$
משפט

חיים רמון ודניאל פרידמן דורשים: ביקורת גם על היועמ"ש ופרקליט המדינה

שרי המשפטים לשעבר טוענים כי לא ייתכן שהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה יהיו מעורבים בהקמת הגוף וחסינים מביקורת שלו. בכנסת מאיימים לקדם חוק שיגדיר מחדש את סמכויותיו של הגוף

משה גורלי 08:2425.07.12

"מדוע כשר משפטים לא הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות?", שאל יו"ר הוועדה לביקורת המדינה אורי אריאל את שר המשפטים לשעבר חיים רמון. "זה היה על סדר היום שלי. אולי בגלל זה, בין היתר, הפסקתי להיות שר משפטים", השיב רמון, ורמז לאפשרות כי הפללתו והדחתו הונעו גם בגלל אג'נדה זו.

 

הדיאלוג הזה התנהל אתמול בוועדת ביקורת המדינה. רמון ושר משפטים לשעבר נוסף, דניאל פרידמן, הגיעו אתמול לישיבת הוועדה שהתכנסה לבחון את לוח הזמנים להקמת גוף ביקורת על הפרקליטות. "מריחה" ו"פארסה", הגדיר רמון את המתווה שהתקבל להקמת הגוף.

 

חיים רמון חיים רמון צילום: מיכאל קרמר

 

פרידמן הצטרף למסקנתו: "בישראל קל להעמיד לדין ראש ממשלה ושר משפטים, אבל יועץ משפטי ופרקליט מדינה? המנגנון שמוצע כאן לא מוליך לבדיקה של החלטותיהם כי היועץ עומד מעליו. לכן, מה שאני מציע זה חוק של הכנסת, שמסמיך את שר המשפטים למנות באמצעות ועדת איתור מבקר שיוכל לנקוט הליכים משמעתיים ויספק כלים לבדוק גם החלטות של היועץ ופרקליט המדינה".

 

"קודם מסמנים מטרות"

 

רמון הזכיר את הדיונים להקמת המחלקה לחקירות שוטרים ונציב התלונות על שופטים, שהוקמו בחוק. "גם אז המשטרה והשופטים טענו לפגיעה בשלטון החוק. עכשיו הפרקליטות מציגה את ההתנגדות הכי תקיפה. היא רוצה להישאר הגוף היחיד שכוחו בלתי מוגבל. אם כוח משחית, כוח בלתי מוגבל משחית באופן מוחלט". רמון הזכיר שורה של מקרים שבהם דווקא צמרת התביעה, שלא אמורה להיות כפופה לגוף הביקורת, התנהלה באופן בעייתי: "מזוז אמר שכשבא לפרקליטות הוא מצא מדיניות 'סימון מטרות וגיוס עמדות', שבעברית מתורגמת זה 'תפירת תיקים'. האם מישהו בדק פעם את האמירה הנוראה הזו? כשהתמניתי לשר משפטים סיפר לי מזוז על התיק נגד רובי ריבלין שהיה פתוח שלוש שנים, ולקח לו שבוע לסגור. שלוש שנים נמנע מריבלין מינוי לשר משפטים. למי הוא היה יכול להתלונן? במבנה המוצג אין דרך להתלונן נגד פרקליט המדינה והיועמ"ש".

 

רמון הדגים את טענתו באמצעות המקרים של רפול המנוח ואביגדור ליברמן, ונגע בעניינם של שניים מהנוכחים - שר המשפטים נאמן שהועמד לדין וזוכה; והוא עצמו, שלמד על תוצרי האזנות סתר שהוסתרו מסנגוריו במסגרת משפטו. "שלושת השופטים המחוזיים (בדימוס) שבדקו את הפרשה, שלום ברנר, ורדי זיילר ומיכה לינדנשטראוס, קבעו שבתיק שלי היתה רשלנות רבתי ואף אחד לא הועמד לדין. להפך, הפרקליטה האחראית למחדל אף קודמה לפרקליטת מחוז".

 

דניאל פרידמן דניאל פרידמן צילום: עמית שאבי

 

"להחריג את היועץ"

 

פרידמן התמקד בביקורת על המקרים שבהם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה התראיינו בתקשורת נגד חשודים. הוא ציטט מהביקורת של שופטי בג"ץ נגד היועץ מזוז, לאחר שהתבטא בתקשורת על חומרת החשדות נגד הנשיא לשעבר קצב. "אחר כך מתראיין לדור בעיתון על הנאשם אולמרט? איפה המערכת?", תהה פרידמן, "האם המתווה הנוכחי יטפל בזה? אני חושש שלא. לכן מה שצריך זה חוק של הכנסת".

 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אורית קורן הגיבה: "הוצגה כאן נקודת מבט אחת, וזה לא המקום להגיב על כל הפרשות שהוזכרו. גם החוק שהקים את נציבות השופטים החריג את ההחלטות המהותיות ואת שיקול הדעת. כך צריך להחריג גם את היועמ"ש".

 

יו"ר הוועדה ח"כ אורי אריאל סיכם: "לנוכח הדברים ששמענו אקיים ישיבה נוספת שבה ארצה לשמוע את היועמ"ש ופרקליט המדינה". אריאל הוסיף אתמול כי "במקביל להקמת היחידה במשרד המשפטים נקדם חוק בעניין".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x