$
חדשות נדל

כנס אשדוד לקיימות

איים מלאכותיים הם תרופת פלא לכלכלה, אז למה לא בישראל?

התוכנית לפיתוח ימי שהוכנה בטכניון מציעה הקמת איים מלאכותיים כפתרון למשק הגז. אלא שתנאי הים התיכון מציבים אתגר מהותי על מימוש התוכנית, שעלולה דווקא להרחיב את הפערים החברתיים

הראל עילם 07:4709.11.15

מדענים רבים מסמנים את האוקיינוס כפתרון לכל הבעיות של אוכלוסיית כדור הארץ כיום: צפיפות, רעב, זיהום ואנרגיה. 80% מאוכלוסיית כדור הארץ גרה סמוך לים, והרוב המוחלט של הערים הגדולות בעולם הן ערי חוף. בעשורים האחרונים השתמשו כמה ערי ענק, ובראשן טוקיו והונג קונג, בים בדרך יצירתית נוספת והעבירו את שדות התעופה שלהן לאיים מלאכותיים כדי לפתור את בעיות הרעש, הצפיפות והלוגיסטיקה שלהן. נמל התעופה קאנסיי הוקם ב־1994 במרחק 38 ק"מ מחופי אוסקה, ומאז הקימה יפן עוד כמה שדות תעופה על גבי איים מלאכותיים.

 

מלבד שדות תעופה הקימה יפן איים מלאכותיים המשמשים פארקים, מוזיאונים גני שעשועים ואזורי מגורים. דיסנילנד בלב טוקיו הוקמה על אי מלאכותי, וב־2004 הועלתה הצעה להקמת אי מלאכותי גדול ממדים בלב מפרץ טוקיו, שעליו תוקם מגה־פרמידה עצומה, בגובה שני ק"מ, שתוכל להכיל לא פחות ממיליון איש.

 

בישראל "תוכנית המתאר לפיתוח ימי" הוכנה בטכניון, והיא תוצג בהרחבה בכנס הקיימות של "כלכליסט" שיתקיים היום (ב'). מטרת התוכנית להציג חזון מסודר לשימוש הישראלי בנכס הימי שלה ובכוונתה להעביר לא מעט מהפעילות התעשייתית הכבדה ללב הים.

 

הונג קונג - שדה תעופה . הרחקת שדה התעופה מאפשרת להתמודד עם מצוקות של רעש, צפיפות ולוגיסטיקה הונג קונג - שדה תעופה . הרחקת שדה התעופה מאפשרת להתמודד עם מצוקות של רעש, צפיפות ולוגיסטיקה

 

ברק כץ, מחברת האדריכלות והתכנון אתוס, מוביל את החקר האופרטיבי של התוכנית הימית מבית הטכניון בעשור האחרון. הוא מציע להקים איים מלאכותיים שישרתו מבנים תעשייתים, בעיקר תעשיית הגז. מדובר במתקנים מזהמים או לא בטוחים כגון מתקני אחסון לגז וחוות דלק, מתקני זיקוק וכימיקלים ותחנות כוח פחמיות ומבוססות גז. כץ גם בדק את האפשרויות להקים בימי הארץ שדות תעופה, מתקני התפלה וחוות סולאריות.

 

ואולם כץ מונה גם את הקשיים ביישום התוכנית. לדבריו, ישראל אמנם צפופה ובעלת חוף ארוך יחסית לגודלה, אך האדמה אינה מתאימה למשימת הקמת אי מלאכותי, הדורשת הקמת שובר גלים ומילוי השטח בחומר חולי: "לא ברור אם לישראל יש כמות החומרים הנדרשת להקמת איים מלאכותיים, והעלות של הובלתם היא אדירה. וכמובן, יש אי־ודאות לגבי ההשלכות הסביבתיות של הקמת מתקן כה משמעותי". כץ מציין כקושי גם את המבנה של הים התיכון עצמו, הנחשב סוער יחסית וקרקעיתו הופכת לתלולה ועמוקה במהירות.

