$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

בתי החולים וולפסון ואיכילוב במשא ומתן לקראת איחוד

מנהלי שני בתי החולים הממשלתיים, מהגדולים בגוש דן, נפגשו בשבועות האחרונים עם נציגי משרד הבריאות כדי לתכנן איחוד ביניהם. ביה"ח וולפסון נאבק בגירעון חריף ומנסה למצוא דרך לשפר את מצבו, בעיקר על רקע הקשחת עמדתו של שר הבריאות יעקב ליצמן בנוגע לחריגות מהתקציב. עדיין לא ברור אם במסגרת האיחוד יפעלו בתי החולים תחת הנהלה משותפת, או שאחד מהם ישנה את ייעודו

ספי קרופסקי 07:0702.06.16

בתי החולים וולפסון בחולון ואיכילוב (סוראסקי) בתל אביב מקיימים באחרונה מגעים על איחוד אפשרי בין שני המרכזים - כך נודע ל"כלכליסט".

 

 שני מנהלי בתי החולים, פרופ’ רוני גמזו מאיכילוב וד”ר יצחק ברלוביץ’ מוולפסון קיימו באחרונה פגישות בעניין, כשגם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן־טוב מעורב במגעים. משרד הבריאות הוא הגורם שיכול לאשר איחוד שכזה. אם יתבצע איחוד מלא בין בתי החולים, המרכז המשותף יעקוף את בית החולים שיבא ויהפוך למרכז הרפואי הגדול בארץ.

בשני בתי החולים מעוניינים כעת לקבל ממשרד הבריאות כתבי מינוי להקמת ועדה שתבחן את הנושא שבה יהיו חברים שלושה נציגים מבית החולים וולפסון ושני נציגים מבית החולים איכילוב. עם זאת, ההחלטה בעניין האיחוד צפויה להתקבל רק לאחר שייבחר מנהל חדש לוולפסון, במקום ד”ר ברלוביץ’ שצפוי לפרוש מתפקידו באוקטובר הקרוב.

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב צילום: עמית שעל

 

שני בתי החולים הם גירעוניים, מה שיכול להסביר את הרצון לאחדם ולייעל אותם, בעיקר את בית החולים וולפסון הנמצא במצב כלכלי חמור יותר. בשל מצבו הכלכלי, הסובסידיה שמעניקה המדינה לבית החולים וולפסון קפצה ב־2015 ב־78 מיליון שקל, ל־108 מיליון שקל. נתון נוסף שמעיד על מצבו של בית החולים היושב בחולון הוא גובה ההוצאות על שכר מתוך סך הכנסותיו. בית החולים הוציא עד כה ב־2016 526 מיליון שקל על שכר, כשהכנסתו באותה התקופה עמדה על 596 מיליון שקל.

 

איחוד מלא, איחוד חלקי או איחוד נוסח ביה”ח הדסה

 

עדיין לא ידוע אם איחוד בין בתי החולים, אם אכן יתממש, ישנה בצורה כזאת או אחרת את הייעוד של אחד המרכזים לכזה הנותן שירותים רפואיים ספציפים. אם לבסוף יוחלט לשנות את ייעוד אחד מבתי החולים לכזה הנותן שירותים ספציפיים, וולפסון הוא זה שככל הנראה יוותר על מתן שירותים מלאים.

 

אפשרות נוספות היא שלאחר האיחוד שני בתי החולים ימשיכו לעבוד במתכונת דומה למתכונת הנוכחית, אך תחת הנהלה מאוחדת, במודל שעשוי להזכיר את המרכז הרפואי הדסה שכולל בתוכו את הקמפוס הראשי בעין כרם ואת הקמפוס המשני בהר הצופים. אפשרות נוספת ופחות דרמטית היא שרק חלק מהשירותים יאוחדו. מהלך זה נידון ב־2006, בתקופת כהונתו של מנהל איכילוב הקודם פרופ’ גבי ברבש ובמקביל לכניסתו של ד”ר ברלוביץ’ לבית החולים וולפסון.

