"רואה חשבון לא אמור לעלות על רמאויות בדו"ח הכספי"

כשחברה ציבורית מפתיעה את השוק בדו"חות כספיים שאינם משקפים את מצבה האמיתי, הנטייה של המשקיעים והציבור היא לשאול איפה היו רואי החשבון. אלא שרו"ח דורון שהרבני, שותף מנהל בפירמת ראיית החשבון EY ישראל, מדגיש שתפקידו של רואה החשבון אינו לעלות על רמאויות. "תפקידו של רואה החשבון הוא לחוות דעה על הדו"חות הכספיים ועל המהימנות שלהם על פי כללים מסוימים ולשקף בדו"ח את מצב העסק לקוראים שלו", הוא מסביר. "הוא עושה את תפקידו בהנחת עבודה שהחומר המוגש אליו לביקורת נכון ומהימן ושלא מנסים לרמות אותו. הוא יכול לתפוס רמאויות או מעילות, אבל זה לא התפקיד שלו. יש מקצוע שנקרא ביקורת חקירתית, ושם ההנחה היא ששום דבר לא נכון, ומהות העבודה היא לחפש את הרמאות. פער הציפיות הזה מזיק למקצוע וגורם לתפיסה לא נכונה של כשלים שקורים מדי פעם".

The Leaders 3 - פרויקט הסטודנטים של כלכליסט והמכללה למינהל

ואם בזמן ביקורת עולה משהו מעורר תהיות ומצדיק חקירה?

"אז אנחנו מעבירים אותו לוועדת ביקורת, שהיא הגורם שמולו אנחנו עובדים. אנחנו כמבקרים חיצוניים לא יכולים לעשות עבודת ביקורת חקירתית".

יצחק פורר, לשעבר יו"ר EY ישראל שפרש ב־2007, שימש יו"ר חבר הנאמנים של המסלול האקדמי של המכללה למינהל עד לפני שבועות אחדים. הוא אומר שנדיר שרואה חשבון מגלה מעילות: "מאז שהמקצוע הזה קיים שואלים 'איפה היה רואה החשבון?', אבל מניסיוני, אחרי עשרות שנים במקצוע, גילוי מעילות הוא דבר נדיר מאוד. בדרך כלל עושים את זה בצורה מתוחכמת, כדי שזה לא יצוץ על פני השטח בביקורת רגילה".

מימין יצחק פורר, שובל חבר ודורון שהרבני צילום: עמית שעל

המחוקק נכנס למקומות לא ראויים

על רקע סערת גיל שרון ועלות שכרו המוגזמת כמנכ"ל דסק"ש, אתה מקבל את ההנחה שצריך להיות קשר בין ביצועי החברה לשכר המנהלים שלה?

"אני לא רוצה להתייחס למקרים ספציפיים, אבל בעיקרון אני חושב שהקשר צריך להיות ארוך טווח ומבוסס על מדידות רב־שנתיות ולא רבעוניות. וסטינג (תקופת הבשלה) ארוך, שכפוף ליעדים, התחיל להיכנס בשנים האחרונות ולהחליף את הווסטינג של הזמן, ואני מאמין בזה מאוד".

הרגולטור צריך להתערב בהחלטה את מי להעסיק וכמה לשלם לו?

שהרבני: "המחוקק נכנס למקומות שהוא לא צריך להיות בהם. אין חולק שלבעל עניין, שמחזיק 40%, 50% או 60% בחברה, יש אינטרס להביא את האדם הטוב ביותר לנהל את החברה ובמחיר הראוי ביותר. ואז מגיע הרגולטור ומתערב דרך המוסדיים (כלומר מנסה להשפיע על החלטותיהם בנוגע לאישור שכר המנהלים). זה נראה לי מהלך לא נכון שלא תורם לחברות. ואני לא מתייחס למקרה ספציפי אלא לתפיסת עולם. המחוקק לא יותר חכם מבעל השליטה ולא צריך להחליף אותו".

כמו כן שהרבני סבור שהרגולטור לא היה צריך להתערב ולשלול מינוי של מנכ"לים ויו"ר שהם קרובי משפחה של בעל השליטה, במסגרת תיקון 16 לחוק החברות. "זה בעייתי. כי אז מוצאים מישהו שיש לו קשר קלוש לחברה, ממנים אותו ליו"ר, בעל הבית שמחזיק 60% יושב לידו, והישיבה פחות רלבנטית כי עושים אותה בשביל לעשות אותה. גם זה מקום שלדעתי הרגולטור לא צריך להיכנס אליו".

