$
פנאי

זה הזמן לברוח

מה שהתחיל במשחקי מחשב מאתגרים עבר לעולם הפיזי, הפך לטרנד ועכשיו מגיע גם לישראל: קבוצת אנשים ננעלת בחדר סגור - מעבדה לפיתוח נשק או מרתף של רוצח סדרתי - ומנסה לברוח ממנו בתוך שעה. הרוסים כבר התמכרו

רעות ברנע 09:3712.03.15

בקומת המרתף של בניין פשוט בלב תל אביב פועלת כבר כמה חודשים מעבדה לפיתוח נשק. אבל לפני ששלטונות החוק מרימים גבה, נדייק ונאמר שאותה מעבדה היא חלק ממשחק קווסט חדש (בעברית: הרפתקה) בשם Locked.

 

משחקי ההרפתקאות, ובתוכם תת־הסוגה של משחקי הבריחה (Escape Games), צמחו מתוך ובהשראת עולם המשחקים הממוחשב, ובשנים האחרונות הם מקבלים צורה ממשית ברחבי העולם - ועכשיו גם בישראל. Locked לא לבד: בתוך חודשים ספורים נפתחו בתל אביב עוד שלושה חדרי בריחה שכאלה - Out of the Box, Escape Room ו־Exit Room. חדרים נוספים מתוכננים להיפתח בקרוב גם בירושלים, אשדוד וחיפה.

 

הקונספט של החדרים חוזר על עצמו: קבוצה של 2–5 אנשים נכנסת לחלל סגור וצריכה לבצע משימות ולפתור חידות, ומטרת־העל היא לצאת מהחדר בתום שעה. כל זה קורה תחת עלילת מסגרת מרכזית: ב־Locked נמצאים במעבדה לפיתוח נשק (www.locked-games.com); ב־Escape Room במעבדה של פרופסור מטורף (www.escaperoom.co.il); ב־Out of the Box במרתף יינות (www.boxgame.co.il); וב־Exit Room בחדרו של רוצח סדרתי (www.exitroom.co.il). המחיר למשחק נע בין 70 ל־120 שקל למשתתף, בהתאם ליום בשבוע ולגודלה של הקבוצה.

 

חדרי בריחה בתל אביב. "אלטרנטיבה טובה לבילוי אינטיליגנטי עם חברים" חדרי בריחה בתל אביב. "אלטרנטיבה טובה לבילוי אינטיליגנטי עם חברים" צילום: עמית שעל

 

"המטרה היא ליצור אלטרנטיבה טובה לבילוי אינטליגנטי עם חברים", אומר יבגני דוסיצ'ב, איש הייטק שפיתח את "Locked". "הבירה של המשחקים הללו כיום היא בודפשט, ובמקומות שונים באירופה הקונספט כבר הופך לתחרותי". את העובדה שכל החדרים נפתחו די במקביל הוא מתאר כצירוף מקרים. אחרי חודשיים־שלושה של פעילות כבר ברור שיש פה להיט, ובעלי החדרים השונים צופים שחדרים נוספים ייפתחו בקרוב בכל הארץ. לטרנד הזה יש גם הטיה תרבותית ברורה: כל מקימי החדרים מגיעים ממדינות ברית המועצות לשעבר, ככל הנראה בגלל הפופולריות האדירה של צורת הבילוי הזו ברוסיה - רק במוסקבה יש יותר מ־80 חדרים כאלו.

 

כדי לצלוח את חדרי הבריחה ולהיחלץ מהם בזמן צריך ניסיון חיים וחושים טובים. צריך לחשוב מחוץ לקופסה, ולנסות להשתמש בכלים שונים מחיי היומיום בדרכים יצירתיות.

 

האם צריך ידע מוקדם או רקע כלשהו כדי לפתור את החידות?

"יש צורך בדבר עיקרי אחד - מצב רוח הרפתקני", אומר יורי יוליסייב שעומד מאחורי Escape Room (לצד ארטום פופוב). "לא צריך לדעת שפה מסוימת ולא מתמטיקה. אנחנו רוצים שאנשים ייהנו ולא ירגישו מטומטמים".