 

שני בתי החולים, החולשים ביחד על פלח ניכר מאוכלוסיית גוש דן, מתוקצבים על ידי המדינה. איכילוב, ששייך ישירות לעיריית תל אביב, נחשב לאחד המרכזים הרפואיים הגדולים בארץ והוא בית החולים הציבורי היחיד בשטחה של תל אביב. וולפסון נמצא בבעלות ישירה של המדינה. הוא קטן יותר מאיכלוב, ומשרת בעיקר את אוכלוסיית חולון, בת ים, דרום תל אביב ויפו.

פרופ' יצחק ברלוביץ' פרופ' יצחק ברלוביץ' צילום: אלכס קולומויסקי

 

שני מנהלי המרכזים נמצאים בקצוות שונים בקדנציה שלהם. בעוד שפרופ’ גמזו, לשעבר מנכ”ל משרד הבריאות, נכנס לתפקידו כמנהל איכילוב לפני פחות משנה - ד”ר יצחק ברלוביץ’, לשעבר המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, צפוי כאמור לסיים כהונה של עשור כמנהל וולפסון באוקטובר הקרוב. במרץ האחרון פרסם משרד הבריאות את תוצאותיו של סקר שנערך ב־2015 על חוויית המטופל במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים; בית החולים וולפסון הגיע למקום האחרון בקטגוריית בתי החולים הבינוניים תחת הסעיף “שביעות רצון כללית מהביקור במיון” עם ציון של 44.1%, ובית החולים איכילוב הגיע לאמצע הדירוג בקטגוריית “מרכזי על” תחת אותו הסעיף עם ציון של 55.1%.

 

המצב הקשה והגירעונות של בתי החולים הממשלתיים

 

בשנת 2014 רשמו כל בתי החולים הממשלתיים יחדיו גירעון של מיליארד שקל. בתחילת השבוע פורסמו ב"כלכליסט" פרטיו של מכתב שבו מתריע שר הבריאות יעקב ליצמן בפני מנהלי בתי החולים הממשלתיים מפני חריגה מההסכמים התקציביים שנחמתו עמם בשנה שעברה. במכתב כותב ליצמן כי "לא תינתן כל החרגה מההסכמים שנחתמו ולו הקטנה ביותר". השר הוסיף במכתב כי "ככל שיובא לידיעתנו מידע המעיד על חריגה מעמידה בהסכמים שנחתמו, נפעל בכל דרך להבטיח כי יישמר האיזון התקציבי, בין בדרך של צמצום הפיתוח, צמצום הקצאות נוספות ושימוש בסמכויותיי לפי תקנות התאגידים".

 

בדו"ח המבקר שפורסם בשנה שעברה הוקדש פרק לסוגיית הגירעונות בבתי החולים הממשלתיים. בין השאר, התייחס

המבקר לאופן שבו שולטים משרדי האוצר והבריאות בתקציב בתי החולים הממשלתיים ולחוסר הוודאות התקציבית של כל בית חולים. המבקר כתב אז כי בתי החולים למעשה עובדים במהלך השנה בתקציב שהוא לא התקציב האמיתי שלהם, בתנאי אי ודאות ובתוך "תרבות של עבודה במצוקה". במילים אחרות, כותב המבקר, חולה שצריך בדיקת MRI או ניתוח ומתקשה לקבל אותה בזמן לא צריך להאשים את המוקדנית בבית החולים או את הרופא, אלא את אנשי אגפי התקציבים של משרדי הבריאות והאוצר.

 

ד”ר ברלוביץ’ אמר ל”כלכליסט” בתגובה כי מדובר ב”יוזמה משותפת של פרופ’ גמזו ושלי לשיתוף פעולה של בתי החולים בתחומים של העברת ידע, מחשוב, רכש משותף ולוגיסטיקה ואני מקווה שזה יתקדם גם לשיתופי פעולה בנושאים אחרים”. לשאלה האם הכוונה היא לאחד בהמשך הנהלות, ענה מנהל וולפסון כי “כרגע זה עוד לא נושא שעלה לדיון”. באיכילוב דווקא התייחסו בתגובתם לאפשרות של איחוד הנהלות וענו כי “היה רעיון של חיבור ניהולי שנדחה בשלב זה על ידי משרד הבריאות”.  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x