$
אקדמיה

בדיקת כלכליסט

50 מיליון שקל הועברו לאוניברסיטת אריאל, 1.4 מיליון למכון ויצמן

בחמש השנים האחרונות הזרים משרד החינוך לאוניברסיטת אריאל עשרות מיליוני שקלים במכרזים שונים בזמן שמוסדות הלימוד האחרים מקבלים פחות מחמישית מהסכום. אריאל בתגובה: "יתרוננו כאוניברסיטת מחקר מובילה בולט לעין כל"

שאול אמסטרדמסקי 06:4705.02.14

49 מיליון שקל. זהו הסכום המצטבר של ההתקשרויות של משרד החינוך עם אוניברסיטת אריאל ביהודה ושומרון במסגרת פטור ממכרז מאז תחילת 2010. במילים אחרות, משרד החינוך העביר לאוניברסיטת אריאל סכום כולל של 49 מיליון שקל בתוך ארבע שנים עבור ביצוע פרויקטים שונים שהוא הזמין. הסכום הזה גדול בהרבה מהיקף ההתקשרויות של משרד החינוך עם כל אוניברסיטה אחרת בישראל, וכן גדול בהרבה מהיקף ההתקשרויות של המשרד עם כמה מהמכללות הגדולות בארץ.

לשם השוואה, המוסד האקדמי הבא בתור בהיקף ההתקשרויות עם משרד החינוך הוא אוניברסיטת בר־אילן, שקיבלה מהמשרד קצת יותר מ־10 מיליון שקל מ־2010. האוניברסיטה העברית נמצאת במקום השלישי עם התקשרויות בהיקף של קצת פחות מ־9 מיליון שקל. במילים אחרות, אריאל זכתה במכרזים ופטור ממכרזים של משרד החינוך בהיקף של כמעט פי חמישה מהמוסד האקדמי הבא ברשימה.

 

נגיד אוניברסיטת אריאל יגאל כהן־אורגד. "ידע ויכולת להפעיל פרויקטים כאלה" נגיד אוניברסיטת אריאל יגאל כהן־אורגד. "ידע ויכולת להפעיל פרויקטים כאלה" צילום: עמית מגל

 

המכרזים מוארכים שוב ושוב

 

למשרד החינוך יש כמה התקשרויות בולטות עם אוניברסיטת אריאל, שמוארכות מדי שנה ומוסיפות עוד כמה מיליונים טובים לאוניברסיטה מתקציב המשרד. אחת כזו היא התקשרות ל"תכנון וסיוע למוסדות לימוד בהפעלה והטמעה פדגוגית של תוכנית התקשוב" של משרד החינוך. עבור המטרה הזו קיבלה האוניברסיטה יותר מ־28 מיליון שקל מאז זכתה במכרז בספטמבר 2009.

 

ההתקשרות הזו היתה אמורה להסתיים ב־2012, אך בתחילת 2013 משרד החינוך האריך אותה לשנה חמישית ובתחילת 2014 האריך אותה שוב, לשנה שישית. עבור כל שישה חודשים של הארכה משלם המשרד לאוניברסיטה 4 מיליון שקל. מדוע? משום שבכתיבת המכרז החדש "חל עיכוב", וכי משום שלטענת משרד החינוך הוא אינו צפוי לסיים את תהליך המכרז החדש לפני סוף מרץ ולא רוצה לפגוע ברצף הפעילות.

 

 

ומה אוניברסיטת אריאל עושה בתמורה לכסף הזה? "מספקת תמיכה שוטפת בהפעלת פורטלים בית־ספריים ומרחבי למידה וירטואליים כמענה לפעילות השוטפת בזמני חירום, מכינה מנהלים וצוותי הוראה להפעלת שירותים מתוקשבים, מפעילה תוכנית ניסוי לשילוב פדגוגיה חדשנית באמצעות ספרים דיגיטליים, ומפעילה צוותי 'חיים ברשת' הפועלים לקידום החינוך והגלישה הבטוחה באינטרנט".

