גרמניה וצרפת מגבשות מנגנון חילוץ חדש בשווי 2 טריליון יורו
לפי מידע שמסרו מקורות ל"סאנדיי טלגרף", ראשי גוש היורו מגבשים אסטרטגיה חדשה שנועדה להציב "גדר מגן" מסביב ליוון, אירלנד ופורטוגל. המטרה: הגנה בכל מחיר על איטליה וספרד. התוכנית גובשה בהשראת שר האוצר האמריקאי גייתנר
צרפת וגרמניה עובדות מאחורי הקלעים על אסטרטגיה בת שלושה שלבים שתמנע את המשך הידרדרותו של המצב בגוש היורו ויציאתו משליטה, זאת לאור הסלמה
לפי הדיווח, הרעיון בבסיסה של האסטרטגיה הוא להקים "גדר מגן" מסביב לכלכלות של אירלנד, פורטוגל ויוון, כדי למנוע את התפשטות המשבר לאיטליה. אלה שתי מדינות שיהיה בלתי אפשרי לחלץ לאור גודל כלכלותיהן ומרכזיותן בגוש היורו.
לדברי המקורות, נרשמה התקדמות בנושא במפגש ה־G20 המקדים שנערך בוושינגטון בסוף השבוע, ובו הקציבו למנהיגי גוש היורו שישה שבועות להציג פתרון מקיף למשבר עד המפגש הגדול של ה־G20 שיתקיים בקאן ב־4 בנובמבר. המקורות הדגישו כי על התוכנית שתיחשף להיות מקיפה, ולא לכלול אלמנטים שייכנסו לפעולה בנפרד.
במסגרת האסטרטגיה החדשה, המערכת הבנקאית האירופית תעבור היוון מחדש בשווי עשרות מיליארדי יורו, כדי להבטיח לשווקים שהחשיפה שלה למשבר החוב במדינות — גם במקרה של חדלות פירעון — לא תביא לקריסתה. מדובר בסכום שיהיה גבוה בהרבה מ־2.5 מיליארד היורו שמבחני העמידות שנערכו לבנקים ביולי האחרון חשפו שהם יצטרכו.
לפי הדיווח, בכירי המדינות מאמינים כי הבנקים יוכלו לגייס את הנזילות הזו מהמגזר הפרטי, אך בכוונתם להבטיח להם שאם לא כך יהיה הדבר, ההון הזה יוזרם אליהם ממנגנון החילוץ הקיים של גוש היורו, העומד כיום על 440 מיליארד יורו (EFSF). המילה "כיום" חשובה, שכן זוהי בדיוק הנקודה השנייה בתוכנית.
כלכלנים מעריכים כי כדי להתמודד עם מצב אפשרי שבו משקיעים יחרימו את איטליה או ספרד בשווקים, חובה להגדיל את שווי מנגנון זה ל־2 טריליון יורו. כעת עמלים שם על מציאת אפשרות למנף את הקרן לסכום זה, תוך היעזרות בבנק האירופי המרכזי. מינוף זה אמור לעבוד באופן הבא: אם ה־EFSF יפסיד על חילוץ מדינה עד 20% מהסכום שהשקיע, יוקפץ השווי שלו ל־2 טריליון דולר על ידי הבנק האירופי המרכזי. באופן זה, החוב יגובה ויקל על ממשלות הגוש לקחת ממנו כספים, במקום לפנות לפרלמנטים שלהן באופן פרטני.
עיקרי תוכנית זו תואמים במידה רבה להצעות שהעלה שר האוצר של ארה"ב טימותי גייתנר בפני מנהיגי גוש היורו בפגישה שהתקיימה בפולין באמצע החודש. ההערכות הן שהתרבות חוסר היציבות בשווקים שכנעו את גרמניה — שבמישור הפומבי מפגינה קשיחות רבה באשר להגדלת מנגנון החילוץ, או העמקה של מעורבות הבנק האירופי המרכזי בפתרון הבעיות של גוש היורו — לעבוד על תוכנית שמזכירה את קווי המתאר האמריקאיים.
אולם, לתמיכה הגרמנית בתוכנית החדשה יש גם מחיר: הגרמנים דורשים לערוך חדלות פירעון מוסדרת ביוון תוך השארתה בגוש היורו. במסגרת התוכנית, נושים מהמגזר הפרטי יישאו ב־50% מהחובות שיצטברו מחדלות פירעון יוונית — יותר מפי שניים מ־21% שנושים פרטיים אמורים לקחת על עצמם במסגרת התנאים הקיימים.
בתוך כך, יוון ניצלה את הבמה בעצרת הכללית של האו"ם שהתקיימה בסוף השבוע בניו יורק כדי להבטיח לאומות שאין לה כוונה להגיע לחדלות פירעון. בראיון שנתן לסוכנות אי.פי, אמר שר החוץ היווני סטברוס למברינידיס כי הנזילות שלה עדיין מאפשרת לה להשאיר את הראש מעל המים. "יש לי מסר ברור אחד לאומות העולם: לא נגיע לחדלות פירעון", אמר למברינידיס מעל במת העצרת.
בנוסף, הוא הביע מורת רוח מכך שהדיבור בשווקים על חדלות פירעון קרובה מצד יוון מקשה עליה לתקן את הבעיות שלה. לדבריו, "אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שכבר הוכחנו שביכולתנו להשלים בהצלחה".
