זה אפשרי: 'צו הפטר' מחוב עבר במזונות
רוח הרפורמה בהליכי פשיטת רגל, שבבסיסה התחשבות במצב החייב שלעיתים נקלע לחובות שלא באשמתו, מתחילה לנשב גם לעבר מה שנחשב לחסר סיכוי: הפטר מחוב מזונות. מתי? איך ומה המשמעויות?
12:1917.08.14
פקודת פשיטת הרגל אינה מאפשרת לחייב מזונות לכלול את חוב המזונות במסגרת צו הפטר. בעוד שניתן לפטור את החייב מתשלום חובות אחרים, לבנקים, למוסדות ולאנשים פרטיים, הרי שבעניין מזונות קבע המחוקק שאין מקום להפטר ורק התערבות בית המשפט איפשרה טיפול בחוב זה.
לאחרונה הסתמן שינוי בגישה המחמירה הזו, המתבטא בהבחנה שעורכים בתי משפט בין שני סוגים של חוב מזונות: בכל הנוגע למזונות עיתיים (המזונות שמשלם החייב לילדים ולאשתו מדי חודש בחודשו) – הכלל הוא חד-משמעי: לא יינתן הפטר. לעומת זאת, בנסיבות מסוימות, יכול ויינתן פטור מתשלום חוב עבר במזונות.
התמורה הגדולה התבטאה בפסק דין שניתן בביהמ"ש המחוזי (פש"ר 1253/06) בספטמבר 2013. השופטת תמר אברהמי הפטירה את החייב מתשלום חוב מזונות עבר, שהתגבש לפני זמן רב, לאשתו ובתו. אף שהחלטה זו עומדת לערעור בפני ביהמ"ש העליון, מדובר בפריצת דרך משמעותית.
אילוסטרציה צילום: shutterstock גם פסיקותיו האחרונות של ביהמ"ש העליון בסוגייה מבהירות את רוח השינוי ואת היטמעותה של הרפורמה הנוהגת היום בתחום פשיטת הרגל, שבבסיסה הרצון לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בתום ארבע שנים מעת שפתח בהליכים, ואף לפני כן. ממקום זה, נוטים היום בתי המשפט להשתמש בשיקול הדעת המוקנה להם בפקודת פשיטת הרגל ולאזן בין נסיבותיו האישיות המיוחדות של החייב לבין מצב הזוכה – האישה ו/או הילדים.
חייב מזונות יכול לפשוט רגל
עצם העובדה שבאחרונה מאפשרים בתי המשפט לחייב, שעיקר חובו הוא חוב מזונות, להיכנס להליך פשיטת רגל, המאפשר לו לשלם את החוב בהתאם ליכולתו הכלכלית, היא חידוש. בעבר, לרוב לא אפשרו לחייב כזה להיכנס להליך פשיטת רגל בשל התפיסה, שממילא החוב לא היה נמחק.
בנובמבר 2012 קבע ביהמ"ש העליון (רע"א 3050-12) כי הסמכות לקבוע את מעמדו של חוב מזונות לאחר מתן ההפטר נתונה לביהמ"ש של פשיטת רגל (המחוזי) ולא לביהמ"ש לענייני משפחה. השופט ניל הנדל הדגיש שלביהמ"ש הסמכות לקבוע אם החייב יצטרך לשלם את החוב או יופטר ממנו לחלוטין.
חשוב להבין: שיקולי ביהמ"ש שדן בהליך פשיטת הרגל שונים בתכלית משיקולי ביהמ"ש לענייני משפחה. בעוד שביהמ"ש למשפחה מתמקד אך ורק בבני המשפחה, בית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל רואה את מצבו של החייב אל מול מצב יתר הנושים, בהם גם הילדים והאישה שזכאים למזונות.
במקרה המסוים, החליט השופט הנדל להחזיר את התיק לדיון מחודש בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבספטמבר 2013, כאמור, פטר את החייב מחוב מזונות העבר שלו כליל. הכיצד? הרי כבר אמרנו שרוחות חדשות מנשבות: ביהמ"ש הפעיל את שיקול דעתו והתחשב בנסיבותיו הכלכליות, האישיות והרפואיות של החייב.
ביהמ"ש בחן את יכולתו של החייב להחזיר את חובותיו אל מול מצב המשיבות - גרושתו ובתו הבגירה. ההפטר המיוחל הגיע לחייב לאחר שביהמ"ש מצא שמצבן הכלכלי של המשיבות שפיר והן יכלו להסתדר גם בלי תשלום החוב, שכבר מזמן אינו נושא את האופי המיוחד והקפדני המאפיין חוב מזונות לקטינים או לתלויים שנזקקים לכסף באמת. אף שפסק הדין עומד בפני ערעור, כאמור, ניתן להבחין במגמת ביהמ"ש לפעול במידתיות, תוך הפעלת שיקול דעת והתאמת ההחלטה למציאות.
מגמה זו קורמת עור וגידים. בפס"ד מינואר 2014 החריג שופט העליון, יצחק עמית, (רע"א 7940/13) חייב מתשלום חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי. נקבע, שביטוח לאומי יכול "לספוג" את הויתור על חוב מזונות העבר לעומת החייב שנסיבות חייו ויכולתו הכלכלית אינן מאפשרות את תשלום החוב.
חשוב להבין שהליכי הוצל"פ, כמו גם הליכי מזונות שמתנהלים בביהמ"ש לענייני משפחה, אינם מביאים מזור לבעיותיהם של חייבי מזונות רבים, שחובם כבר ישן נושן. בתי משפט אלה אינם יכולים להתחשב בנסיבותיו האישיות של החייב באופן שבו יוכל לצאת לדרך חדשה.
אם חייב כזה לא יבחר לנקוט בהליכי פשיטת רגל, סביר להניח שלעולם יישאר כשהנטל של חוב המזונות על כתפיו, גם אם מצבו קשה באופן חריג. הדרך היחידה בה יוכל חייב מזונות עבר להביא למחיקת החוב, אם כך, היא דרך הפטר חריג במסגרת הליכי פשיטת רגל.
הכותב הוא מייסד משרד עוה"ד קורן-אלקוני, עוסק בתחום פשיטות הרגל ופרוקי חברות
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