 

התקשרות בולטת אחרת בין המשרד לאוניברסיטה היא במסגרת מכרז לאספקת שירותי מומחים עבור פעילות השירות הפסיכולוגי הייעוצי של המשרד. התקשרות זו התחילה בספטמבר 2013 והוארכה בתחילת השנה עד סוף 2014, בסכום של 14.6 מיליון שקל שצפוי עוד לגדול בעתיד.

 

התקשרות בולטת שלישית היא במסגרת הפעלת מרכז השתלמויות למורים במדע וטכנולוגיה בשלומי, בהיקף מצטבר של יותר מ־10 מיליון שקל. האוניברסיטה זכתה במכרז ב־2005, ומאז ההתקשרות איתה מוארכת ומוארכת  ההארכה האחרונה היתה בסוף 2013, עד לסוף אוגוסט 2014, בהיקף של 2.4 מיליון שקל.

 

כמו כן, האוניברסיטה מעניקה למשרד החינוך זה ארבע שנים שירותים לפיתוח תוכניות לימודים בתחום החינוך לאזרחות ודמוקרטיה, וכן מפעילה עבור המשרד את התוכנית לאורח חיים בריא בתזונה ופעילות גופנית במסגרת יישום חוק ארוחה יומית לתלמיד.

 

מובילים בתחום החינוכי

 

על פי ספר התקציב של ממשלת ישראל, ההכנסות של אוניברסיטת אריאל עמדו בשנת 2012 על כ־240 מיליון שקל, שמתוכם 112 מיליון שקל הגיעו מהוועדה לתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, כלומר מתקציב המדינה.

 

בתגובה לפניית "כלכליסט" הסבירו באוניברסיטת אריאל כי "אוניברסיטת אריאל הקימה ב־1997 מחלקה למיזמים חינוכיים במטרה לפתח פעילות חינוכית במערכת החינוך ברחבי הארץ, בשילוב עם הפעילות המחקרית של אנשי הסגל באוניברסיטה. הפרויקטים השונים עוסקים בתחומים מגוונים - אזרחות, דמוקרטיה, זהות יהודית, תקשוב וטכנולוגיה וכדומה - ובאמצעות הפעלתם אנו למעשה שותפים לקידום והטמעה חינוכית בתחומי התקשוב, הטכנולוגיה והחינוך לאזרחות ולדמוקרטיה. הניסיון שצברה המחלקה למיזמים חינוכיים, בשילוב היותנו מוסד מחקרי ואקדמי מוביל, הביאו לכך שפיתחנו ידע ויכולת להפעיל פרויקטים שכאלה. ככל הידוע לנו, ולצערנו יש להדגיש, כמעט שאין יחידות דומות באף אחת מאוניברסיטאות המחקר האחרות בישראל. כך נוצר מצב שברוב המכרזים והפרויקטים שלהם אנו מגישים הצעות, אנו מתמודדים בעיקר מול חברות פרטיות ומול מוסדות אשר אינם אוניברסיטאות מחקר. מול כל אלה, יתרוננו כמוסד ציבורי וכאוניברסיטת מחקר מובילה בולט לעין כל".

 

במקביל, פנה "כלכליסט" גם למכון ויצמן בשביל להבין מניין נובע הפער בהיקף ההתקשרויות עם משרד החינוך בין המוסדות האקדמיים השונים. האם, למשל, האוניברסיטאות האחרות פשוט לא ניגשות למכרזים של המשרד?

במכון ויצמן השיבו כי "הפעילות של מכון ויצמן למדע בתחום שעליו מתפרשים מכרזי משרד החינוך מעטה יחסית, ומתמקדת רק בהוראת המדעים. בתחומים אלה אנו ניגשים מעת לעת למכרזים וזוכים להצלחה נאה. עם זאת, לא מדובר בסכומים גבוהים. לעומת זאת, בתחום החינוך הלא פורמלי עלינו להודות שהזרוע החינוכית שלנו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, כמעט שלא זוכה במכרזים של משרד החינוך".

 

כמו במקרים אחרים בעבר, גם במקרה זה משרד החינוך לא טרח להשיב לפניית "כלכליסט".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x