$
מוזיקה

בציר חדש

המוזיקאי אילן וירצברג מוציא אלבום חדש, ומבקר את תחנות הרדיו שמשמיעות את שיריו הישנים ולא נותנות הזדמנות ליצירות החדשות שלו: "הכל זה רייטינג"

אלעד בילו 08:5122.08.16

"זו דרכו של עולם, בסופו של דבר איכשהו ממצים אותך", אומר המוזיקאי אילן וירצברג. "אני לא בעד הדרך הזאת, אבל זה מה שקורה. המדיה לא נותנת לאמנים הוותיקים סיכוי שווה, הכל זה רייטינג".

 

וירצברג (65), מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי בעל יותר מעשרה אלבומי סולו, מותח ביקורת על הבחירה של תחנות הרדיו להשמיע את השירים הישנים של האמנים הוותיקים ואת השירים החדשים של האמנים הצעירים: "הרבה יותר נוח לנגן את השירים האהובים והמוכרים של אמן מאשר להשמיע שיר חדש שלו. קשה להתחרות בשיר שנמצא במחזור הדם של הקאנון הישראלי, שהזמן משביח אותו, בייחוד בארץ".

 

 צילום: טל חכים

 

רק בתחנות מסוימות

 

השבוע הוציא וירצברג את אלבומו החדש "להשמיע קול חזק". ומדבריו קל מאוד להבין ששני הסינגלים המשובחים שלו שכבר יצאו לרדיו, "תקשיב ללב" ו"בתוך סחרחורת" - שאפשר למצוא בהם עומק גדול מתחת לכל הדיסטורשן - מושמעים בתחנות מסוימות מאוד.

 

"דווקא השמיעו אותם לא רע, אבל זה עדיין לא מספיק", הוא אומר. במקרה שלו התחנות יעדיפו להשמיע את "על מדרגות התיאטרון", "סקס אחר" ו"לא יכולתי לעשות כלום", להיטיו הגדולים. "ללא באזז של שיר ברדיו קשה להביא קהל להופעות. לגלגלצ יש יתרון: יש לה הרבה מאוד מאזינים ואין בה פרסומות. כשהיא מתלבשת על שיר, היא בהחלט עוזרת לקדם אותו".

 

כשאני מזכיר לו שב־2016 אפשר לעשות באזז גם ברשת ושלמען האמת רוב הצעירים שם ולא ברדיו, הוא מאשר: "כולנו משחקים במגרש שכבר לא כל כך רלבנטי, מצד שני אפשר להתפרנס רק מהשמעות ברדיו, מהתמלוגים של היצירות".

 

למזלו של וירצברג, שועל ותיק בעולם המוזיקה הישראלי, הוא פעל עוד בתקופה שבה הרייטינג לא היה אלוהים. "להרבה שדרנים היה צורך להשמיע שירים יותר מפעם אחת כדי להצליח להחדיר אותם. אז הם היו משמיעים ומשמיעים, וכך נולדו הקלאסיקות. בשנים האחרונות לא נוצרות כמעט קלאסיקות כאלה".

 

אלבומו החדש הוא למעשה פרי של שיתוף פעולה עם ארז ריינמן. שניהם מבצעים את השירים; ריינמן כתב והלחין שניים מהם ווירצברג את כל השאר. זה האלבום הראשון זה שנים שהוא מוציא עם מוזיקאי נוסף. האחרון היה "בציר טוב" מ־1982 בשיתוף שמעון גלבץ, והוא נחשב לאחד האלבומים הישראליים הכי טובים בכל הזמנים. "הקול החזק" בשם האלבום מדבר דווקא על "עוצמה חווייתית רגשית חזקה, שקשורה לעובדה ששיתפתי מבצע נוסף, בניגוד להרגלי, בחור שיש לו קול חזק ועוצמתי". שילוב הקול הגבוה והנשי של וירצברג והקול הגברי והרע של ריינמן נותן צבע מקורי לשירים.

 

מימין: וירצברג וריינמן. "כל אלבום הוא סוג של יומן" מימין: וירצברג וריינמן. "כל אלבום הוא סוג של יומן" צילום: טל חכים

 

השיא שמאחוריו

 

וירצברג אחראי גם לנגינה בכל הכלים באלבום, שריד לאמנים מדור אחר. "אני אוהב את התחושה הזאת, כמו צייר שיושב עם עצמו ומצייר תמונה או סופר שכותב ספר", הוא מסביר. "כל אלבום הוא סוג של יומן שאני כותב בו, שמשקף את מה שעבר עליי במהלך תקופת היצירה שלו - התחושות, המחשבות הרגשות והחוויות".

 

האלבום הזה, הוא מספר, מדבר על ההתמודדות של מוזיקאי מבוגר עם השיא שכבר מאחוריו, עם כמה תחנות שעוד נשארו, עם הצורך להיאחז בשיר שהוא כותב. "אני רוצה להשמיע קול חזק ולא מעניין אותי כלום חוץ מזה. האלבומים שאני עושה לא מכניסים לי כסף, אני עושה אותם בשביל להתבטא ולשתף את העולם במוזיקה שלי. אני צריך למצוא דרך לא להתרושש, והדרך היא לעשות הכל לבד".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x