$
המזרח התיכון

דיווח באיראן: קצא"א תשלם לטהרן פיצויים של 1.1 מיליארד דולר

סוכנות הידיעות האיראנית דיווחה כי בית המשפט בשוויץ הכריע בבוררות בין איראן לישראל והורה לקצא”א לשלם פיצוי על מכירה של נפט איראני ללא העברת התמורה לאיראן. בצד הישראלי מעריכים כי פני המדינה לערעור

ליאור גוטמן, רן אברמסון, מיכאל פרל ודורון פסקין 18:0020.05.15

סוכנות הידיעות האיראנית הממלכתית IRNA דיווחה אתמול כי בית המשפט בשוויץ הורה לחברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) לשלם לאיראן פיצויים של 1.1 מיליארד דולר. סוכנות הידיעות ציטטה את מי שהיא תיארה כ"גורם בכיר" במשרד המשפטים האיראני.

 

לפי הדיווח ב־IRNA, איראן ניהלה שלושה הליכי בוררות מול קצא"א בשוויץ ובארה"ב, בין השאר על רקע חוב של קצא"א אליה בשל מכירת נפט איראני, זאת בזמן שהצינור היה פרויקט משותף של ישראל ואיראן של השאה. הליך בוררות אחר נגע לפיצויים עבור חלקה של איראן בפרויקט המשותף. איראן ביטלה את ההתקשרות עם ישראל ב־1979, לאחר ההפיכה האיסלאמית במדינה.

 

לפי IRNA, פסק הדין שניתן בשוויץ נוגע למכירת 14.75 מיליון מטרים מעוקבים של נפט לחברת טרנסאטלנטיק אויל (TAO) על ידי חברת הנפט הלאומית של איראן (NIOC). חברת TAO הוקמה על ידי קצא"א מתוקף חוק הזיכיון שתחתיו היא פועלת. הסכום שחייבת כביכול TAO, הרשומה בשוויץ, ל־NIOC עמד על 450 מיליון דולר. הגורם שמצטטת IRNA אמר גם כי איראן הגישה תביעה נגד TAO בבית משפט בפנמה.

 

 

 

חסן רוחאני חסן רוחאני צילום: בלומברג

 

אם המידע שאיראן מציגה יתברר כנכון, עבור האיראנים מדובר בהרבה יותר מניצחון בסכסוך מסחרי בלבד – זה כבר ניצחון על הישות הציונית, כפי ששלטונות טהרן מקפידים לכנות את ישראל, ועוד הצדקה לעמדה האיראנית במוסד בינלאומי.

 

האיראנים ינסו לשווק את פסק הדין, אם אכן ניתן כזה, כהכרה באמינותם כנגד ההתנהלות הישראלית הלא צודקת. במידה מסוימת, בעימות הנוכחי בין ישראל לאיראן, המתנהל לרוב באמצעות התקשורת, טהרן זוכה בניצחון קטן שאותו היא תנסה להאדיר. ההדלפה המגיעה מלשכת נשיא איראן מלמדת אף היא על החשיבות שמייחסים בטהרן לסוגיה, שנמשכת שנים רבות בחשאיות מירבית.

 

ישראל יכולה לערער או לנסות להתעלם מהבוררות

 

בקצא”א ובמשרד האוצר סירבו להגיב, אבל בסביבת חברת הדלקים מאמינים ש”היה אפשר לסגור את זה בחצי כסף, אם בכלל”. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לשלם את הפיצוי בקלות, כיוון שהסכום שנקבע שווה ערך לרוב עלות ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לקראת הממשלה הנוכחית. לפיכך, האפשרות שקיימת בידי ישראל היא לערער על ההחלטה, למשוך זמן בניסיון לדון על התנאים או במקרה הקיצון להתעלם מהבוררות.

 

קצא"א הוקמה באמצע המאה הקודמת כמיזם משותף של ממשלות ישראל ואיראן, במטרה להזרים דלקים מהמפרץ הפרסי לישראל ולאגן הים התיכון. המהפכה באיראן בסוף שנות השבעים גנזה את החלום, ומאז קצא"א פועלת עצמאית, תוך דיון בוררות ארוכה וחשאית מול ממשלת איראן בשאלה מי חייב למי כסף או רכוש.

 

לפי אתר קצא"א, החברה פועלת בתחום אחסון הדלקים, אחראית על מזח הפחם של חברת החשמל באשקלון ומחזיקה ב־37.5% מתחנת הכוח הפרטית דוראד, שממוקמת על קרקע בבעלות קצא"א בקרבת אשקלון. מי שאחראי על החברה הוא משרד האוצר, כשהנתונים הכספיים של קצא”א חסויים, כמו גם מינוים שונים של מנהלים בה.

 

קצא”א פועלת חוקית תחת מסגרת משפטית ייחודית לה שנקראית חוק הזיכיון, שמאפשר לה לפעול מתחת לרדאר וללא חובת מכרזים או כפיפות לחוק התכנון והבנייה.

 

תוקף החוק יפוג ב־2017 כאשר האוצר שוקל כמה אפשרויות לחברה ליום שאחרי. אחת האפשרויות היא שילוב עם חברת תש”ן (תשתיות נפט) ואולי אפילו עם חברת הפחם הממשלתית. אפשרות אחרת שנידונה היא להפוך את קצא”א לזרוע האנרגיה של החברה לכל תכנוני תשתיות הדלקים והגז לרבות רכישת גז מרוכזת עבור מגזר התעשייה.

 

דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה”ת)

בטל שלח
    לכל התגובות
    x