$
מוסף 19.8.10

דני גילרמן: "אם הייתי שר אוצר הייתי יושב עם תשובה ומברך אותו על אומץ הלב"

יו"ר מרקסטון החליט להיחלץ לטובת טייקוני האנרגיה בדיון סביב תמלוגי הגז: "מה שאנחנו עדים לו היום, בעיניי, זה ערעור היציבות והאמינות"

ליאור גוטמן וסיוון איזסקו 09:0519.08.10

בן 66. כיהן שתי כהונות רצופות כשגריר ישראל באו"ם. כיום משמש כיו"ר קרן מרקסטון לאחר פרישת קודמו בתפקיד אליוט ברוידי, בגין פרשת שוחד. לנוכח החלטת הממשלה לבחון מחדש את מדיניות המיסוי והתמלוגים על גז ונפט, החליט להיחלץ לטובת טייקוני האנרגיה.

 

1. מה דעתך על רצונו של שר האוצר לשנות את המיסוי על הגז שנמצא בישראל, גם באופן רטרואקטיבי?

"אני חושב שיש פה תקדים מסוכן שיכול לערער את אמינות ישראל כמקום שמשקיעים מסתכלים עליו וכמוקד השקעות בסביבה יציבה. ישראל צלחה את המשבר הכלכלי בזכות תהליך קבלת החלטות יציב. מה שאנחנו עדים לו היום, בעיניי, זה ערעור היציבות והאמינות, ויש מחשבות שניות של משקיעים זרים - בוודאי אמריקאים ואני מעריך גם של הממשל האמריקאי - לגבי היציבות, האמינות והמסלול שישראל צועדת בו".

 

2. למיטב הבנתך, איך האמריקאים רואים את המהלך הזה?

"על פי מה שאני מתרשם ועל סמך ניסיוני ושיחות שעשיתי, עצם המחשבה על שינוי רטרואקטיבי נתפס בעיני האמריקאים כמשהו בעייתי מאוד. משקיע בוחן את התמונה הכללית, את ההחזר ואת הסיכונים שיש בה. אם הוא רואה מדינה שבה השקיעו חברות זרות ופתאום באמצע המשחק משנים להן את החוקים, הוא יחשוב פעמיים. גם אם התחשיב שלו יראה שכרגע כדאי להשקיע, הוא יביא בחשבון שזו מדינה שמטילה היטלים או תמלוגים רטרואקטיבית. לא בטוח שהוא ירצה להיות שם. לך תדע מה יהיה בעוד שנתיים – אולי הם שוב ישנו את חוקי המשחק?".

 

3. אחת החברות שעשויה להיפגע מהעלאת שיעור התמלוגים היא נובל אנרג'י, שמחזיקה אחוזים ניכרים מהקידוחים בארץ. כמה רחוק לדעתך היא תלך כדי להילחם בשינוי שיטת המיסוי?

"אני מכיר היטב את המנטליות האמריקאית. הם עם נחמד ומנומס, אבל יש להם תכונה מוזרה - הם לא אוהבים שעובדים עליהם, ובוודאי לא אוהבים שמרמים אותם. ישראל שילמה בעבר מחיר כבד כשניסתה לעבוד על האמריקאים. אני לא אנקוב בדוגמאות ביטחוניות, אבל אני זוכר שכאשר הייתי נשיא לשכת המסחר ומקדונלד'ס נכנסה לישראל, המדינה ניסתה להכתיב לחברה באילו תפוחי אדמה החברה תשתמש. מקדונלד'ס היא חברה שלוקחת מאוד ברצינות את הצ'יפס שלה, שמיוצר מתפוחי אדמה ספציפיים. כדי לשנות את המצב הם הפעילו פה השפעה בדרגים הכי גבוהים. זה הגיע עד לשגריר ארצות הברית והנספח הכלכלי, כולם נאבקו בחירוף נפש על סוג תפוחי האדמה של הצ'יפס של מקדונלד'ס. זה קרה גם בשוק הרכב. בשניהם מדיניות הממשלה השתנתה לבסוף".

דני גילרמן דני גילרמן צילום: לואיז גרין

 

4. גם היום השגרירות מתערבת. הנציג המסחרי של השגרירות בא לכל הפגישות של נובל בארץ.

"למיטב ידיעתי, השגרירות האמריקאית רואה את כל המהלך הזה בחומרה רבה מאוד. יש פה חברה אמריקאית גדולה שבאה לפה בזמן שכל החברות הדירו רגליהן מפה, אחרי ששנים לא מצאו פה כלום, לקחה הימור גדול, סיכנה מעמד בעולם הערבי. היא באה בתקופת האינתיפאדה, השקיעה רבות והיום הם המשקיע הכי גדול. אם הם לא היו מוצאים נפט, אף אחד לא היה מקים ועדה כדי לתגמל אותם על ההפסדים שלהם. הנספח שמצטרף זה לא דבר שבשגרה, וזה מסמן את הרצינות שהם רואים בדבר הזה".

 

5. איך זה ייגמר לדעתך?

"אתמול הייתי ביום ההולדת של שמעון פרס, שהוא מאגר של אופטימיות. אני מקווה שהשכל הישר ינצח. אני לא שולל את העמדה שלמדינה יש רשות לשנות את מדיניות המסים בעתיד. הדאגה היא לגבי הרטרואקטיביות. אני כישראלי רוצה לראות את ישראל כמדינת חוק שמכבדת הסכמים, ואני חושב שיש דרכים ליהנות מהתגלית ולהפוך אותה לאוצר טבע שישביח את ישראל בעתיד. זה לא צריך להסתכם בחשבונאות קטנה".

 

6. מדובר במיליארדי שקלים, לא התקטננות חשבונאית. זה כסף שלא יגיע לשיפור תשתיות, הרחבת כבישים וסל התרופות.

"מכיוון שמדובר בהרבה כסף ומשום שמציאת הגז היא אירוע מכונן, הממשלה צריכה לקחת את הנושא בהיבט הכי רחב. כבר ראינו שהשימוש בגז הוזיל את עלות החשמל למדינה ביותר מ־20 מיליארד שקל שעברו מיידית לצרכן

באמצעות הורדת תעריפים. גם המשפחה הישראלית נהנית מזה. החשבון של 'כמה עוד כסף אפשר להרוויח מזה' הוא לא החשבון היחיד. נובל באו למציאות בעייתית והשקיעו עשרות מיליונים בתקופת משבר כלכלי. במקום לתת להם טפיחה על השכם מענישים אותם. אם הייתי שר אוצר הייתי יושב גם עם תשובה ומברך אותו על אומץ הלב ועל ההשקעה והסיכון, וחושב יחד איך אפשר לנצל את התגלית כך שיהיה הכי טוב לישראל".

 

7. כיו"ר קרן מרקסטון, האם הטלת מס רטרואקטיבי תגרום לך להפחית את היקף ההשקעות בחברות ישראליות?

"אני לא אומר שלא נשקיע בישראל. אני אומר שאם וכאשר מרקסטון או קרנות ישראליות אחרות ילכו לגיוס הבא - וזה נכון גם לגבי המוסדיים הישראליים - תישאל השאלה אם ישראל היא סביבה עסקית יציבה שאפשר לתכנן בה לטווח ארוך, והדבר יעמוד לעיני המשקיעים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x