התוכנה הישראלית להגברת השקיפות: "מראים מה באמת עושים בכנסת"

בשבוע שעבר התקבצו כ-50 אנשי מחשבים במרכז הפיתוח של גוגל במגדל לוינשטיין בתל אביב ועבדו מסביב לשעון. הם לא פיתחו תוסף לג'ימייל או פיצ'ר חיפוש חדש, אלא יצרו בהתנדבות עבור אזרחי ישראל פלטפורמות שמטרתן להגביר את השקיפות בעבודת הממשלה והכנסת לציבור.

הסופ"ש הזה, "האקטון" בשפה המקצועית, היווה את אחד השיאים של פעילות עמותת "הסדנה לידע ציבורי". מדובר בעמותה שהספיקה להגביר שקיפות בכמה מוקדים אפלים במגזר הציבורי בתוך חודשים ספורים, ובהם ניתוח תיקוני הליקויים במשרדי הממשלה על פי דו"חות מבקר המדינה ומעקב פרטני אחר הצבעות חברי הכנסת.

העמותה החלה לפעול בחודש ינואר האחרון, ומורכבת מקבוצה של 24 מתנדבים בעלי רקע טכנולוגי. אלה זוכים לסיוע נוסף מחברים. "למפתחי התוכנה השותפים בעמותה שני מניעים", מסביר בני דאון, מזכ"ל העמותה והאדם שעומד מאחורי ההאקטון: "השאיפה שיהיה פה טוב יותר, וההנאה מפיתוח תוכנה".

לצד דאון עובד יו"ר העמותה אדם קריב, הבעלים של חברת הסטארט-אפ פונאריס. לדבריו, "בעמותה חברים כל הצדדים של הקשת הפוליטית, מתנחלים לצד שמאלנים. לכולנו ברור שאם כל המידע ייחשף הוא יעצים את האזרחים, ישפר את נבחרי הציבור ואת השירות לאזרח".

בהאקטון האחרון התחלקו המתנדבים לשש קבוצות שניסו לייצר שישה אבות-טיפוס לרעיונות חדשים. בין השאר הצליחו אנשי העמותה, בתגבורת המתנדבים מגוגל, לרקוח אתר בשם "המפקח הכללי". "יש גוף במשרד ראש הממשלה שאחראי על יישום ליקויי המבקר, ועל מעקב אחר החלטות הממשלה", מסביר קריב. "הוא מפיק דו"ח עב כרס מדי כמה חודשים, שנשלח במקרה הטוב למגרסה. כעת הפכנו אותו לנגיש".

רובוט ששולף מידע מאתר הכנסת

דאון מגיע לאחר קריירה יזמית בעולם ההייטק. אחרי שירות בממר"ם ועבודה בכמה חברות הקים את שונרא תוכנה, שמייצרת כלי בדיקה לביצועי אפליקציה ברשת. לאחר שמכר את מניותיו בחברה ב-2005, ביצע תפנית חדה למעורבות חברתית.

"אנחנו חלק מזרם עולמי", מדגיש דאון. "המטרה היא לשדרג את המושג 'אזרח' דרך הכוח של הרשת". קריב סיים שירות בהצטיינות ביחידת "תלפיות" והמשיך ליחידה טכנולוגית של חיל המודיעין. הוא השתחרר לפני כשנתיים, והיום הוא הבעלים של פונאריס - סטארט-אפ שבונה עבור חברות מערכות לניהול הסמארטפונים שנמצאים בידי עובדיהן. הוא עובד בעמותה בערבים ובסופי שבוע.

עמותת "הסדנה לידע ציבורי" מייצרת פלטפורמות להנגשת המידע הציבורי, בעזרת אוניברסיטת ת"א ואיגוד האינטרנט הישראלי. האתר הראשון שהשיקו הוא "כנסת פתוחה", פרויקט שמחלץ את הנתונים מאתר הכנסת ומציג אותם בצורה ידידותית ונוחה לעיבוד.

