לעוף מעל הזוהמה

"אני אוהב להתמודד עם חומרים שלא נכתבו במקור לתיאטרון, כאלה שצריך לשבור את הראש כדי להפוך אותם להצגה", אומר הבמאי עירד רובינשטיין. "כשמחזאי כותב הוא יודע מראש שזה לבמה, אבל לסופר אין מגבלות והוא יכול להתפרע. זה מה שכל כך יפה בזה. כבמאי, כיף גדול לטייל בארץ לא חרושה. המחזה נמצא איפשהו בתוך הספר וצריך לסתת אותו החוצה, כמו פסל".

האתגר האחרון של רובינשטיין היה "מר ורטיגו", הרומן של פול אוסטר, שעולה בימים אלה כהצגה בתיאטרון גשר בהשתתפות הלל קפון, גלעד קלטר, מיקי לאון, קארין סרויה ועוד. זו אינה פעם ראשונה שרובינשטיין מעבד ספר מורכב לבמה — בשנה שעברה הוא עשה זאת עם "המחברת הגדולה", על פי אגוטה קריסטוף, שעלתה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין ואחר כך אומצה בידי גשר. על "מר ורטיגו" — סיפורו של נער יתום שלומד לעוף ויוצא עם המאסטר שלו למסע מלא ייסורים אל המחוזות האפלים של אמריקה ושל נפשו — הוא חלם הרבה זמן.

"בגשר מתמחים בעיבוד רומנים וזה אחד הדברים שאני הכי אוהב אצלם", הוא אומר. "כבר בפגישה הראשונה אמרתי להם שאני רוצה לעבוד על ספר ולא על מחזה. ההצעה הראשונה שלי היתה 'מר ורטיגו', שהוא ספר אהוב ומדהים".

רובינשטיין. "אני לא ישן מזה בלילות" צילום: רדי רובינשטיין

ריאליזם קסום

חלק מהקסם של הספר נעוץ מבחינתו "בסגנון הפחות ריאליסטי, שמושך אותי. מלבד פרט אחד חשוב ונפלא — הילד עף — יש בספר הזה ריאליזם חזק מאוד. זה התמהיל הנכון בעיניי, זה מג'יק ריאליזם. כמו אצל גבריאל גרסיה מרקס וז'ורז' אמאדו, זה מתאר בפרוטרוט את כל המרקם והחיים, מביא את הריח והטעם של המקום — ומוסיף משהו קסום".

גם הריאליזם של הספר, הוא אומר, אינו מחייב: "לא עסקנו בלדייק ולהיות נאמנים למקור אלא במה החומר עושה לנו. התעופה היא לב העבודה, אבל לא חיפשנו פירוטכניקה של חבלים, אלא שאלנו אם אפשר להתעלות מעל הזוהמה, מעל לקיום הארצי שמביא לפעמים גם רעות אנושיות. בסיס העבודה היה חיפוש מתמיד של מה זה לעוף, איך זה אפשרי, מה המחיר ומה מוריד אותנו חזרה".

ומה הקשיים בעיבוד ספר להצגה?

"אחד הקשיים הגדולים הוא שמשכתבים ומשנים עד הרגע האחרון. יש פה חופש מסוכן, כי יוצאים למסע בג'ונגל הפתוח והולכים לאיבוד לפעמים".

זו היתה שנת הפריצה של רובינשטיין (35), נשוי (למעצבת האופנה עדי צוקרמן) ואב לתינוק. העבודה שלו על "רומיאו ויוליה", שעלה בתיאטרון באר שבע, הביאה לפתחו מנהלים אמנותיים משלל תיאטראות, ואחרי גשר השנה הוא יביים גם בבאר שבע ובהבימה.

"מר ורטיגו". "לעבד ספר להצגה זה לטייל בארץ לא חרושה" צילום: רדי רובינשטיין

קפטן בספינה מטורפת

בגשר הוא זכה לליווי של הדרמטורג של התיאטרון רועי חן ושל המנהל האמנותי יבגני אריה, עליהם הוא מרעיף שבחים, אבל את עיקר העבודה על "מר ורטיגו" עשה עם התסריטאי יואב שוטן־גושן, חברו מאז השירות הצבאי ביחידת החילוץ 669. "בצבא היינו האחראים לתוכנית האמנותית של ערבי היחידה", מספר רובינשטיין, "אני זוקף לזכותי את העובדה שהוא הפך לתסריטאי, כי הוא בכלל היה עורך דין".

עכשיו, עם הבכורה, הוא מודה שלמרות הביקורות האוהדות שליוו את דרכו עד כה, "אני מת מפחד. אין דבר מפחיד יותר מהמפגש עם הקהל. זה להיות קפטן אחאב ב'מובי דיק', לשוט לתוך טירוף כשכולם מאחוריי לא תמיד מבינים מה אני עושה אבל הולכים איתי ומשיטים את הספינה המטורפת הזאת. אני לא ישן מזה בלילות".