השורה התחתונה - אגי'יו: בנקאות ללא בנקים
מחזירים את המשקיע למרכז הבמה ומעניקים לו את התשואה האמיתית על כספו לפני שהבנק גוזר עליו קופון. זו המהפכה שמקדמות עשרות חברות, שהעבירו את מנגנון ההשקעה לאינטרנט, ובכך הוציאו מהמעגל את הבנקים שגוזרים עמלות שמנות על חשבון המשקיע. כך נראה דור הבנקאות הבא
חשכת העננים הפיננסית הולכת ומתקדרת מעל ראשה של כלכלת אירופה, והבנקאים רועדים בכיסאות המנהלים המרופדים שלהם. בפעם שעברה, ב־2008, הם נמלטו מזעם ההמונים ללא שריטה, אבל אם זה יקרה שוב - ויש המדברים על מצב חמור בהרבה מאשר במשבר הקודם - עלולים להיערף ראשים.
סקרים ברחבי העולם מראים כי הציבור זועם על הבנקים, ובמערכת התפשטה תחושה של חוסר אונים - גם מצד הציבור אך גם מצד יועצי ההשקעות, שמודים אף הם שקשה לדעת מה יילד יום. משקיעים מחפשים מקלט שגם יעניק ריבית על הכסף שלהם, בעידן שבו התשואות על השקעות מסוג בטוח יותר הן זעירות במקרה הטוב, או שליליות במקרה הריאלי.
המטבעות לא יציבים, הבורסות מתנדנדות, כלכלות שלמות תלויות על בלימה אך הבנקים בשלהם - עסוקים בצבירת הון ונטילת סיכונים בעזרת כלים פיננסיים וקבלת סיוע מבנקים מרכזיים. הייתכן שהבנקים שכחו את תפקידם המקורי, זה שמאפשר לעסקים קטנים לפרוח ומשמן את גלגלי הכלכלה?
טפסי בנק על קיר גרפיטי צילום: תומי הרפז
"אני חושב שכן", עונה בשיחת טלפון מלונדון סמיר דסאי (Samir Desai), היזם והמנכ"ל של Funding Circle, חברה שמסתמנת כאחת האלטרנטיבות של דור הבנקאות הבא, ושמנסה להחזיר את המפקיד למרכז הבמה ועל הדרך מעניקה לו את מה שהבנקים לקחו - את התשואה האמיתית על כספו. "הבנקים כיום נמצאים בעיצומו של משבר זהות ואמון", מסביר דסאי, שבעברו עבד בתעשייה הפיננסית ובחברת השקעות המתמחה בכלים ושירותים פיננסיים לבנקים. "השיטה הפיננסית ה'מודרנית' שבה אנו חיים היא כלל לא מודרנית - היא אטית, שאננה ומכשילה עסקים ומשקיעים כאחד. אז החלטנו לשנות אותה".
דסאי ו־Funding Circle עשו דבר פשוט - הם העבירו את מנגנון ההשקעה לאינטרנט, פתחו אותו עבור משקיעים ולווים כאחד, עטפו את כל התהליך בשקיפות מרעננת והוציאו מהמעגל את הבנקים. האתר של דסאי מציע לעסקים קטנים ובינוניים את האפשרות לבוא ולבקש הלוואה באופן גלוי - להצהיר על מטרתה ועל מצבה הפיננסי של החברה ולאפשר מהצד השני של המתרס, למשקיעים, אפילו כאלה שרוצים להשקיע בסכומים מזעריים, להלוות את הכסף לחברה שאותה יבחרו ובתמורה לקבל תשואה גבוהה, כזו שאפשר רק לחלום עליה בבנק.
כולם מרוויחים, חוץ מהבנק
במציאות הווירטואלית זה עובד כך: עסק להשכרת פסנתרים מדרום־מערב אנגליה מחפש מימון של 70 אלף ליש"ט להשקעה בהתרחבות. האנשים של דסאי, בנקאים לשעבר בעצמם ומומחים באשראי, יושבים ומנתחים את העסק, ומעניקים לו דירוג אשראי בהתאם לתזרים המזומנים שלו ומצבו הפיננסי, כשאת כל הנתונים הם מפרסמים באתר.