ברמת המאקרו, איך לדעתך הממשלה מנהלת את משאבי המדינה?

שהרבני: "אני חושב שהממשלה לא עושה מספיק כדי לנהל את הכלכלה. תיירות זו דוגמה לכך. בשנים האחרונות מגיעים לארץ כ־3 מיליון תיירים בשנה. לירדן מגיעים 4 מיליון וליוון 18 מיליון. המצב הביטחוני זה תירוץ. לו היינו עובדים יותר נכון לטווח הארוך — בונים חדרים, דואגים למחירי טיסות נמוכים יותר, לתשתיות טובות יותר, היינו מגיעים ל־6 מיליון. זו דרמה גדולה. תעשיית התיירות תוכל להכפיל את כמות העובדים ל־400 אלף, ובכל הרמות, כולל מנהלים, חדרניות וספקים. אין עוד ירושלים, ים המלח, חופים יפים כאלה או חיי הלילה של תל אביב. כואב הלב שאנחנו לא מנהלים את זה".

מתווה הגז לא מושלם, אבל הוא טוב

גם בסוגיית הגז ההתנהלות הממשלתית בעייתית.

"מנסים להגיע למצוין של המצוין של המצוין, ועם הרבה פופוליזם, מאבדים זמן ודברים קורים בינתיים — מחירים יורדים, הסכם עם מצרים שהיה בטוח כבר לא כל כך בטוח. בכל מושא ומתן יש פשרות, שום דבר לא מושלם, אבל המתווה שעבר הוא כנראה הטוב ביותר שהיה אפשר להשיג, ומחיר הזמן של עיכובים יהיה הרבה יותר גדול מהשיפור הפוטנציאלי, שאני בספק אם יהיה אפשר להשיג".

על רקע העלאת הריבית בארצות הברית, אתה חושב שצריך להעלות את הריבית גם כאן?

שהרבני: "מצד אחד, חלק מהדלק שנשפך לשוק הדיור נובע מעלות הכסף. מצד שני, אם נעלה את הריבית כנראה נשפיע על שער הדולר והיורו ועל היצוא שלנו, וזו הדילמה שנקרעים בתוכה. לו אני הייתי צריך להחליט, הייתי משאיר את הריבית, נותן ליורו ובעיקר לדולר לטפס כדי לתמוך בשוקי היצוא ועובד חזק על צינון שוק הדיור. לקוני דירה ראשונה, להתמודד עם מחיר דיור מלא ועלות ריבית יותר גבוהה זה הרסני. אם נחזיק שנתיים עם דולר גבוה שייצר מקומות עבודה, נטפל בדיור דרך ההיצע והוצאת המשקיעים ונשמור על ריבית נמוכה, אני חושב שנעשה משהו טוב".

הסטודנט שובל חבר: מה דרישות ההתמחות מסטודנטים למינהל עסקים וכיצד עליהם לבחור באיזה תחום להתמחות? "אני חושב שראיית חשבון זו ההכשרה הכי טובה שאפשר לקנות בתחום הפיננסי, כי היא יכולה לקחת אותך לכל מקום, גם להיות שותף במשרד רואי חשבון או סמנכ"ל כספים, אבל גם לתפקידי ניהול ושיווק מגוונים. רואה חשבון מתחיל שעובד אצלנו שש־שבע שנים משתתף בהנפקות בחו"ל ובתל אביב, במשברים של חברות, תוכניות הבראה, הערכות שווי, לומד הון סיכון, כלכלה, מגוון תעשיות. בדרך הוא מנהל אנשים ומקבל קורסים לניהול, אז כשהוא יוצא מפה, בגיל 30–31, הוא יכול לעשות כל דבר בארץ ובעולם. דרשו בעבר ודורשים גם היום ממתמחים להט, נחישות, ראש גדול ורצון. אני מאמין שמי שיש לו את זה יכול לעוף לשמים. לדעתי צריך להתחיל מביקורת, מהברגים שמהם מרכיבים את המאזנים, לשלוש־ארבע שנים, ותוך כדי זה להבין מה מדבר אליך יותר, ואז לבחור להתמחות במה שאתה אוהב, מאמין בו ומתחבר אליו".