 

"רוב המשימות לא מאתגרות פיזית, אבל יש כאלה שדורשות מיומנויות מוטוריות, כישורי ארגון ואוריינות מדיה", מוסיף דוסיצ'ב מ־Locked.

 

יורי יוליסייב, Escape room יורי יוליסייב, Escape room צילום: עמית שעל

 

ומי בונה את המשימות? הן משתנות בכל משחק?

"אנחנו משקיעים מאמץ ומוציאים כסף כדי לגוון", אומר דוסיצ'ב. "למשל, קרה שהזמנו מכשיר מיוחד מחו"ל לטובת משימה מסוימת והבנו שזה לא הולך. יש חידות ומשימות שבתכנון נראות מצוין אבל בפועל לא עובדות".

 

"המשימות קבועות", מוסיף דניאל נסיבוב, שעומד מאחורי Exit Room, "אבל יש 7 מיליון איש בארץ. עד שכולם יגיעו אלינו ויבצעו אותן ייקח זמן".

 

 צילום: עמית שעל

 

בילוי לכל המשפחה

 

בעוד Exit Room לא מיועד לילדים - אולי בגלל סיפור המסגרת המלחיץ על הרוצח הסדרתי - החדרים האחרים דווקא מעודדים בילוי משפחתי. "המשחק פחות מתאים לקבוצות ילדים בלבד", מבהיר דוסיצ'ב, "אבל לבני משפחה שמגיעים יחד הוא מתאים, כי יש משימות שבהן אפשר להפעיל את הילדים כך שיעזרו למאמץ המשפחתי".

 

"כשפתחנו, הגדרנו את המשחק כמתאים לבני 12 ומעלה, אבל לפני חודש קיבלנו צעקות מאבא שביקש שנוריד את הגיל המינימלי, כי הוא סוף סוף הגיע למקום שבו גם הוא וגם הילדים נהנים", מספר יוליסייב, "אף שיש חידות שילדים לא יכולים לפתור, הם מתלהבים ועסוקים בלחפש דברים. הכי קטנים שהיו אצלנו הם שני ילדים בני 5 שהגיעו עם האמהות שלהם".

 

יבגני דוסיצ'ב, Locked יבגני דוסיצ'ב, Locked צילום: עמית שעל

 

מי עוד מבקר אצלכם?

"מגיעות הרבה קבוצות של חברים מהעבודה", אומר דוסיצ'ב. "בניגוד למשפחות, שבהן המשתתפים נוטים להפגין דרכי חשיבה דומות בדרך כלל, בקבוצות חברים כל אחד חושב אחרת וכך פועלים בצורה היעילה ביותר. לאחרונה היתה אצלנו קבוצה מדהימה של חבר'ה בני 16–17 שהפתיעה את כולנו כי היא היתה כל כך טובה. אנחנו גאים שהצלחנו לתכנן משחק שיהיה מאתגר גם למהנדסים בגוגל וגם לחבר'ה לפני צבא".

 

"אלינו מגיעים המון חיילים", מעיד נסיבוב. "בשבוע שעבר היינו מוצפים במשך יום שלם בקבוצות של חיילים".

 

 צילום: עמית שעל

 

לא להשוות

 

האם יש תחרות בין החדרים השונים? "אנחנו לא רואים את עצמנו כמתחרים כי אי אפשר להשוות בין החדרים", אומר יוליסייב. "זה כמו לראות סרטים שונים. בן אדם לא ילך לראות אותו סרט פעמיים, הוא יעדיף ללכת לסרט אחר. אחרי שמישהו בילה אצלנו את השעה שלו אין לו מה לחזור, כי הוא כבר מכיר את כל החידות. בגלל זה כל אחד מאיתנו עובד על פתיחה של חדרים נוספים עם משימות וסיפורים חדשים".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x