רוגוף: "הצנע לא עובד. צריך לעשות משהו הרבה יותר קיצוני"

"חייבת להיות מחילת חובות בקנה מידה גדול מאוד באירופה", כך לפי פרופ' קנת' רוגוף, מומחה לכלכלה ולמדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד, שאמר את הדברים בראיון בלעדי ל"כלכליסט".

"אני לא מדבר רק על יוון. אני מדבר על פורטוגל, על אירלנד, על ספרד. זה פשוט אבסורד לחשוב שאתה יכול לעשות רפורמות בלי שום מחיקת חובות. מה שקורה פה זה פיצוץ חברתי. מדיניות הצנע לא עובדת: צריך לעשות משהו הרבה יותר קיצוני".

רוגוף (60) אמר את הדברים בשולי ועידת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) שנערכה החודש בוושינגטון הבירה. רוגוף, אחד הכלכלנים המשפיעים בעולם, השמיע דברים דומים גם במסגרת פאנל שעסק ב"מדיניות, צמיחה ועבודה באירופה" שהתקיים באוניברסיטת וושינגטון כחלק מהוועידה, לצד דוברים כמו שר האוצר של ספרד וסגנית יו"ר קרן המטבע נמט שפיק.

קנת' רוגוף. "העובדה הבסיסית היא שהכסף פשוט איננו" צילום: בלומברג

עמד במרכז סקנדל בינלאומי

מילותיו הנחרצות והרדיקליות של רוגוף בלטו בנוף השמרני, והן מעניינות בעיקר לנוכח העובדה שהוא עצמו נחשב בעיני רבים לסמלה המובהק של מדיניות הצנע השמרנית.

רב־המכר המשפיע "הפעם זה שונה: 800 שנה של טיפשות כלכלית" שכתב עם שותפתו כרמן ריינהרט, ובו נטען שחוב גבוה מדי מוביל למיתון, משמש קובעי מדיניות כדי להצדיק מדיניות של הידוק חגורה ורפורמות צנע.

באפריל האחרון אף עמדו רוגוף וריינהרט במרכזו של סקנדל בינלאומי כשחוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס גילו טעויות חישוביות במחקר שלהם "צמיחה בימי חוב", וטענו משום כך שמסקנותיהם מוטעות. מאז הפכו השניים לאנשים המושמצים ביותר בשמאל הכלכלי. פוסט בבלוג הכלכלי רלפונימיקס אף הרחיק לכת החודש והשווה את הטקטיקות של רוגוף לאלו של אדולף היטלר.

אבל בראיון ל"כלכליסט" מתגלה רוגוף אחר. לטענתו, המחקר שלו הוצא לחלוטין מההקשר: הוא מעולם לא תמך במדיניות צנע והוא בכלל בעד תספורות חוב מסיביות למדינות: "כתבתי מאות פעמים על כך שהצנע לא יעבוד, עוד מאז 2010. עם רמות חוב כל כך גבוהות אתה לא יכול פשוט להדק את המדיניות הפיסקאלית, לעשות כמה רפורמות ופשוט לצפות שתצמח את דרכך אל מחוץ לחוב".

"כתבתי על זה, השתתפתי בדיון עם פול קרוגמן ב־BBC ב־2011 שבו אמרתי שוב ושוב: הצנע לא עובד. השתמשו בציטוטים סלקטיביים ונתנו רושם מוטעה של האמירה שלנו ולגמרי התעלמו מהדברים שכתבנו. אני אקדמאי, אני לא כותב שלוש פעמים בשבוע ב'ניו יורק טיימס', אין לי בלוג. אני עושה מה שאני יכול כדי להעביר את המסר".

בכל זאת, קשה להתעלם מהעובדה שאנשים השתמשו במחקר שלך כדי לקדם מדיניות צנע.

"הרבה אנשים השתמשו במחקר שלנו בשביל הרבה דברים. למשל, בבחירות האחרונות בקמפיין של אובמה. בערך באחד מתוך 50 מקרים השתמשו בזה כדי לקדם צנע. המילה צנע בכלל לא מופיעה בעבודה שלי".

מה גובה התספורות שאתה מדבר עליו?

"הסטורית, אם תסתכלי על חדלות הפירעון באנגליה וצרפת בין שתי מלחמות עולם — שזה תקדים די טוב שריינהרט ואני כתבנו עליו במאמר - מחיקת החוב שלהן היתה בין 20% ל־25% מהתמ"ג. אז במקרה של ספרד יידרשו תספורות של בין כ־75% ל־90%. ביוון זה צריך להיות אפילו יותר".

כמה?

"אני לא יודע בדיוק".

למה לא להמשיך ולהגדיל את החוב?

"הרעיון שאתה יכול להתפיח ולהתפיח את החוב הוא פשוט שטות. חוסר האיזון לא סתם ייעלם. אתה לא יכול לחכות 15 שנה עם 25% אבטלה. זה יוביל לפיצוץ חברתי. אני לא אדם פוליטי, אני לא בעמדה של לתקוף מישהו פוליטית, אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים להאט את הצטברות החוב לתקופה ארוכה, כשהכלכלה כל כך חלשה".

"אנשים כמו פול קרוגמן אומרים שאנחנו זקוקים לצמיחה גדולה בגרמניה, שגרמניה צריכה ללוות הרבה. אוקיי, בסדר, אבל זה לא מספיק, זו לא הבעיה המרכזית. צריך לעזור למדינות שזקוקות לעזרה וגרמניה היא לא אחת מהן. הצמיחה שלה בסדר גמור".

רוגוף, שרבים מבכירי הכלכלה נפגשים איתו, נועצים בו ומשתמשים בידע הרחב שלו, טוען ש"רוב קובעי המדיניות באירופה חושבים ככה (שנדרשת מחיקת חובות גדולה), אבל הם לא רוצים לדבר על זה כי זה מאוד שנוי במחלוקת ובעייתי פוליטית. קרן המטבע היתה צריכה לדרוש תספורת כבר ב־2010 וב־2011. הם טעו ובגדול ועכשיו הם מתקנים". לדבריו, ישנן דרכים שקטות לבצע מחילת חובות, מבלי לעורר סערה פוליטית: "אפשר לעשות את זה מתחת לשולחן, בדרכים כמו דחיית הבשלת ניירות ערך או הקטנת הריבית", הוא אומר.

קרן המטבע, גוף שרוגוף עבד עבורו בתחילת דרכו ככלכלן, טעתה והטעתה, לדבריו, כשפרסמה בספטמבר 2010 "מחקר לכאורה", שקובע כי מדינות מפותחות אף פעם לא מגיעות לחדלות פירעון, "הן מוצאות דרכים לצאת מזה, ואין מה לדאוג".

"לומר לאזרחים את האמת"

רוגוף, שלמד את ההיסטוריה הכלכלית של העולם מקרוב, מוצא שזה פשוט לא נכון (מקרה צרפת ואנגליה למשל). "אם מסתכלים על ההסטוריה, מה שאמרנו במחקר שלנו הוא שמדינות עם כאלה רמות של חוב לא פשוט צומחות את דרכן החוצה, מה שאומר שהצנע לא עובד. זה מה שכתבנו וזה מה שאמרנו למנהיגים שהתייעצו איתנו".

אם כך, מה הלאה?

"אני לא רואה איך אפשר יהיה להתקדם אם לא נכיר בבעיה הזאת. אי אפשר לטמון את הראש בחול ולחשוב שזה יסתדר. העובדה הבסיסית היא שהכסף פשוט איננו, המלווים לא יקבלו אותו בחזרה במלואו. אני חושב שהגיע הזמן לומר לאזרחים את האמת".