$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

מיזם הסיבים מחפש משקיעים ועוצר תשלומים

מיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד כבר שרף 350 מיליון שקל, אך בעלי המניות קיבלו כספים תמורת שירותים שסיפקו לו. כדי להימנע מקריסה פנה המיזם לבנקי השקעות במטרה למצוא משקיע חדש והכריז על תוכנית הבראה שכוללת עצירת תשלומים והאטת הפריסה

אלירן מלכי 06:5124.01.16

הנהלת מיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד (IBC) נאבקת על המשך דרכו, ובקרוב צפויה לצאת לתוכנית הבראה שתכלול עצירת תשלומים לבעלי המניות של החברה — שהם גם הספקים הגדולים שלה — ושינוי ההסכמים עמם במסגרת חיפוש אחרי משקיע חדש למיזם. ל"כלכליסט" נודע שבמיזם מחפשים בנק השקעות שיאתר בעבורם משקיע. הנהלת המיזם כבר פנתה בנושא לבנק רוטשילד, שליווה את המיזם בשלביו הראשונים, ולשני בנקי השקעות נוספים.

 

בד בבד מתנהלים מגעים מול משרד התקשורת כדי שהוא יסיר את התנגדותו לכניסתם למיזם של שחקנים קיימים בשוק התקשורת. היתרון של חברות תקשורת מקומיות וגדולות כמו סלקום ופרטנר, שאיתן כבר מתקיימים מגעים, או שחקנים כמו חזי בצלאל, בעליה של חברת הסלולר אקספון, ואפילו רמי לוי שגם לו יש חברת סלולר קטנה, הוא בבסיס הלקוחות הקיים שהם יכולים להביא עמם למיזם.

 

ללא כניסה של משקיע חדש שידלל את חלקם של המשקיעים הקיימים, וללא שינוי הסכמי אספקת הציוד עם אותם המשקיעים, יתקשה המיזם להמשיך ולפעול. בו־בזמן יואט מאוד קצב פריסת הסיבים של המיזם, כמו שפורסם ב"כלכליסט", עד השלמת תוכנית ההבראה בחברה.

 

המיזם זקוק לעוד זמן

 

הדרישה להאטת קצב הפריסה הגיעה מחברת החשמל, שמחזיקה בכ־40% ממניות IBC. לפי היעדים שנקבעו ברישיון החברה, על החברה להגיע לפריסה של 100% ממשקי הבית עד 2034. עלות פריסת הרשת עד סיום הפרויקט אמורה להגיע לכ־5 מיליארד שקל.

 

בשלב זה טרם ניתנה הסכמה מלאה של כל בעלי המניות לעצירת התשלומים תמורת השירותים שהם מספקים לחברה, אולם הם צפויים להיענות לדרישה הזאת של יו"ר המיזם דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר. כהן מכהן כשבועיים גם כמנכ"ל המיזם בפועל, לאחר שהמנכ"ל דני לאובר הודח על רקע הביצועים המדשדשים של המיזם, שנכון להיום יש לו כ־2,500 לקוחות בלבד. גורמים בסביבת החברה טוענים שגם המספר הזה מנופח מעט.

 

עצירת התשלומים לספקים אמורה לתת למיזם אורך נשימה לאיתור משקיע חדש. בקופת המיזם יש עשרות מיליוני שקלים בלבד היום, והם יאפשרו לו להתקיים למשך כמה חודשים ולא יותר מזה. האטת קצב הפריסה אמורה לשרת את המטרה הזאת — שמירה על המזומנים שבקופה.

 

 

בד בבד נערכים גם דיונים במשרד התקשורת ובמשרד האוצר בנוגע לחלקה של חברת החשמל במיזם. אם תרצה המדינה לשמור על חלקה במיזם באמצעות חברת החשמל, היא תצטרך להזרים הון נוסף לחברה, לאחר שהמדינה כבר מימנה את המיזם פעמיים: פעם אחת דרך ההון שהזרימה חברת החשמל למיזם בתוקף היותה בעלת המניות הגדולה בו, ופעם שנייה באמצעות צמד מענקים בני 75 מיליון שקל כל אחד, שזרמו ישירות לקופת המיזם ממשרד האוצר. בשלב זה לא צפויות הזרמות ישירות נוספות, אולם ייתכן כי חברת החשמל תגדיל את החשיפה שלה למיזם כחלק מתוכנית ההבראה.

 

בעלי המניות נהנים

 

מיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד הוא חברת תקשורת שיצאה לדרכה לפני כשנתיים וחצי כדי לרשת את ישראל בסיבים אופטיים שעל גבם תעבור תשתית אינטרנט מהירה. החברה היא שותפות בין חברת החשמל, שמחזיקה ב־40% ממניותיה, ובין יזמים פרטיים שמחזיקים יחדיו 60% ממניות החברה.

