$
חדשות טכנולוגיה

WiFi בכיתות הלימוד: קודם מתקינים, אחר כך בודקים קרינה

משרד החינוך ממשיך להתקין רשתות אלחוטיות בבתי הספר, למרות חששות ההורים מנזקי הקרינה. "המדיניות שלנו היא להכניס את הקידמה לכל מקום, אבל בצורה זהירה", מסביר ד"ר עופר רימון, ראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך

חן פונדק 12:0630.12.12
הורים רבים מודאגים מהכנסת רשתות אלחוטיות לבתי הספר, אבל מתברר שהילדים היו חשופים לקרינה עוד לפני פריסת הרשתות: ב-101 מתוך 172 בתי ספר שנבדקו בשלוש השנים האחרונות נמצאו כמויות קרינה חריגות שהגיעו ממקורות חשמל. כך עולה מדו"ח המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום בישראל שפורסם לפני חודש. קרינה ממקורות אלחוטיים לא נבדקה במסגרת המדגם, אולם דווקא הבדיקות שנעשו על קרינה סלולרית נמצאו תקינות ברובן הכמעט מוחלט. כדי להימנע מקרינה מרשת החשמל אמור המשרד להגנת הסביבה לנטר באופן שוטף את רמת הקרינה ולדווח למשרד החינוך. העדיפות בבדיקות ניתנת לבתי ספר שבהם יש לוח חשמל בסמוך לכיתה.

 

לומדים עם מחשבים. ההורים לא מבינים למה צריך ראוטר בכל כיתה לומדים עם מחשבים. ההורים לא מבינים למה צריך ראוטר בכל כיתה צילום: חיים צח

 

"אף אחד לא יודע מה השפעת הקרינה"

 

"אנחנו נמצאים בבעיה מסוימת: הקהל שלנו הוא קהל שבוי, ואף אחד לא יודע לגמרי מה המשמעות של הקרינה שילדים חשופים אליה ומה ההשפעה שלה לאורך זמן", מודה ד"ר עופר רימון, ראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. במסגרת תפקידו אחראי רימון על תוכנית התקשוב הלאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה־21", שמטרתה הפיכת בתי הספר לארגונים מתוקשבים. תוכנית זו כבר כוללת 1,000 בתי ספר מתוקשבים שבהם קיימת תשתית של אינטרנט בפס רחב, מקרן, מחשב נייד לכל מורה, טכנאי ורכז תקשוב שתפקידו להנחות את המורים, לפתור בעיות טכניות ולשמור על קשר עם הגורמים הרלבנטיים מחוץ לבית הספר.

 

רימון מסביר כי "כל עוד אין הוכחה אחרת, יש למוסדות ציבוריים חובה לנהוג לפי עקרון הזהירות המונעת. אם מחר יתברר שיש השפעות לקרינה, האחריות המשפטית והציבורית שלנו היא להוכיח שעשינו כל מה שאפשר כדי לצמצם את חשיפת הקרינה למינימום".

 

ד"ר עופר רימון. "אנחנו מקפידים לבצע בדיקות קרינה" ד"ר עופר רימון. "אנחנו מקפידים לבצע בדיקות קרינה" צילום: אוראל כהן

 

עם זאת, רימון מדגיש כי "יש גישה מאוזנת של הכנסת הטכנולוגיה. המדיניות שלנו היא בעד לתת לקידמה להיכנס פנימה בכל מקום, אבל לנהוג בצורה זהירה. לא לחשוף ילדים לקרינה שלא לצורך, לנסות להוריד את הקרינה ככל האפשר, ובמקום שאין ברירה וצריך להשתמש באינטרנט אלחוטי - אז לעשות זאת בצורה נכונה. אנחנו גם מקפידים לבצע בדיקות קרינה המוודאות שלא עברנו את הסף המותר על ידי המשרד להגנת הסביבה".

 

התקציב הנמוך פתר את בעיית הקרינה

 

הסיבה שבגללה נבחר פתרון של מחשוב עמדת המורה בלבד ולא של הכיתה כולה היא תקציבית, אך זו הניבה גם פתרון יצירתי לבעיית הקרינה. כך למשל, ב-200 בתי ספר מתוך ה-1,000 שנכללים בתוכנית משתמשים בעגלות של מחשבים ניידים. כל עגלה כזו כוללת 35 מחשבים שניתן לנייד בין הכיתות, כך שחלק מהשיעורים בבתי הספר הופכים למתוקשבים. בשיטה זו עמדת ההטענה של המחשבים רחוקה מכיתות הלימוד עצמן, וזו רק אחת הדרכים שבעזרתן מתמודד משרד הבריאות עם המתח שבין הרצון להצטרף לקידמה והפחד מפני הסכנות הפוטנציאליות הנלוות אליה.

 

בקיץ האחרון גברו הקולות שמביעים חשש מהקרינה שמפיצה התקשורת האלחוטית שנכנסת לבתי הספר. בין היתר הוגש בג"ץ שעדיין מחכה להכרעה נגד הכנסת ציוד כזה לבתי ספר על ידי "הפורום לסלולריות שפויה" - עמותה שפועלת בנושא אנטנות סלולריות, קרינה סלולרית והפצת מודעות בנושא.

