין מקום להמשיך להתייחס אל כללי ההיוון לפי 3% כאל 'דוגמה דתית'".

 

בהמשך כתב השופט כי "נראה שזועקת לשמיים אי התאמתו של שיעור ההיוון שבשימוש, למציאות הכלכלית כפי שקיימת כיום לאור פיחות בתשואת הריבית באג"ח הממשלתי... נוצר מצב בו הסך המנוכה בתהליך ההיוון מוביל הלכה למעשה לפיצוי בחסר משמעותי של הניזוקים". לפיכך, השופט קיבל את גישת התובעות וקבע כי מקדם ההיוון יחושב כאמור לפי שיעור של 2%.

 

אף שפסק הדין ניתן בבית משפט השלום, סביר להניח שיהיו לו השלכות רוחב בתביעות נזיקין, שרובן ככולן דורשות חישוב הפסדים לעתיד – שעד היום חושבו לפי היוון של 3% ריבית. . בצל המציאות הכלכלית של ימינו, כדאי מאד שהמחוקק

והערכאות המשפטיות השונות יאמצו את גישתו המבורכת של השופט קליין.

 

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לפסק הדין

 

* עורכת דין ענת גינזבורג עוסקת בדיני נזיקין

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x