עסק הפסנתרים מבקש את ההלוואה לתקופה של 60 חודשים בריבית של 7.7%, אבל השוק הפתוח של Funding Circle מוכן להיענות תמורת ריבית של 8.4%. לבקשה נענים בתוך חמישה ימים 644 מלווים שונים, כשסכום ההלוואות שהם מעמידים נע בין 20 ל־2,000 ליש"ט. כעבור שבועיים יתקבל הכסף בחשבון הבנק של העסק הקטן, שיידרש מצדו להחזיר מדי חודש לאתר את הקרן בתוספת הריבית, שתוחזר למלווים. בפחות משנתיים שבהן האתר קיים, הוא החזיר למשקיעים שלו תשואה ממוצעת של 8.5% על כספם.
"בעברי ניהלתי עסק קטן", מספר באתר מרק בארי־ג'קסון, משקיע בן 63 מסארי שבבריטניה, "ולכן אהבתי הרעיון של אתר שמאפשר להלוות לעסקים קטנים. אני יודע שרבים מהם מתקשים כרגע בשל העובדה שבנקים סגרו להם את ברז המימון. זאת, בין השאר, הסיבה שבחרתי באתר הזה, כי הוא עוזר לעסקים קטנים שהם, לדעתי, התשתית של הכלכלה שלנו. התחלתי עם השקעה של 500 ליש"ט, אבל התרשמתי מיד לטובה, וכרגע אני מושקע בסכום של 10,000 ליש"ט, שעליו אני צובר ריבית שנתית ממוצעת של 9.5%".
"המשבר הכלכלי הגלובלי הוביל למחשבה מחודשת על התנהלותה של התעשייה הפיננסית", אומר דסאי. "אנשים מבינים שהתעשייה זקוקה בדחיפות לחדשנות, וזאת הסיבה שבגללה Funding Circle ועסקים הדומים לו, מצליחים. המשקיעים התעייפו מתשואות מזעריות ומחפשים מוצרים אלטרנטיביים. שוק המניות הוא תנודתי מדי מכדי לספק ביטחון, ולכן חוסכים ומשקיעים מחפשים כלי שיחזיר להם תשואה קבועה, אבל בתנאים של גמישות.
"כך, למשל, אצלנו אתה יכול למכור את ההלוואה שהענקת בכל רגע נתון למשקיעים אחרים. זה תהליך שלוקח 30 דקות - ואתה בחוץ. המשקיעים אוהבים גם לדעת במה הכסף שלהם מושקע, ואצלנו הם יכולים להוריד את ספר ההלוואות שלנו ולראות בדיוק כיצד הוחזרו הלוואות קודמות ואת הביצועים של העסק. אנחנו אחד המוסדות הפיננסיים השקופים בעולם, וזה מקנה לנו יתרון משמעותי. מעל לכל, הסיבה שהמשקיעים שלנו מרוויחים כל כך הרבה היא משום שאנחנו מחזירים למלווים את התשואה שבדרך כלל הבנק שומר לעצמו ומסתפקים בעמלת ביצוע צנועה".
וזה עובד. זה עובד כל כך טוב שמאז שהוקם האתר באוגוסט 2010, הוא תיווך בין 703 עסקים שונים שלוו 30 מיליון ליש"ט, עם חדלות פירעון ממוצעת של 0.6% בלבד מההלוואות.
"כשעסק נכנס למצב של חדלות פירעון, אנחנו מיד מתיישבים עם אנשיו ומנסים להבין כמה מההלוואה ניתן להחזיר וכיצד. אבל הסיבה שבגללה יש לנו אחוז כל כך קטן של חדלים, היא בשל עבודת המחקר ודירוג האשראי העמוקה שאנחנו מבצעים עבור כל עסק המבקש לקבל הלוואה. לא כל אחד יכול לבקש כסף ואנחנו בודקים ומעניקים דירוג - דירוג אשראי נמוך יותר פירושו ריבית גבוהה יותר, אבל כל עסק שלווה, ולא משנה מה הדירוג שלו, הוא עסק שבדקנו ומצאנו כי יש ביכולתו לעמוד בהחזרים.
