$
משפט

חודק: "חוק הריכוזיות זו המצאה ישראלית שאני לא יודע להסביר"

עורך הדין דוד חודק אמר את הדברים בכנס בנושא מעמדם החדש של בעלי השליטה; לדבריו: "בגלל העוינות שיש כלפי בעלי שליטה בתקשורת ייבנה משק פחות טוב כלכלית"

גולן חזני 20:3312.01.15

"חייבים לתת לבעל שליטה בחברה ציבורית להרגיש כמו בעל שליטה. היום נוצר מצב שבעלי מניות מיעוט הם פרקטית מי שמנהלים את חלק גדול מהחברות הציבוריות וזה איננו מצב בריא", כך אמר הערב עורך הדין דוד חודק בכנס 'שלטון מנהלים או בעלי שליטה' של משרד גרוס קליינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות' באוניברסיטת תל אביב.

 

חודק שמשרדו מייצג חברות גדולות שנשלטות בידי חלק מהטייקונים אמר כי עדיף גרעין שליטה מאשר חברה מבוזרת: "בעל השליטה פורמלית איננו השליט בחברה. יש דירקטוריון שמפקח. הרבה נתונים מצביעים על כך שחברות עם גרעין שליטה מצליחות יותר ועמידות יותר בעת משברים.יש להקל על בעלי שליטה לשלוט כל עוד הם עושים זאת במסגרת החוק. אם זה לא ישתנה עוד רבע מהחברות בבורסה ימחקו מיוזמתן והמגמה הזו רעה מאד".

 

עוד אמר חודק: "במשק קטן כמו ישראל אם רוצים צמיחה ומקומות עבודה צריך לגרום לחברות משפחתיות ועסקים קטנים לבוא לבורסה. זה הקהל שאנו צריכים להתייחס אליו ולתת לבעל השליטה להרגיש כבעל שליטה אחרת הוא לא יבוא לבורסה. תן לבעל השליטה לשלוט אחרת הוא לא יבוא לבורסה וקצב הצמיחה כאן יואט. היום זה המיעוט ששולט בחברות ולא בעלי השליטה עצמם. בגלל העומס הנפשי והעוינות שיש לבעלי שליטה בתקשורת יפזרו בסוף את השליטה וייבנה מבנה משק פחות טוב כלכלית בגלל טרנדים ששליטה איננה דבר טוב".

 

מימין: עו"ד דוד חודק ואיתן גרינברג מימין: עו"ד דוד חודק ואיתן גרינברג צילום: אוראל כהן

 

חודק תקף את חוק הריכוזיות ואמר כי "היו מקרים שהיה צריך למנוע אמנם מקרי קיצון. אבל חוק הריכוזיות הוא סוג של המצאה ישראלית שאני לא יודע להסביר אותה. היתה תרומה של הסקטור העסקי למצב הקיים אבל התגובה היא תגובת יתר וצריך לתקן אותה. עלות התגובה בגודש הרגולציה עולה על התועלת".

 

איתן גרינברג השותף בכיר במשרד תקף את מה שכינה 'עודף רגולציה' קשה בעולם העסקים: "קשה להסתגל לשינויים התכופים ברגולציה ונדרשת היום יציבות. ריסון של המחוקק או הרגולטור תהיה ברכה לעולם העסקים. מטריד אותי הפופוליזם. נוצר גודש של רגולציה חונק שעלול לחנוק לא רק את החברות אלא את המשק. מטריד אותי שאותם מחוללי עסקים נצבעים בצבעים שליליים. צריכה להיות רגולציה מידתית. אני חושש שהפופיליזם יזיז בבת אחת את הרגולציה יום אחד. אני לא בטוח שהרגולציה המתגברת עוזרת להפחית את הרעות החולות במשק".

 

פרופסור שרון חנס הציג גישה אחרת וטען כי "לדירקטור חיצוני קשה מאד להתנהל בצורה חופשית כשיש בעל שליטה. השוק צריך לעודד מאגר של דירקטורים עצמאיים שיכולים להתמנות הדחצים והמשקיעים המוסדיים יהיו אחראים עליו. רק כשדירקטור יידע שהמינוי שלו נעשה ע"י המוסדיים הוא יתפקד היטב".

 

המנחה ד"ר שחר הדר העלה את סוגיית חברת הייעוץ אנטרופי וגרינברג טען כי. "טוב שיש גוף שמייעץ למוסדיים אבל מאד מטריד שיש רק גוף אחד שמטפל בדברים וטוב היה אילו קם גוף נוסף לצידם. לא טוב שיד רק גוף אחד".

 

חנס הגן על אנטרופי: "פסגות ועמיתים לא משתמשים באנטרופי והם יותר קיצוניים. אנטרופי מייצגת את רצון המוסדיים שרוצים להיות קשוחים יותר עם בעלי השליטה. העמדות היום יותר קשוחות מאשר פעם. פעם בעל שליטה היה מעביר ברגע החלטה לטוס במטוס פרטי והיום זה לא כך. זה לא בא מאנטרופי אלא מהגופים המוסדיים שלא מוכנים להיות קלים בעסקאות בעלי עניין".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x