 

פתרון אפשרי אחר טמון אולי בטכנולוגיות חדשות להקמת משטחים מלאכותיים על גבי אסדות והתקנים צפים המקובעים לקרקעית. "למרות הקשיים, המחקרים שלנו מצאו שיש היתכנות כלכלית וטכנולוגית להקמת איים. מסמך המדיניות שהגשנו למשרד הפנים ב־2007 מצא שיש מתקני תשתית שנכון להעביר לאיים מלאכותיים".

 

מלדיביים — תעשייה ודיור. באי טילאפאשי מתגוררים כאלף איש והוא מוחכר לתעשיות כבדות מסביב לעולם מלדיביים — תעשייה ודיור. באי טילאפאשי מתגוררים כאלף איש והוא מוחכר לתעשיות כבדות מסביב לעולם באדיבות: ויקיפדיה

 

"מחיר הקרקע בארץ מעודד יציאה אל הים"

 

כמו ביפן, גם התוכנית הישראלית בוחנת את האפשרות של שימוש באיים מלאכותיים כפתרון למצוקת הדיור. עוד לפני כעשור העריך כץ כי העלות של הקמת אי בגודל 500 דונם במרחק 2 ק"מ מחופי תל אביב (בעומק ממוצע של 15 מטר) היא קרוב למיליארד דולר, כ־2 מיליון דולר לדונם. גם במחיר זה מדובר בחלופה זולה לעומת המחירים הנוכחיים של קרקעות בלב תל אביב, שיכולים להגיע ליותר מ־10 או 15 מיליון שקל לדונם.

 

ועם זה כץ מזהיר מהנזק החברתי של אפשרות זו: "כלכלנים יגידו לך שמחירי הקרקע במרכז אזורי הביקוש יכולה להצדיק יציאה לים. זה אולי נכון עכשיו, ואם לא, זה יהיה נכון עוד כמה שנים. אבל אם אתה רוצה להשקיע בפריפריה, בתחבורה ציבורית, לפתח את המרחב העירוני, לעודד הריסה של בניינים ישנים, כל זה סותר את הנטייה להקים שכונות מגורים חדשות ויקרות בים. שכונות כאלו ישרתו את בעלי הממון ולא צעירים שמחפשים לרכוש את הדירה הראשונה שלהם". הוא מוסיף גם את העלויות הקבועות של תחזוקת האי, שאחרי כמה שנים עולות במידה ניכרת על עלות הקמתם.

במקום זאת כץ מציע לשכוח מאיי מגורים בישראל בטווח הנראה לעין, לפחות לשלושים שנה. "אנחנו חושבים שצריך להתחיל בקטן עם כמה איים ומתקנים תעשיתיים שיהיו רחוקים מהחוף, נוכל ללמוד את ההשפעות של זה, לבחון ולחשוב איך להתקדם".

 

אחרים צופים לישראל עתיד כחול מזה. אחד מהם הוא פרופסור ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה, ראש קתדרת חייקן לגיאואסטרטגיה. לפני כשנה כתב סופר מסמך מדיניות נפרד בשם "האופציה הימית השדרה הכחולה" ובו הוא מתאר עשרות איים מול חופי ישראל שיוכלו לאכלס כ־3 מיליון איש, לפתור את מצוקת הדיור ולפנות את חופי הארץ לנופש ולרחצה.

 

סין - בסיס צבאי. חמישה איים בשטח 8,000 דונם המשמשים נמלים ובסיסים צבאיים ומצוידים בסוללות טילים סין - בסיס צבאי. חמישה איים בשטח 8,000 דונם המשמשים נמלים ובסיסים צבאיים ומצוידים בסוללות טילים צילום: רויטרס

 

כלא, שטח חקלאי, אחוזה או שיכון

 

האיים המלאכותיים הראשונים אולי נוצרו לפני אלפי שנים, אבל רק בעשרים השנה האחרונות השתפרו הטכנולוגיות להנדסת קרקע כך שהם הפכו להיות פתרון סביר ואף משתלם כלכלית. הממשלה המקומית במלדיביים החלה לפנות פסולת לשונית מקומית ב־1991. הדבר גרם להתייבשות האזור והיווצרות אי חדש בשם טילאפאשי. כיום האי הוא בשטח 3,500 דונם, חיים בו כאלף איש והוא מוחכר בחלקו לתעשיות כבדות מסביב לעולם. ממשלת המלדיביים מכניסה מיליונים מהפעילות הזאת.