 

המטרה של המדינה היתה ליצור תחרות בתחום התשתית לבזק ולה־HOT מתוך מחשבה שתחרות כזאת תיטיב עם הצרכן ותיאלץ את שתי החברות להשתפר ולהשקיע בתשתיות.

 

עד כה הזרימו בעלי המניות של IBC לחברה 100 מיליון שקל במזומן וגם העמידו הלוואות בעלים בהיקף של 100 מיליון שקל. המדינה הזרימה 150 מיליון שקל בשתי פעימות כחלק מעידוד התחרות בשוק התקשורת. כלומר, היא עשתה זאת בעיקר משום שהמיזם התיימר להעמיד חלופה ל־HOT ובעיקר למונופול של חברת בזק.

 

מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך צילום: אלעד גרשגורן

 

בעת האחרונה נחשף ב"כלכליסט" כי בשעה שהמיזם מפסיד וחרב הסגירה מתהפכת מעל לראשו, דווקא בעלי המניות שלו החזירו לעצמם חלק ניכר מההשקעה באמצעות תשלומים שקיבלו מהמיזם תמורת ציוד שסיפקו לו.

 

זאת ועוד, המיזם חתם על הסכמים מול השותפות שלו ונבנה כך שהן ימשיכו לגזור קופונים גם בזמן הפעלתו. כך, למשל, חברת ויה אירופה, המחזיקה ב־30% מהמיזם, מתפעלת את פורטל הלקוחות שלו ומקבלת עמלה תמורת כל לקוח שמתחבר למיזם.

 

בינת, המחזיקה ב־7.5% מהמיזם, מקבלת ממנו תשלום בגין תחזוק הציוד. רפק תקשורת, המחזיקה גם היא 7.5% מהמיזם, מבצעת את ההתקנות בפועל ומחברת את הלקוחות למיזם. חברת טמרס של פויו זבלדוביץ', מחזיקה גם היא 7.5% מהמיזם ומספקת לו את הכבל התת־ימי שמחבר אותו לשדרת האינטרנט העולמית. תמורת הכבל הזה קיבלה טמרס 10 מיליון דולר מהמיזם. הסכום הזה הוא החזר כמעט מלא של ההשקעה במיזם.

 

התשלום לבעלי המניות שהם גם הספקים של המיזם הוא נטל תזרימי גדול על כתפי IBC בשלב זה. ההערכות הן שמשקיע חדש יתנה את כניסתו למיזם בשינוי כל ההסכמים עם הספקים. לכן בשלב הראשון הוחלט לעצור את כל התשלומים ולהאט את פריסת הרשת עד כניסת המשקיע.

 

בחברת בינת הביעו הסכמה עקרונית לפתיחת ההסכמים, אך התנו זאת בשינוי ההסכמים של כל בעלי העניין. אך גם אם יסכימו כל בעלי המניות הישראלים לפתיחת ההסכמים שנחתמו מולם, האתגר הגדול יהיה מול החברה השבדית ויה אירופה, שמחזיקה ב־30% ממניות המיזם.

 

דני לאובר דני לאובר צילום: נמרוד גליקמן

ויה אירופה — השותף השני בגודלו ובכוחו אחרי חברת החשמל — צפויה להתנגד לפתיחת ההסכמים מולה, אף שאין בכוונתה להזרים הון נוסף למיזם. נוסף על כך, בינה לבין יתר בעלי המניות במיזם שוררים יחסים עכורים כמעט למין היום הראשון.

 

כניסה של משקיע חדש תדלל מאוד את חלקה של החברה וצפויה לגרור חיכוכים גם מן הטעם שבראשות הנציגות הישראלית של החברה השבדית עדיין עומד לאובר, המנכ"ל שהודח בלחץ חברת החשמל ויו"ר המיזם כהן.

 

אף שבקופת המיזם יש מזומנים להמשך הפעילות בקצב פריסה אטי למשך כמה חודשים, המירוץ להכנסת משקיע חדש נמצא בעיצומו. וכך גם המגעים עם השותפים בנוגע לפתיחת ההסכמים, שנועדו בין היתר לאפשר למיזם לחמוק מהצמדת הערכת עסק חי לדו"חות הכספיים הקרובים שלו.

 

בתוך כך מתבצעת גם בדיקה של מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא. המבקר החל בבדיקה לפני כחצי שנה, עוד לפני שהמדינה הזרימה את המענק השני בגובה 75 מיליון שקל למיזם. במשרד המבקר בדקו בזמנו אם אפשר לעצור את העברת המענק לנוכח הבעיות שכבר אז צצו על פני השטח, אולם בסיומה של הבדיקה המשפטית הוחלט שהחוזים שנחתמו מול המיזם מחייבים את העברת התשלום מצד המדינה. אחד הדברים התמוהים בהתחייבות של המדינה להזרים כספים למיזם נובעת מהעובדה שהמדינה לא חייבה את המיזם לעמוד באבני הדרך שנקבעו ברישיון שניתן לו בתמורה למענקים.

