בנק ישראל: לגל הטרור יש בינתיים רק השפעה מתונה על המשק

לגל האלימות הנוכחי יש בינתיים השפעה מתונה בלבד על הפעילות הכלכלית במשק. הערכה זו הושמעה בדיון הריבית האחרון שנערך בבנק ישראל בסוף החודש שעבר, ושאת הפרוטוקול שלו הבנק מפרסם היום (ב').

מפרוטוקול הדיון מתבררים הנתונים הבאים: מספר כניסות התיירים באוקטובר היה נמוך ב-5% מהממוצע בתשעת החודשים הראשונים של השנה, מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ירד באוקטובר באופן מתון והמדד המקביל שמפרסמת הלמ"ס ירד באופן חד יחסית, באוקטובר נרשמה ירידה קלה של 0.2% ביצוא הסחורות לאחר ירידה חדה בספטמבר, ביבוא הסחורות נרשמה באוקטובר עלייה של 8.5%, אך לאורך זמן מסתמן קיפאון ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה. המדד המשולב למצב המשק עלה באוקטובר ב-0.3% בהובלת יבוא מוצרי הצריכה ויבוא התשומות לייצור.

בנושא הציפיות לאינפלציה ולריבית, נמסר בדיון הריבית כי הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נותרו בחודש שעבר נמוכות. האנליסטים השונים במשק צופים עלייה מצטברת של 0.7% ב-12 המדדים הקרובים, ואילו האינפלציה הצפויה לשנה הקרובה הנגזרת משוק ההון ומהריביות הפנימיות של הבנקים אף נמוכה הרבה יותר ומסתכמת ב-0.3% בלבד. נתוני ריבית התלבור אינם מצביעים על הסתברות משמעותית לשינוי בריבית בשנה הקרובה. על פי תחזיות האנליסטים הריבית תישאר ברמתה הנוכחית בחודשים הקרובים, והיא צפויה לעלות בטווח של שנה.

בנושא הדיור, דווח בדיון לחברי הוועדה המוניטרית כי נתונים ראשוניים לחודש ספטמבר מצביעים על ירידה חדה במספר העסקאות, הן בקרב משקיעים והן בקרב רוכשי דירה ראשונה ומשפרי דיור. יחד עם זאת, הירידה בהיקף העסקאות מיוחסת לעונתיות חזקה בחודש ספטמבר ולהמשך ההשפעה של העלאת מס הרכישה ביוני על ציבור המשקיעים. היקף הדירות החדשות שנמכרו בספטמבר נותר ללא שינוי משמעותי מהחודש הקודם. מלאי הדירות למכירה נותר יציב בספטמבר: כ-27 אלף דירות, כ- 60% מהן ביוזמה פרטית, וכשני שליש מהן באזור תל אביב, גוש דן וירושלים. הקצב הגבוה של התחלות הבנייה בשנה האחרונה צפוי להמשיך לבוא לידי ביטוי ברמה גבוהה של גמר בנייה בתקופה הקרובה.

בתום הדיון תמכו כל ארבעת חברי הוועדה המוניטרית שהשתתפו בדיון בהותרת הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי, בנקודת השפל של 0.1% שבה היא נמצאת כבר תשעה חודשים. 

פיגוע דריסה בירושלים (ארכיון). השפעה מתונה צילום: אוהד צויגנברג

מתחילת השנה רכש בנק ישראל 7.4 מיליארד דולר

בתוך כך, בנק ישראל ממשיך במרץ את מסע רכישות הדולרים שהוא מנהל בשמונה השנים האחרונות במטרה להחליש את השקל מול המטבעות החשובים בעולם. בחודש שעבר רכש הבנק כמות גדולה נוספת של 505 מיליון דולר, והשלים רכישה מצטברת מתחילת השנה של כ-7.4 מיליארד דולר. שנת 2015 עדיין לא הסתיימה, אולם כבר עכשיו רכישות הדולרים שלו השנה גדולות מאלה שבוצעו על ידו בכל השנה שעברה (כ-7 מיליארד דולר). מאז תחילת מסע רכישות הדולרים שלו, בחודש מרץ 2008, רכש כבר בנק ישראל כמות מצטברת של 68.5 מיליארד דולר.

את רכישות המט"ח הגדולות האלה מבצע כאמור בנק ישראל במטרה להחליש את השקל כדי לסייע ליצואנים, ובאמצעותם גם לכלל הפעילות הכלכלית במשק. בפועל, הוא עושה זאת בשני מסלולי פעולה מקבילים: המסלול לקיזוז השפעת הגז הטבעי על שער החליפין ("המחלה ההולנדית"), וההתערבות הרגילה שלו במסחר במטבע חוץ שנועדה לדברי הבנק למנוע "תנועות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים".

מנתונים שמפרסם היום (ב') בנק ישראל מתברר כי למרות רכישות הדולרים הגדולות שביצע הבנק בחודש שעבר, יתרות המט"ח שבניהולו דווקא קטנו בפרק זמן זה ב-410 מיליון דולר, ובסוף נובמבר הן הסתכמו ב-88.2 מיליארד דולר. הסיבה העיקרית שגרמה לירידה בהיקף יתרות המט"ח בחודש שעבר היא ההתחזקות שנרשמה בשער הדולר מול היורו, שגרמה להקטנת החלק של היתרות שמוחזק במטבע האירופי, אולם מוצג בדו"חות בנק ישראל בדולרים ב-900 מיליון דולר.