זקני צפת זוכרים: "בית בוסל" עובר מתיחת פנים
המבנה ההיסטורי בכניסה לצפת שנבנה כבית חולים של המיסיון האנגלי, עבר גלגולים שונים וכיום הוא חלק מהמכללה האקדמית צפת. במסגרת תוכנית האב הוא ישוקם ויתווספו לו מבנים חדשים שישתלבו בנוף. עלות הרכישה והבנייה: כ-60 מיליון שקל
המושג "בית הבראה" כבר נשכח מזמן, היום פחות ממלון בוטיק או מלון יוקרה לא נחשב כמקום לנפוש בו. פעם "בית הבראה" היה חלום של כל פועל – לצאת פעם בשנה לחופשה מפנקת. אחד מבתי ההבראה הפופולריים היה "בית בוסל" (ע"ש איש דגניה יוסף בוסל) בכניסה לצפת, ששכן במבנה מרשים עם סיפור היסטורי מעניין שמתחיל בשנת 1895.
עד 1984 פעל במתחם בית ההבראה ואח"כ שימש המקום למרכז קליטה. אחר כך נמכר לקבלן פרטי שהפעיל במתחם את "אולמי פלטין". לפני כמה שנים נרכש ע"י המכללה האקדמית צפת תמורת כ-30 מיליון שקל, בעיקר מתקציב המכללה, והוא עובר עתה תהליך של שימור והרחבה בהשקעה של כ-28.5 מיליון שקל.
מהמיסיון האנגלי למכללת צפת
בשנת 1895 נרכש השטח, בצפון-מזרח צפת, ע"י "האגודה הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים" שהשתייכה לכנסייה האנגליקנית. בשנת 1900 הוקמו שני המבנים הראשונים "בית המרפאות" (מבנה שהיה קיים בחלק הדרום מערבי של המתחם ונהרס מסיבה לא ברורה בתחילת המאה ה-20), ו"בית הרופא", שבו התגוררו הרופא ומשפחתו בתקופה בה פעל בית החולים האנגליקני, שנחנך ב-1904. בית החולים כלל 40 מיטות וחדר ניתוח מודרני לאותה תקופה.
"בית הרופא", במתחם בית בוסל, עזוב ומוזנח (ארכיון) צילום: שי פרקש
מספר שנים לאחר מכן נבנה בית השער, מבנה הכניסה למתחם ובו 2 חדרים בקומה התחתונה ו-3 בקומה העליונה עם מרפסת חזיתית לרחוב הראשי.
במהלך השנים הורחב בית החולים ונוספה לו אכסדרה. באמצע שנות השישים של המאה ה-20, הפך המתחם לבית הבראה של ההסתדרות "בית בוסל" ונבנתה תוספת שכללה 30 חדרי אירוח וכן חדר אוכל בתכנונו של האדריכל יעקב רכטר.
לפני כ-15 שנה נבנה במקום מבנה של אולמות אירועים, "אולמי פלטין". במהלך השנים הדרדר מצבם של המבנים ההיסטורים כולל שריפה שפגעה בגג של בית הרופא.
בית בוסל כיום צילום: יוני לובלינר
מנכ"ל המכללה האקדמית צפת, שמואל הר נוי, מסר כי המבנים ישומרו בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים וקרן רש"י עם תוספות בנייה המנותקות מהמבנים לשימור והמשלימות פונקציות אקדמיות.
חזית בית בוסל צילום: יוני לובלינר
לדברי הר נוי, מבנה "אולמי פלטין" לשעבר מוסב בימים אלה לספרייה, אודיטוריום, חנות ספרים ובית קפה, ויהווה בשנים הקרובות את מרכז הפעילות של הסטודנטים במכללה. עלות השיפוץ וההסבה מוערכת בכ-16.5 מיליון שקל, מקורות המימון הם תקציב המכללה, תרומות והשתתפות ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה).
בשלב הבא יבנה וישוחזר "בית המרפאות" וישמש כמבנה אקדמי הכולל חדרי הרצאות ומשרדים, במקביל ישוקם "בית השער" יחד עם החומה החזיתית. עלות שלב זה של הפרויקט מוערכת בכ-12 מיליון שקל.
"בית הרופא" ובניין בית ההבראה שתכנן האדריכל רכטר, יהוו בעתיד חלק ממרכז להוראה רפואית, מרכז שיכלול חדרי הדמיה ותרגול ללומדים את מקצועות הבריאות. בניין בית החולים ישוקם אף הוא וישמש מבנה מרכזי של המכללה, ישוכנו בו הנהלת המכללה ומרכזי שירות לסטודנט. בשלב האחרון יוקם מבנה במורדות המתחם שישתלב בטופוגרפיה של השטח.
"בית החולים האנגליקני" משתקף בחלונות "אולמי פלטין" לשעבר צילום: יוני לובלינר הר נוי מסר כי תוכנית האב שמכין משרד האדריכלים מנספלד קהת עבור המכללה כוללת גם מתחמים נוספים באזור שבבעלות המכללה: בית הדסה, כי"ח ומתחם בית סגל והכוונה ליצור רצף בין המבנים "ובכך לקרב 'רחוקים' (בית בוסל) לקרובים ('בית הדסה')".
"מבני חינוך ואקדמיה צריכים להשתלב בקיים"
האדריכל חיים קהת, ממשרד האדריכלים הוותיק מנספלד קהת, הוא שאחראי כאמור על עריכת תוכנית האב של קמפוס המכללה האקדמית צפת, למשרד רקורד עשיר בבניית מוסדות חינוך ותרבות כמו מוזיאון ישראל בירושלים, הקמפוס החדש של מכללת תל חי, תוכנית אב לאוניברסיטת חיפה, בית הסטודנט החדש בטכניון, מכללת בראודה בכרמיאל, האצטדיון החדש בחיפה ועוד.
"הגענו לעריכת תכנית אב למכללת צפת דרך השושבינים קרן רש"י", סיפר קהת ל"כלכליסט". "התוכנית היא לכל המכללה המפוזרת בשורה של בניינים בצפת לאורך רחוב ירושלים, כמו בית הדסה ובית כי"ח. הכוונה לשלב את המכללה במרחב הציבורי. זו הזדמנות לעשות מכללה המשלבת טבע, מורשת ואדריכלות המיוחדים של צפת. אני קורא לזה "קמפוס צפת" על כל מה שמשתמע מזה.
בית בוסל בסופה האחורנה צילום: יוני לובלינר "התכנית היא לשקם את המבנים, לשחזר חלק מהם ולהוסיף מבנים חדשים. אנו ניצוק למתחם הזה תוכן חינוכי שישתלב בין הישן לחדש, בנוף ובאדריכלות הייחודית של העיר. המבנים החדשים ישתלבו בהר, ככל הנראה יהיו מצופים אבן, ובמרקם האדריכלי של האזור.
"מבחינתי מדובר ב'גאולת קרקע'. התכנים שנלמדים במכללת צפת מתאימים למבנים הישנים ויתאימו למבנים החדשים. מכללה מטבעה צריכה להשתלב במקום שבו היא נמצאת, חברתית ואדריכלית. ולכן לא יוקמו בשטח בית בוסל מגדלים. לדעתי, השימוש בשטח לצורך אקדמי צריך להיות רך בניגוד לשימושים אחרים. מבנים של חינוך ואקדמיה צריכים להשתלב בקיים ולא להיות נטע זר. נכס לשימור צריך להפוך לעוגן שניתן להמשיך ממנו הלאה", צייין קהת.
חדר בתוך "בית הרופא" שבמתחם בית בוסל (ארכיון) צילום: שי פרקש