 

בשבועות האחרונים מתנהלים מגעים עם חברות תקשורת מקומיות כדי שהן ייכנסו למיזם וישיקיעו בו. פרטנר הביעה עניין, בהנחה שהרגולטורים יאפשרו לה לעשות זאת. אך החברה דורשת כתנאי לכניסתה קבלת מענק נוסף מהמדינה ואת הקפאת ההפרדה המבנית בבזק או ביטולה — שתאפשר לחברה למכור את כלל שירותיה לצרכן בחבילה אחת — כדי שהיא תוכל לפתח את המיזם ולהתמודד כנגד המונופול באופן הגון.

 

סלקום מבחינתה אינה ממהרת להניח הצעה על השולחן. החברה מעוניינת בכך שבעלי העניין הנוכחיים במיזם יסכימו למכור את חלקם או לפחות לדלל מאוד את אחזקותיהם בחברה. כלומר, סלקום מעוניינת להיכנס למיזם רק אם היא תקבל את השליטה עליו.

 

נכון להיום סלקום עדיין ממתינה לתשובה סופית מהממונה על הגבלים עסקיים וממשרד התקשורת בנוגע לעסקת המיזוג בינה ובין גולן טלקום שהיא רכשה תמורת 1.17 מיליארד שקל בנובמבר האחרון.

 

בהינתן תשובה שלילית מצד הרגולטורים — ומסתמן שזאת תהיה תשובתם, גם על רקע ההתנגדות הנחרצת של משרד האוצר שחושש מפגיעה בתחרות — סלקום צפויה להאיץ את המגעים לכניסה למיזם הסיבים.

 

בצלאל לוטש עיניים

 

איש העסקים חזי בצלאל, המחזיק באקספון, יכול להיות המשקיע האולטימטיבי במיזם, בעיקר משום שאקספון היא ספקית האינטרנט המובילה בו ומשום שהחברה שלו לא גדולה כמו פרטנר וסלקום. בצלאל מעוניין להיות שחקן מרכזי בשוק התקשורת הישראלי כבר הרבה מאוד זמן, אך גם הוא מתנה את כניסתו בקבלת הסכמתם של כל בעלי המניות לדלל את אחזקתם.

 

ובינתיים נדמה שרק משרד התקשורת — הרגולטור של מיזם הסיבים האופטיים, התשתית הלאומית השלישית של ישראל — אינו מתרגש מהעובדה שהמיזם נמצא בסכנת קריסה. בתשובה שהעבירו בעת האחרונה מהמשרד בתגובה לפניית "כלכליסט" נטען כי המשרד רואה בפרויקט הלאומי "מיזם עסקי־פרטי שהמדינה נתנה לו הטבות מסוימות כחוק, אך היא אינה מעורבת בניהול המיזם ואינה מנחה את בעלי המניות כיצד לפעול". 

 

המיזם הושק בקול תרועה ולא צבר תאוצה

 

פרויקט מיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד הושק בקול תרועה רמה ב־2014, לאחר פיילוט מוצלח שנערך בקריית שמונה. המיזם היה אמור לחבר כמיליון ישראלים לאינטרנט מהיר בתוך שנים אחדות ולהעלות את ישראל למדרגה טכנולוגית חדשה.

 

על הנייר זה נשמע נהדר — הלקוח יכול להיכנס לפורטל האינטרנטי של המיזם, לבחור לעצמו את הספקים מתוך קטלוג מרוכז, להרכיב לעצמו את החבילה האולטימטיבית ולקבל את הכל במהירות ובזול.

 

אך שאיפות לחוד ומציאות לחוד. מן היום הראשון התגלעו סכסוכים רבים בין חברות הקבוצה שזכתה במכרז — חברת החשמל, ויה אירופה, בינת, רפק, טמרס ובאטמ — שלא הסכימו על כלום, פחות או יותר.

 

הסכסוכים בין השותפות פגעו אנושות בתפקוד המיזם, כך שכיום יש לו רק כ־2,500 לקוחות, האינטרנט המהיר שהוא מציע אינו מוכר למגזר הפרטי והמהירות שלו אינה משתווה למהירויות שהצרכנים רגילים להן.

 

הקונספט שמאחורי המיזם אינו המצאה ישראלית. תשתיות סיבים נפוצות בעולם, שכן הן מאפשרות להעביר כמויות נתונים עצומות בפרק זמן קצר ובכך לחסוך זמן וכסף. כיום, כאשר הרבה חברות מאפסנות את המידע שלהן בענן, העובדים יכולים לעבוד מהבית במקום להגיע למשרד, וכאשר משתמשים בסיבים אופטיים, העובדים יכולים לשלוח קבצים ענקיים במהירות, וכך לחסוך זמן ששווה הרבה כסף.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x