 

למרות ההצהרות שנשמעו בתחילת שנת הלימודים על הוצאת האינטרנט האלחוטי מהכיתות, 100 מבתי הספר שכבר נכנסו לתוכנית התקשוב עברו השנה למודל "אחד על אחד", כלומר מחשב נייד או טאבלט לכל תלמיד. המעבר כולל למידה בספרים דיגיטליים ומודל הכיתה ההפוכה, שבו התלמידים מגיעים לכיתה ומספרים מה למדו בבית לפי הוראות המורה.

 

 

הפנייה לבג"ץ מצטרפת להתארגנויות מקומיות של הורים, כמו זו שחבר בה עדן פוקס, הורה לילד בכיתה ה' בתל אביב, שהוא חלק מהתאגדות נגד הכנסת מוצרים פולטי קרינה לבית הספר. "כל אדם מרחיק את הקרינה מילדיו", הוא אומר. "ככל שהראוטר רחוק הקרינה יורדת. אף אחד לא ישים את הראוטר על השולחן שבו הילד משחק, ואף אחד לא ישים ראוטר בכל חדר בבית, בטח לא בחדר שהילד יושב בו 6-7 שעות. אבל ההתקנה בבית הספר נעשתה ללא ידיעתנו, בניגוד להנחיות וללא היגיון. לא מתייעצים עם ההורים ורצים עם הטכנולוגיה, בניגוד להמלצות של ארגוני בריאות עולמיים".

 

פוקס אומר כי גם המודדים שהביאה הקבוצה כדי לבדוק את רמת הקרינה בבית הספר אמרו שמוזר לשים ראוטר בכל כיתה. "ראינו שיש פי ארבעה ראוטרים ממה שנדרש. התופעה של ה־WiFi אינה עתיקה, למה צריך ללמוד את הסיכונים במחקרי עומק בעוד 30 שנה?", הוא אומר.

 

בכל העולם יש חילוקי דעות לגבי הסיכונים הטמונים בקרינה מתקשורת אלחוטית, וייתכן שהסוגיה תוכרע רק בעוד 10-15 שנים, כאשר יצטברו מספיק מחקרים בנושא. הרגישות לקרינה גבוהה במיוחד אצל ילדים, היות שעבור רוב סוגי הסרטן קיים קשר הפוך בין הגיל בעת החשיפה לבין הסיכון לתחלואה, כך שילדים רגישים יותר לחשיפה לקרינה מאשר המבוגרים.

 

ההנחיות לא קובעות רמת קרינה מקסימלית

 

"כלכליסט" ביקש מד"ר יוסי שני, פיזיקאי וחבר מועצת המומחים של התנועה הירוקה, להתייחס להוראות של משרד החינוך בנושא הגנה מפני קרינה. על פי התקנות, יש להעדיף בכל מקום רשת קווית על פני אינטרנט אלחוטי. במקומות שלא ניתן להעביר בהם אינטרנט קווי, ההנחיות שואפות להביא למצב שבו הקרינה שאליה יהיו חשופים התלמידים תהיה קטנה ככל האפשר, לפי המיקום ומספר הנתבים.

 

כך, יש להקפיד לצייד כל כיתה בבית הספר המתוקשב בנתב אלחוטי אחד לפחות, ובלא פחות מנתב אחד לכל 150 מ"ר שאינם מופרדים על ידי קירות. אם מתקינים יותר מנתב אחד בחדר, יש להקפיד להתקין את הנתבים לא בסמוך זה לזה. מספר נקודות הגישה נקבע לפי מספר המשתמשים הצפוי, כך שתהיה לפחות נקודת גישה אחת לכל 25 משתמשים. לגבי תקנה זו מסביר שני ש"אין בהוראה זו דבר לגבי מקסימום קרינה מותר. הוראה זו היא רק לגבי מספר מינימלי של נתבים, דהיינו לגבי מינימום קרינה הנחוץ לקיום תקשורת אלחוטית סבירה".

 

הנחיות נוספות אף תובעות שנקודות הגישה שאינן בשימוש יכובו אוטומטית על ידי מערכת בקרה, וכי אמצעי הקצה יכובו כאשר אין בהם שימוש במסגרת הלימודים. בנוסף, בעתיד מתכננים להכניס שולחנות למידה שיאפשרו חיבור אמצעי הקצה לרשת קווית. שתי הנחיות אלו צוינו על ידי שני כטובות.

 

במקביל, משרד החינוך מפתח יחידות הוראה למורים להקניית ידע בנושא קרינה, שיועברו לתלמידים במסגרת החינוך לאינטרנט בטוח. שני מחדד כי "אינטרנט זה לא בהכרח קרינה. אינטרנט זה מדיה, ודיבור על הקרינה שהוא מפיץ זו רק אחת הדרכים להעברת האינפורמציה.

 

לגבי קרינה, יש להרחיב את הידע לכל המכשירים הקיימים בבית שפולטים קרינה, בדגש על טלפונים סלולריים". אולם לא בטוח שהשימוש באמצעים אלו יעלים את החששות, ומשרד החינוך יצטרך מתישהו לבחור בין עקרון הזהירות המונעת להנעת הקדמה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x