הבסיס הוא רובוט ש"רץ" ומביא מדי חמש דקות מידע מאתר הכנסת, כגון מידע משעון נוכחות הח"כים ופרוטוקלי הישיבות, ובעמותה עובדים על הוספת תכונות. מנכ"ל הכנסת, דן לנדאו, אף החליט לאחרונה לשכור את דאון כיועץ שיעבוד על הנגשת אתר הכנסת החדש שהשקתו צפויה בעוד כשנה.

לאחר השריפה בכרמל בחודש דצמבר האחרון, החליטה העמותה לתרגם המידע הסבוך באתר משרד האוצר לממשק יעיל ויפה. לדברי קריב, "רצינו לברר כמה כסף באמת עבר לכבאים. לא הצלחנו למצוא בשום אתר את המידע בצורה נוחה. אז לקחנו את כל המידע שהאוצר שם באינטרנט ויצרנו מסד נתונים שמאפשר פילוחים, תרשימי פאי וניתוח מגמות".

היוזמה נקלטה בלשכתו של השר מיקי איתן, שלקח את העמותה תחת חסותו, ואף הוביל להשקה מחודשת של אתר "התקציב הפתוח": אתר זה מפשט את תקציב המדינה ומאפשר לבצע ניתוחים ומעקב אחר ביצוע התקציב. כעת הוא מופיע תחת 'gov.il", כאתר רשמי של ממשלת ישראל.

האתר החדש מכיל את תקציב המדינה מ-1992 עד 2012 ברמה המפורטת ביותר. "פנו אליי כבר מאגף התקציבים של אחד המשרדים הממשלתיים בבקשה להיעזר בפלטפורמה", מספר קריב, "זה יותר נוח להם מהמערכות הממשלתיות".

קריב חושף כי צוותו עובד על גרסה שתכיל גם תקציבים של הרשויות המקומיות. בנוסף היא תאפשר לעמותות ולגופי מחקר ליצור דו"חות שיחשפו את "הבשר" בתקציב. "למשל", הוא מבהיר, "יהיה קל לאתר את כלל הכספים המופנים למטרה מסוימת, כמו השקעה בנוער בפריפריה, ולייצר דו"חות שמאחדים את כל התקנות. אלו יהיו דו"חות מומחה שיאפשרו להבין באמת, שהיום חשופים רק ליודעי ח"ן".

קריב (מימין) ודאון. "נפשט את המידע, כך שיהיה נגיש לא רק ליודעי ח"ן" נועם מוסקוביץ'

"לראות את הלא ייאמן שקורה בוועדות הכנסת"

מדוע הציבור זקוק לאתר שיפענח את הדו"חות המשעממים הללו?

קריב: "אנו מתרגמים את המידע לגרפים באתר. כך למשל במקרה של אתר 'המפקח הכללי' שפיתחנו שמציג שעון תקלות של כל משרד ממשלתי: כל אחד יוכל לדעת עד מה כמה הם מיישמים החלטות, ועד כמה מתקנים ליקויים. זה ייתן כלי מדידה לשרים ולציבור על עבודת המשרדים. ברגע שתהיה שקיפות אז אף אחד לא ירצה להיות בתחתית הרשימה, כי אז העיתונאים ינזפו בו".

פרויקט נוסף שיצא לדרך בסופ"ש מכונה "המפה הפתוחה". לדברי דאון, "אף שישנו חוק מ-2009, רק מעט רשויות מפרסמות נתוני מדידה של איכות הסביבה כגון אנטנות, רעש וכו'. אנו בונים פלטפורמה שתאפשר לרשויות לפרסם את המידע בלי להשקיע מיליוני שקלים. שני סטודנטים מהטכניון ירימו אותו עד סוף השנה".

אחד הפרויקטים המעניינים ביותר שהפיקה הסדנה הוא "מי הח"כ שלי?". מדובר במשחק שיצרו שתי סטודנטיות משנקר שבו מוצגות בפני הגולש 20 הצעות חוק. עליו לקרוא את תקצירי ההצעות ולהצביע בעד, נגד או נמנע. לאחר מכן השחקן מקבל חיווי מי הח"כ שהצביע הכי קרוב אליו ומי הכי רחוק, גם לפי חיתוך מפלגתי.

