$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מה אהרון שוורץ ציווה במותו?

סיפור על גבורה וגאונות טכנולוגית שנגמר אחרת

שיזף רפאלי 09:0024.01.13
מותו של אהרון שוורץ (26) לפני כשבועיים סוקר בצמצום בתקשורת המקומית. לרבים שמו זר. אבל בקרב מי שמעורים במאבק העולמי בין ממשלות ותאגידים שמנסים להפוך את האינטרנט ליותר נשלט, מנוהל וממוסחר, לבין מי שנלחמים להשאיר אותו אוטונומיה של דמוקרטיה מוחלטת וחופשית מצנזורה ממשלתית ומאיומים תאגידיים, שוורץ שייך לפנתיאון של גיבורי תרבות וטכנולוגיה.

 

שוורץ התאבד בתלייה בדירתו, בעיצומו של משפט פלילי שהתנהל נגדו. כבעל משרה מחקרית באוניברסיטת הרווארד הוא החזיק בסיסמה למאגר כתבי העת האקדמיים Jstor, הסגור למנויים משלמים. כגאון מחשבים ואקטיביסט למען חופש הידע ברשת, וכמי שמתח ביקורת מתוקשרת על עצם מסחור הידע האקדמי, שוורץ ניצל את הסיסמה שלו כדי להוריד מ־Jstor יותר מ־4 מיליון מאמרים כדי להפיצם חינם, כמעין רובין הוד דיגיטלי.

 

התוצאות היו חמורות: שוורץ, אז בן 24, נעצר על ידי ה־FBI, לא פחות, ונפתח נגדו משפט מרובה סעיפים, משימוש לא מורשה במחשבים עד הפרת זכויות יוצרים, שגזר הדין המצטבר עליהם יכול היה להגיע ל־35 שנות מאסר. שוורץ כנראה לא הופתע מחוסר הפרופורציה. במשך שנים הזהיר בבלוג שלו, demandprogress.org, כי מפירי זכויות קניין רוחני לא יזכו לחמלה ממערכת החוק. קניין רוחני, טען במאמרים והרצאות, משמש באמריקה אמצעי לשימור סדרי הכוחות. קידוש זכויות הקניין הרוחני הוא שירות שהמחוקק מעניק לשדולות המסחריות, אמר.

 

כשהמשפט נגדו קיבל מעמדים סמליים של מאבק לחופש הידע חברת Jstor פרשה מהמשפט, אך מערכת התביעה הפדרלית ואוניברסיטת MIT, שמחדריה התבצעה ההורדה, לא ויתרו. משפחתו ועורכי דינו של שוורץ טוענים שהוא חש את המערכת סוגרת עליו. ככל הנראה גם התרושש במהלך המשפט. והוא הבין שכיוון שגניבת המידע שלו היתה מעשה של אמירה פוליטית, הוא כנראה עתיד לשמש דוגמה. בעיקר כי הוא זה שהוביל באחרונה מאבקים מוצלחים נגד יוזמות חקיקה אמריקאיות כגון SOPA, COICE ו־PIPA, שביקשו לעצור את שיתוף הקבצים, לפגוע באנונימיות ברשת ולאפשר לממשל להשתיק ולהסיר אתרים.

 

אהרון שוורץ, התאבד בגיל 26 אהרון שוורץ, התאבד בגיל 26 צילום: פליקר (cc by ragesoss)

הגאונות של שוורץ מוכרת לרבים. בגיל 14 הוא היה ממפתחי טכנולוגיית ה־RSS, שמאפשרת לקבל עדכונים מאתרים בלי לגלוש אליהם. בגיל 15 הוא השתתף ביצירת המנגנון לזכויות יוצרים פתוחות Creative Commons. בגיל 17 הוא השתתף בהקמת אתר הדיונים הפופולרי Reddit. מי שיצפה בהרצאותיו לא יוכל שלא להתרשם מהאינטלקטואליזם החד, כושר הביטוי והמחויבות הערכית שלו. הוא גם נודע כנפש יצירתית וסוערת, וסיפר בעבר על הדיכאון שסבל ממנו, ושאולי מסייע להסביר את התאבדותו. המספידים בהלווייתו, ובהם ממציא טכנולוגיית הלינקים טים ברנרס לי, העריכו ששוורץ היה עתיד להפוך למוביל טכנולוגיה מהפכני וחשוב.

 

ובאמת, הוא תואם את מורשת הקרב של ההייטק, העתירה ונדליסטים חדורי להט מוסרי: לפני שמייסדי אפל סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק בנו את המחשב האישי הראשון, הם בנו ומכרו את "הקופסה הכחולה", מכשיר שאפשר לפרוץ לרשת הטלפוניה ולבצע שיחות בינלאומיות חינם. פרופ' רוברט טפן מוריס, מהחוקרים החשובים באוניברסיטת MIT שרדפה את שוורץ על השימוש הלא־מורשה במחשביה, היה מחלוצי וירוס המחשב. אפילו לריצ'רד פיינמן, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היו משובות נעורים שכללו פריצה לכספות. אבירי הטכנולוגיה והקידמה היו בבסיסם האקרים.

 

וזו השאלה שמותו של שוורץ מחדד: האם ייתכנו פריצות דרך אמיתיות ללא הפרת הסדר הקיים? האם יש חדשנות - לא הסיסמה השחוקה של היועצים אלא הפעולה של הגאונים - בלא תבלין המרדנות? ומה המחיר שאנחנו משלמים בהגנה המקודשת והאלימה על הקניין הרוחני של תאגידים? אהרון שוורץ היה רוצה לדעת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x