שירת נשים
בזמן שכולם עדיין מדברים על הקאמבק של אביב גפן, חוזרת אפרת בן צור, אחרי הפסקה של שש שנים, באלבום מופתי משירי אמילי דיקנסון באנגלית
כמעט כל שיריה של אמילי דיקנסון לא היו אמורים בכלל לצאת לאוויר העולם. מי שעתידה להיות אחת המשוררות האמריקאיות הגדולות ביותר הכריחה בשלהי חייה את אחותה הצעירה לוויניה לשרוף הכל לאחר מותה. כ־2,000 שירים עמדו להיכחד ביחד עם היוצרת שלהם במאי 1886. אבל כמו בסיפור על מקס ברוד ופרנץ קפקא, האחות פשוט לא היתה יכולה לעשות את זה. היא צללה לתוך התיבות העמוסות בשירים, ונשבתה בקסם האפל של שירתה של דיקנסון, שכישף מאז דורות על גבי דורות של אמריקאים וחובבי שירה מכל העולם. אולי בגלל העיסוק שלה במוטיבים על־ זמניים כמו המוות, ערעור על סמכות שרירותית והאהבה לטבע, ואולי זו הפשטות שמאפשרת לתקשר עם השירים כ־150 שנה אחרי שנכתבו. ומקוסמת אחת לקוסמת אחרת, מקומית.
קשה להסביר עד כמה האוזן התגעגעה לקול של אפרת בן צור. מי שהפציעה לעולם באלבום הבכורה של אביתר בנאי, והקול המקסים העניק לדואט "שמתי לי פודרה" את תוספת הזיקוקי די־נור הנדרשת, צברה מאז קילומטרז' מכובד כשחקנית וכזמרת. אבל חלפו כבר שש שנים מאז אלבומה השני, וכשמדובר באחד הקולות המקסימים והייחודיים של הפופ הישראלי זה פשוט יותר מדי.
חמימות מבורכת
בן צור בחרה בקפידה את אלבום הקאמבק שלה, "Robin": היא תרגמה את האהבה שלה ליצירתה של דיקנסון לאלבום שלם, שבו הלחינה תשעה משיריה של המשוררת והעניקה להם חיים מוזיקליים. האלבום מתבסס על הופעתה של בן צור "I'm Expecting You", שאיתה רצה בשנים האחרונות בהצלחה. השם לקוח מהשיר הראשון באלבום,"Bee", אחד הידועים ביותר של דיקנסון, והחיבור בין הלחן העדין של בן צור לקול שלה מייצר תחושה נפלאה של חמימות מבורכת, כבר מההאזנה הראשונה.
אפרת בן צור. מוכיחה שוב שהיא אמנית אמיתית צילום: אנג'ליקה שר
זה לא מובן מאליו: העטיפה של האלבום, בגוון שחור משחור, מעניקה סוג של תו אזהרה ללקוח המזדמן, שחפץ להיכנס לעולמה של דיקנסון. זה עולם מיוסר, ששואל שאלות, שמדבר על אובדן ועל זרות. אבל זה לא אומר שבן צור יצרה אלבום של שירי דיכאון – רחוק מכך. הלחנים שלה משדרים כל הזמן אופטימיות, ועוטפים את המילים של דיקנסון בחמימות רכה.
יש באלבום גיוון וחיבור נכון של הפקה ולחן לכל שיר, כעולם בפני עצמו: "Storm" מקפץ בחיוניות של שיר סיקסטיז מופלא, "The Wind" מזכיר שיר פולק עוצמתי, ו"While I Was Fearing It" הוא להיטי ברמה כזו, עד שהפה נותר פעור. בן צור הלכה למקום שאליו אמנים אמיתיים הולכים, להיכן שהלב שלה ציווה, ולא ההכרח המסחרי.
קשה להישאר אדישים לאלבום הזה, אחד הטובים ששמעתי בשנה האחרונה ובכלל. אולי זה לא מקרי ששם האלבום,"Robin", נלקח מהשיר "One Fainting Robin" שמדבר על הצורך של הכותבת למצוא משמעות לחיים על ידי כך שתחולל שינוי בחיי יצור אחד בלבד: "להרגיע כאב אחד, לסייע לאדום חזה אחד לשוב לקנו. כי אז חיי לא היו לשווא". והרמז של בן צור למאזין הפוטנציאלי שלה צלול כמו טיפת טל של יום אביב.