"המטרה היא לנקות את 'ההצהרות לתקשורת' ולהראות באמת מה עושים הנבחרים", מבהיר קריב. בסוף המשחק, שמככבת בו גרפיקה ססגונית, מופיע מכ"מ שמראה את המרחק האידיאולוגי של כל ח"כ מהשחקן.

לדעת מי הח"כ שהכי קרוב לעמדותיכם צילום: בלומברג

אתם מאמינים שיש מספיק אנשים שיבחנו את הררי המידע שאתם מעלים לרשת?

קריב: "במשך הרבה שנים השיטה הפוליטית שיתקה את האדם לחשוב שכל מה שהוא יכול לעשות זה להצביע אחת לארבע שנים. זה לא נכון. פשוט צריך לתת לו את הכלים הנכונים. המטרה היא שבסוף אנשים ייכנסו לראות את הלא ייאמן שקורה בוועדות הכנסת ולא מגיע לעיתונות, אף שאלו ישיבות ההנהלה של המדינה".

הראיון מתקיים בכנסת, לאחר שהשניים חוזרים מפגישה עם ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. הוא נתן להם את ברכתו להנגשת קובצי התקציב של העירייה דרך הפלטפורמה של "התקציב הפתוח". לדברי דאון, "יש לנו המון רעיונות ויוזמות אזרחיות, אבל אין לנו מספיק מתנדבים".

אין סיכון בכך שאתם - גוף פרטי - מחזיקים בידיכם את כל המידע?

קריב: "אין לנו בעלות על המידע. כל אחד יכול לשמור את המידע אצלו. זה קוד פתוח, ונברך כל אדם שישתמש בזה. אנו לא מנסים ליצור תחליף ולצבור כוח. כמובן שאנו לא מפרסמים את תקציב הביטחון או דיוני ועדת חוץ וביטחון, ובכל מקרה אין לנו המידע הזה".

דאון: "זה מידע ציבורי. אגב, פרופ' ישראל אומן הוכיח פעם ששחרור מידע מוביל לשלום. חוסר הסכמה נוצר לעתים בעקבות בעקבות אחזקת מידע באופן פרטי".

המצב בעולם: אובמה מקדם את השקיפות

אובמה. לדעת בקלות מהי רמת זיהום האוויר בשכונה צילום: בלומברג

בעולם התגברה בשנים האחרונות המגמה להגברת השקיפות של מידע ממשלתי לציבור הרחב. אחת המדינות הבולטות בתחום זה היא ארה"ב: הודות ליוזמה של הנשיא אובמה הוקם שם אתר בשם data.gov, שמרכז אלפי מאגרי מידע ממשלתיים שנפתחו לציבור.

אתר זה הוא כמעט חסר ערך לציבור הרחב, שכן הוא מכיל כמויות עצומות של מידע גולמי ולא מסודר. אבל מדובר במכרה זהב מבחינת מפתחים, שיכולים לעבד את המידע וליצור על בסיסו אפליקציות שימושיות ויצירתיות ביותר. כך, למשל, ניתן למצוא אפליקציה המאגדת נתונים ממשלתיים על מאגרים שונים ומציגה אותם לפי אזורים. כל אזרח יכול עכשיו לבדוק בקלות את רמת זיהום האוויר באזור מגוריו, הפילוח הדמוגרפי, מספר המובטלים ועוד.

השכנה מצפון, קנדה, ביצעה ממש לאחרונה כמה מהלכים גדולים בתחום, והשיקה בחודש מרץ אתר לריכוז מאגרי מידע ממשלתיים. אפליקציות של מפתחים עצמאיים כמו בארה"ב עדיין אין, יש כבר כמה יישומים שיצרה הממשלה עצמה, כמו למשל מידע על תנאי הגידול לחקלאות באזורים שונים במדינה.