"אנחנו גם לא שוכחים את ההזדמנות והעזרה שאנחנו מעמידים פה בפני עסקים קטנים. עסקים מהסוג הזה מהווים 99% מכל העסקים בבריטניה, והם הכרחיים לשם תפקוד בריא של הכלכלה. עזרנו לעסקים לרכוש מלאי לשם התרחבות, לעבור למשרדים או למחסנים חדשים, ולהרחיב את הפעילות שלהם אל מעבר לים. ומנגד - המשקיעים שמחים גם הם לשמוע על מצבן של חברות שבזכותם הצליחו לגדול ולהשתפר. זה מצב שבו שני הצדדים מנצחים ואין את המתווך ששומר לעצמו כמעט את כל הרווח. הכוח של כספם של החוסכים חוזר לידיים שלהם".
"הכסף החזיר לי את החיוך לפנים"
המודל שבו משתמש Funding Circle, הוא לא מודל בלעדי. כ־35 אתרים שונים ברחבי העולם עושים שימוש במודל דומה כשהבסיס הוא אותו בסיס: אנשים פרטיים, חוסכים, מבקשים לנתב את החסכונות שלהם ללווים. במקרה של האחרונים מדובר בדרך כלל בלווים מסוג עסקי, אך גם במקרה הזה יש יוצאים מן הכלל. כך, לדוגמה, האתר הבריטי זופה (Zopa) דווקא פונה אל הסקטור הפרטי, ומתווך בזירת המסחר שלו בין לווים למלווים פרטיים, כשהוא מעניק תשואה ממוצעת של 5.6% לשנה, לאחר ניכוי חדלויות פרעון ובניכוי העמלה שהאתר גובה. אמנם התשואה שהוא מעניק היא נמוכה מזו של Funding Circle, אבל בימים של אי־שקט פיננסי, היא נחשבת למציאה של ממש.
אנשי זופה עובדים באותה השיטה כמו מפעילי Funding Circle: מבקשי ההלוואות עוברים דירוג אשראי קפדני ובהתאם לסיכון מוצמדת להם ריבית שנתית. המלווים מצדם עובדים בדרך כלל בטקטיקה של ביזור סיכונים: הלוואות רבות בסכומים קטנים, ובחירת נתח הסיכון בתיק שלהם על פי נטייתם. אבל מעבר לתחשיבי הסיכון והתשואות, זופה מציע משהו מאוד אמיתי - הלוואה לבני אנוש שזקוקים לעזרה כלכלית. בני אנוש עם שמות, פרצופים, משפחות וסיפורים לספר.
"אני מתכוון להשתמש בכסף הזה כדי ליצור אירוע מיוחד ביותר", מספר אחד הלווים באתר. "אני ובת זוגי כבר ביחד 11 שנה והגיע הזמן להפוך את זה לרשמי. אני מתכונן להשתמש בכסף כדי לקחת אותה לפריז ולהציע לה נישואין. אני רק מקווה שהיא תסכים". משתמש אחר מספר: "הכסף החזיר לי את החיוך לפנים. הייתי זקוק לו לשם ניתוח דנטלי שבלעדיו לא יכולתי לחשוף שיניים ולחייך". אנשים אמיתיים - סיפורים אמיתיים.
אבל לא הכול ורוד בזופה ובדומיו.
"צריך לזכור שכשאתה מלווה פה למישהו, אתה משועבד לתנאי ההלוואה למשך תקופה של שלוש עד חמש שנים", כותב אחד המשתמשים. "הרבה יכול לקרות בתקופה כזאת. אמנם כיום אני מרוויח כאן תשואה גבוהה משמעותית מאשר בבנק, אבל יכולה לחול עלייה בשיעורי הריבית ואז אני נתקע עם תנאי הלוואה על כסף שיכולתי לקבל עליו יותר. האתר הזה הוא טוב לנתח מסוים מהכסף שלך, אבל לא לכולו".
משתמש אחר כותב: "אני מאוד אוהב את הרעיון של זופה, אבל במציאות עד כה עשיתי בערך 0% תשואה על הכסף שהשקעתי. לרוע מזלי, חלק גדול מההלוואות שהענקתי הוכרזו כחדלות פירעון ונמכרו לסוכנות גבייה חיצונית, כך שהמאזן שלי נפגע כמה פעמים ואני חוזר לרווח של אפס".
