ביהמ"ש מציע: גוף אובייקטיבי יבחן את חלוקת דיבידנד בזק

גוף אובייקטיבי יבחן את הדיבידנד בגובה 3 מיליארד שקל שבזק מחלקת במקטעים, ובכל מקטע ייבחן הנושא מחדש. זהו המתווה שהציגה ביום חמישי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דניה קרת־מאיר, בעת דיון בהתנגדות לחלוקה והפתיעה בכך בעיקר את אנשי בזק. הצדדים - נציגי בזק והמתנגדים לחלוקת

המתווה עלה במהלך דיון במהלכו עלו להעיד המומחים מטעם שני הצדדים, חברת בזק והמתנגדת לתשלום הדיבידנד הנוכחי שצפוי בחודש מאי, חברת עלאן מרחצאות. חלוקת הדיבידנד החריג בגובה 3 מיליארד שקל בוצעה לאחר רכישת השליטה בבזק על ידי שאול אלוביץ' שהושלמה באפריל 2010, במסגרתה נמכר גרעין השליטה (כ־30%) לחברת בי קומיוניקיישנס המוחזקת בשרשור על ידי קבוצת יורוקום של אלוביץ', זאת תמורת 6.5 מיליארד שקל.

במרץ אשתקד אושר הדיבידנד על ידי בית המשפט אך כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התנגדות ראשונה בטענה כי אחד מהמבחנים בחוק החברות לחלוקת דיבידנד - מבחן הרווח - אינו מתקיים במקרה של בזק.

לאחר דיון בבית המשפט שנמשך כשלוש שעות, קטעה השופטת את הדברים ואמרה: "אני עוצרת את ההקלטה ועוברת לדיון 'אוף רקורד'". היא פנתה לנציג רשות ניירות ערך, עו"ד ליאב ויינבאום ושאלה אותו כיצד הרשות מגדירה את אישור חלוקת הדיבידנד והאם אין מקום למנגנון נוסף שיבחן את הנושא. "קרה דבר בשוק ההון בשנתיים האחרונות", אמר ויינבאום, "לא סתם קופצים כאן לתיקים אחרים (כוונתו לאזכור החוזר ונשנה של חברת דלק נדל"ן — מ"ש). אנחנו מאוד נזהרים להגיד לדירקטורים כיצד לפעול, אבל הנושא צריך ללכת לכיוון של אחריות דירקטורים יותר מאשר לקניין והאם בעל השליטה יכול לשלם".

השופטת החלה להסביר את הקושי באישור הדיבידנד של בזק ואמרה: "השאלה היא מה יקרה הלאה. עד כמה אפשר לקחת כ"באפר" (חוצץ – מ"ש) לסעיף 303 (שעוסק באישור חלוקת דיבידנד) את אותה התחייבות לשלם דיבידנד נוסף. מטרידה אותי החלוקה הבאה. לא מספיק חוות דעת נוספת כאן, צריך עוד מישהו זר, חיצוני, בלתי תלוי. מישהו שכשיר להיות בוועדת ביקורת שיסתכל שוב על העניין הזה... אין לבית המשפט יכולת להתערב בשיקול הדעת של הדירקטוריון אבל צריך לשקול בכובד ראש דרך למצוא 'באפר' נוסף".

בעקבות דברי השופטת הביע עו"ד פיני רובין המייצג את בזק וגם יושב בדירקטוריון שלה, נכונות לקבל חוות דעת נוספת לפני חלוקת דיבידנד. "אני לא רוצה לבוא לבית המשפט כל חצי שנה. יש לי חגורה אבל אני רוצה שיהיה שלייקעס, ניקח עוד חוות דעת, נלך לאחד מארבעת משרד רואי החשבון הגדולים".

את ההתנגדות העזה ביותר בקרב נציגי בזק עורר עורך הדין אופיר נאור, המייצג את בעלי האג"ח, שהציע כי נאמני האג"ח יוכלו לקחת חלק בהחלטה מי יהיה הגוף או האדם שיפקח ויעניק חוות דעת. "צריך פילטר שלא תלוי בחברה", אמר נאור. לדבריו, "הקושי שלי הוא שבסוף היום, כשקורה משהו רע, אין עם מי לבוא חשבון. רק עכשיו לאחר עשור חזר מפרק קווי אשראי בלי כלום לאחר שנקבע שעבודת מעריכי השווי היתה סבירה, ושם החברה הפסידה עשרות מיליוני שקלים".