וושינגטון: בסנאט מקדמים פטור לישראלים מוויזה לארה"ב

צעד נוסף בדרך לפטור מוויזה לארצות הברית. כבר שנים שישראל פועלת להוצאתה מרשימת המדינות שלאזרחיהן דרושה אשרת כניסה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. בימים האחרונים הובילו מאמציה להגשת הצעת חוק בבית הנבחרים האמריקני, שקוראת לצירופה לרשימת המדינות הנחשקת. בדרך לאישור הסופי, עם זאת, עוד עומד מכשול הוצאת הדרכונים הביומטריים.

לעת עתה, תושבי 36 מדינות ברחבי העולם פטורים מהוצאת ויזה ובמסגרת זו, הם רשאים לשהות על אדמת ארצות הברית במשך 90 יום. זכות זו הוענקה לכל מדינות האיחוד האירופי, וכן לשווייץ, נורבגיה, אוסטרליה, ניו זילנד, יפן, דרום קוריאה וסינגפור.

בסוף השבוע, הוצגה יוזמת החקיקה שקוראת לצרף גם את ישראל לרשימה על ידי חבר בית הנבחרים מקליפורניה, בראד שרמן היהודי-דמוקרטי. ההצעה נתמכת על ידי עשרה חברים נוספים, בהם יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים, אליאנה רוס-ליטנאן.

"הוספת ישראל לתוכנית הוויתור על ויזה תאיץ את העסקים והתיירות בארה"ב" צילום: שאול גולן

"ישראל היא ידידתנו הקרובה ובת ברית דמוקרטית במזרח התיכון", אמר שרמן. "הוספתה לתוכנית הוויתור על ויזה תאיץ את העסקים והתיירות ותיצור מקומות עבודה בארצות הברית. ההערכה היא שהצעת החוק תעבור בבית הנבחרים בעל הרוב הרפובליקני", ציין, "אבל ספק אם הסנאט, שנשלט על ידי רוב דמוקרטי, יאשר אותה בלי הסכמה של הממשל".

בית הנבחרים העביר בעבר החלטה בעד צירוף ישראל לרשימת המדינות שפטורות מוויזה, אך זו נפלה בהצבעה בסנאט. ישראל, מצדה, מנסה לקדם את הסוגיה מאז שנת 2005. השר סילבן שלום פעל בנושא באמצע העשור הקודם ומאיר שטרית המשיך את המאמצים בכהונתו כשר הפנים. זאת, אף שישראל לא עומדת בדרישות הבסיסיות לקבלת פטור, שהראשונה שבהן היא שמספר הדחיות של בקשות ישראלים לאשרות כניסה לא יעלה על 3%.

בעשור האחרון הגיע שיעור הדחיות אפילו ל-7%, אולם לפני ארבע שנים ירד לפרק זמן קצר מתחת לרף הדרוש. שטרית ביקר אז בוושינגטון ונפגש עם מקבילו האמריקני, מייקל צ'רטוף, אולם אז הוצגה בפני ישראל הדרישה הבסיסית להצטרפות לתוכנית: הוצאת דרכונים ביומטריים ושיתוף פעולה ביטחוני ופלילי בין מאגרי המדינות. לבד מזאת, המדינות שאזרחיהן לא מחויבים בהנפקת ויזה מעניקות לארצות הברית גישה למאגר טביעות אצבע ומשגרות

מראש את רשימות הנוסעים.

בעקבות הגשת הצעת החוק, פרסמה שגרירות ישראל בוושינגטון הצהרה לפיה המהלך "ימריץ עסקים רבים ויוזמות ויעזור לקדם את קשרי התרבות, הכלכלה והתיירות". שרמן עצמו הבהיר כי קידום החקיקה שהציע מותנה במילוי התנאים המקדימים, אך האמריקנים העמידו דרישה נוספת: להתייחס לפלסטינים בעלי אזרחות אמריקנית שמגיעים לישראל כאל אמריקנים לכל דבר. ישראל, מצדה, עומדת על זכותה להתייחס אליהם, מבחינת הפרופיל הביטחוני, כאל פלסטינים, אולם לא נראה כי נושא זה יכשיל את האישור.