למרות הטענות שנשמעות מדי פעם, נראה כי רוב המשתמשים מרוצים. בני קירק, אחד המשקיעים הראשונים באתר שמשתמש בו מאז 2006, מזהיר אמנם בפורום של האתר כי "צריך קצת להיזהר", ומוסיף כי "אסור להיות חמדניים וללכת בעיקר על הלוואות נושאות ריבית גבוהה, שסיכון האשראי שלהן הוא גם גבוה". עם זאת, הוא גם מציין כי "אני מרוויח בממוצע 6% לשנה, ובעבר אף הרווחתי יותר. בתקופה הזו היו לי רק חמש הלוואות שהפכו לחדלות פירעון והפסדתי עליהן בסך הכל 42 ליש"ט. מנגד, הרווחתי בשנה האחרונה 1,200 ליש"ט. אני משקיע כסף בהרבה צורות, אבל חייב להודות שאף אחת מהן לא משיגה ביצועים טובים כמו אלה שאני משיג כאן".
ואכן, למרות הסיכון - קשה להתווכח עם העובדות ועם המספרים. מאז הקמתו בשנת 2005, לוו דרך האתר אלפי אנשים סכום כולל של 190 מיליון ליש"ט. "אנחנו רואים צמיחה אדירה בפעילות של האתר ובנכונות של אנשים להלוות את הכסף שלהם לאנשים פרטיים אחרים שהם לא מכירים", אומר המנכ"ל ומקים זופה, ג'יילס אנדרוס (Giles Andrews).
"הגענו למצב שבשנה האחרונה היקף הפעילות שלנו לבדו היווה כמעט 2% משוק ההלוואות לאנשים פרטיים בבריטניה. הלווים שלנו משלמים בממוצע 20% פחות ממה שהיו משלמים עבור הלוואה בבנק, בעוד שהמלווים מרוויחים הרבה יותר ריבית מאשר אם היו משקיעים את כספם עם הבנק".
אתה חושב שבנקים הם ממותות העומדות כיום בפני הכחדה?
"עוד חזון למועד, אבל אנחנו רואים מה קורה בשטח. אחרי שבע שנות פעילות שבהן האתר רווחי וכל הצדדים המעורבים בו מרוצים - הפעילות שלנו עומדת בניגוד חד למה שמתרחש בבנקים, שלמרות גודלם והאופי המונופוליסטי שבו הם מתנהלים, נאבקים כדי להישאר בחיים. למעשה, לולא סכומי עתק שמגיעים מכיסם של משלמי המסים כדי להציל את הבנקים, חלק גדול מהם כבר לא היו פה. זופה, לעומת זאת, לא זקוק לאגורה מכספי משלמי המסים, והסיכון שאנו נוטלים על הפעילות הפיננסית שלנו הוא זעום לעומת הסיכונים שבנקים נוטלים. אני חושב שמה שאנו מוכיחים בעיקר הוא שכשאנשים כמוני וכמוך נפגשים, התוצאה היא טובה יותר מאשר כשהם פוגשים בנק. וזה מה שאנחנו מנסים לעשות פה - להפגיש אנשים".
קרנות ההון מתחילות לפזול
הקונספט הכולל של האתרים האלו אינו חדש. קיקסטרטר (Kickstarter) ואינדיגוגו (Indiegogo) כבר עושים את אותו הדבר זה כמה שנים בעזרת מימון המונים (Crowd funding), אלא שהם עושים זאת בעיקר בעזרת מודל של תרומות, שעליהן התורמים מקבלים תמורה בעזרת שלל של הטבות מהיוצרים או העסקים הקטנים שלהם עזרו. אבל המודל הפיננסי מקבל יותר ויותר תמיכה, אפילו ממקורות בלתי צפויים בקרב ממשלים. בארצות הברית, למשל, מאז שהכריז ברק אובמה על התוכנית "Startup America" במרץ האחרון, שמטרתה היא לספק ליזמים אשראי זול ומהיר, חלה גם ההבנה בממשל כי בנקאות P2P (עמית לעמית) יכולה למלא בתהליך תפקיד מרכזי.
את קידום התופעה באמריקה מובילים שלושה אנשים: קצין הטכנולוגיה הראשי של הבית הלבן אניש צ'ופרה, מנהל המדיניות של הבית הלבן טום קליל וחבר הקונגרס פטריק מק'הנרי. מק'הנרי, למשל, מציע לבצע חקיקה מקיפה בנוגע לבנקים מהסוג החדש הזה. בין השאר, הוא מציע לבצע שינוי רגולטורי שיאפשר למלווים לנכות את ההפסדים שלהם בדו"חות המס, בדיוק כפי שבנקים נוהגים כיום.