 

לא כל השימושים באיים מלאכותיים ידידותיים כל כך. מוקדם יותר השנה החלה סין להשלים את פרויקט האיים המלאכותיים השאפתני שלה בלב הים הסיני הדרומי: חמישה איים המכסים שטח של 8,000 דונם ומשמשים נמלים ובסיסים צבאיים ומצוידים בסוללות טילים. ארצות הברית הודיעה שתפטרל בספינות באזור, הסמוך במיוחד לחופי טאיוואן, ולפני כשבוע שייטה משחתת טילים אמריקאית 20 ק"מ מחוף שונית סובי.

 

דובאי - דיור לעשירים. פרויקט "הפאלם" (הדקל) המאכלס וילות פרטיות ובתי מלון דובאי - דיור לעשירים. פרויקט "הפאלם" (הדקל) המאכלס וילות פרטיות ובתי מלון צילום: אי פי איי

 

כמו שמציין ברק, איים מלאכותיים עשויים להפוך לאזורי המשחק של עשירים. דובאי מפורסמת בפרויקטים השאפתניים במיוחד להקמת מאות איים מלאכותיים כמו פרויקט "איי העולם" המפורסם, המורכב מ־300 איים בשטח של בין 12 ל־42 דונם לאי. לדובאי יש לא מעט יתרונות בנושא כמו גישה כמעט בלתי מוגבלת לחול, חופים רדודים ומים נוחים. הפרויקט מתנהל בעצלתיים, אבל זה לא מנע מחברות ענק ומעשירים לרכוש חלק מהאיים, ולפי הדיווחים המיליארדר ריצ'ארד ברנסון והזמר רוד סיוטארט ביניהם.

 

דובאי אינה לבד: איים מלאכותיים משמשים אזורי מגורים גם במיאמי, בטוקיו ובערים אחרות. ביולי האחרון הודיעה עיריית אמסטרדם שתוסיף 10 איים מלאכותיים לשושלת שהחלה להקים עוד ב־1997. להולנדים יש ניסיון רב במלחמה נגד הים: האי המלאכותי הגדול בעולם, פלוופולדר , נוצר מייבוש מסיבי של אדמות, וכיום הוא בגודל 970 ק"מ רבועים (פי 19 מגודלה של תל אביב) ומשמש בעיקר לחקלאות.

 

הצורך באיי מגורים נובע בעיקר מלחץ של צפיפות אוכלוסין ומחירי נדל"ן מאמירים. בסן פרנסיסקו גורמים מחירי הדיור והמחסור בכוח אדם מיומן ליזמים לשקול יצירת איים מלאכותיים מחוץ למים הטריטוריאליים של ארצות הברית, ולשכן שם עובדים זרים שיגיעו לעבוד בעיר בכל יום. זה הבסיס של פרויקט Blueseed שרוצה לממן צי של ספינות נוסעים שיעגנו מחוץ למי סן פרנסיסקו.

 

ואולם גם הפרויקט הזה אינו מגיע לשאפתנות של פיטר ת'יל, ממייסדי פייפאל, שרוצה להשיק את העיר הצפה הראשונה בעולם ב־2020, שתמוקם מחוץ לסן פרנסיסקו ותשוט מחוץ למים הטריטוריאליים כעיר־מדינה עצמאית. כך יוכל המיזם לבחון מודלים חדשים של שלטון וכלכלה. ת'יל תרם מיליוני דולרים לארגון Seasteading, והוא החל לבחון מגוון דרכים שונות ליישם את החזון הזה.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x