ובעוד שהבנקים עדיין מתעלמים ברובם מהתופעה, משקיעים וקרנות כבר מרחרחים סביבה. האתר לנדינג קלאב (Lending Club), אתר ההלוואות האישיות הגדול באמריקה, שנבחר על "פורבס" בשנה שעברה לאחד מ־20 החברות המבטיחות באמריקה, אישר לאחרונה את כניסתם של משקיעים מוסדיים. פיטר תומסון, מי שעומד בראש תאגיד רויטרס־תומסון ומופקד גם על קרן ההשקעות תומווסט (Thomvest), ביצע בשנה החולפת השקעה כפולה בלנדינג קלאב. הוא העמיד כמה מיליוני דולרים כהלוואות עבור לווים דרך הפלטפורמה של האתר, ואף רכש נתח מהחברה עצמה.
"מימון ישיר דרך הלוואות המונים הוא כלי שמשקיעים מוסדיים וקרנות לא יכולים להתעלם ממנו לאורך זמן", אומר רנו לפלאנש (Renaud Laplanche), המנכ"ל והיזם שמאחורי לנדינג קלאב. "אנחנו משדכים בדיוק כמו בנקים בין לווים למלווים, אבל אנחנו עושים זאת בעלות נמוכה מאוד לעומת העלויות של הבנקים, ולכן אנחנו יכולים להציע לשני הצדדים במשוואה שלנו תנאים טובים בהרבה מאלה שבנקים יכולים להציע".
מי הלווים העיקריים שלכם? ומה בעצם הם עושים עם הכסף?
"היתרון שלנו נעוץ בעובדה שהלווים שלנו נהנים מריבית שהיא נמוכה משמעותית מזו של בנקים, או חברות כרטיסי האשראי. אנחנו מגלים שחלק גדול מאוד מהם עושים שימוש בכסף כדי לסגור את החובות שלהם מול חברות כרטיסי אשראי, כך שהם צריכים אולי להתמודד עם ההלוואה שקיבלו מאיתנו, אבל הם צריכים להחזיר פחות כסף מדי חודש. באופן פרטני, הריבית אצלנו למדורגים בדירוג אשראי של A1 עומדת סביב ה־8% בעוד שזו של חברות כרטיסי האשראי והבנקים מתחילה כיום ב־10% ועשויה להגיע אפילו ל־18%. המלווים מצדם שמחים לעזור לאנשים להשתחרר במקצת מנטל החוב לכרטיסי אשראי ובהזדמנות גם מרוויחים היטב".
אבל זאת גם אחת הביקורות עליכם - אתם מספקים כסף לאנשים שכבר נמצאים בחוב, ובכך רק מגדילים את כמות החוב שבה הם נתונים.
"זאת לא ביקורת עניינית משום שאנחנו מבצעים בדיקת אשראי מקיפה על כל לווה, ויודעים בדיוק מהו כושר ההחזר של מי שבוחר לקחת הלוואה דרכנו. תסתכל על נתוני התשואה שלנו: 93% מהמשקיעים מרוויחים אצלנו בין 6% ל־18% תשואה, ורק 7% מרוויחים בין 3% ל־6% תשואה. זה מלמד אותך שכושר ההחזר של הלווים תואם את הבדיקות המקדימות שלנו, ולכן אני משוכנע שאנחנו לא מעמיסים עליהם עוד חוב, אלא דווקא - כמו בדוגמה הקודמת - אנחנו משחררים אותם מנטל של חובות אחרים, שעליהם הם מפסידים לא מעט כסף".
הנתונים שמפרסם האתר תומכים בגרסה של לפלאנש. מאז שהוקם, העניקו יותר מ־38 אלף משקיעים סכום של 631 מיליון דולר בהלוואות לבעלי עסקים, שעליהן הוחזרה ריבית בסכום מצטבר של 54 מיליון דולר, כלומר - ריבית ממוצעת של 8.5%. "תראה לי השקעה שיכולה להחזיר לך ריבית כזו היום, ואני אשמח לשים בה את כספי שלי", אומר לפלאנש.
