לגדול או לחדול: הסטארט אפ הישראלי כבר לא קוסם למשקיעים

חגיגות המכירה של סטורוויז ליבמ תמורת 140 מיליון דולר - שנחשפה ב"כלכליסט" ביוני וקיבלה אישור רשמי לפני כשבוע - כמעט השכיחו את העובדה המצערת שמדובר באקזיט הראשון של יותר מ־100 מיליון דולר בהייטק הישראלי מאז מכירת חברת ג'ג'ה לטלפוניקה בדצמבר 2009.

העובדה שאקזיטים נהפכו למחזה מאוד לא שכיח ב־2010 מעלה כמה שאלות על עתיד התעשייה המקומית. ראשית, האם ישראל כבר אינה מעניינת את החברות הבינלאומיות הגדולות? ייתכן מאוד. מסקר שנערך לאחרונה על ידי פירמת רואי החשבון דלויט עולה שישראל לא מדורגת גבוה בין המדינות המועדפות על ידי המשקיעים בעולם, אלא נמצאת הרבה אחרי הודו וסין ובצמוד לווייטנאם. ליתר דיוק, רק 2% מהנסקרים הביעו עניין בהשקעות בישראל.

נראה כי אפילו המשקיעים הישראלים מעוניינים להשקיע יותר בחו"ל. 70% מהם ציינו בסקר כי הם מתכננים להעביר חלק מהשקעותיהם לחברות שאינן ישראליות. ולראיה, שני האקזיטים של פיטנגו וגיזה בסין ובטייוואן. "צריך לזכור שישראל פחות אטרקטיבית למשקיעים זרים, אבל גם למשקיעים הישראלים. זו המציאות לצערי", אמר ל"כלכליסט" זאב הולצמן אחרי ההנפקה של דאנן, חברת הקלינטק הטייוואנית שבה השקיעה גיזה.

מה נותר אם כן לחברות הסטארט־אפ הישראליות? שערי הנאסד"ק כמעט סגורים עבור מרביתן. ההוכחה לכך היא בקשיים הרבים שבהם נתקלות אותן חברות המבקשות להנפיק. די מדיקל מנמיכה באופן משמעותי את מחיר ההנפקה וכך גם מדיהמיינד, לשעבר איי־בלאסטר. למעט חברות אלו וחברת וינטגרה, אף ישראלית לא הגישה תשקיף לבורסה האמריקאית. כמו כן, מעט מאוד חברות הייטק בוחנות את האפשרות להנפיק בתל אביב לנוכח השוויים הנמוכים וקשיי הנזילות בבורסה המקומית. האופציות שעומדות כיום בפני מרבית החברות היא או לדשדש במקום ולהיסגר, או להירכש/להתמזג עם חברה בינלאומית (כמו במקרים של כקופרגייט שמוזגה עם חברת סיגמא וטלדאטה שמוזגה עם חברה אנאייבלנס הקנדית), או לגדול ולהיהפך לחברה מובילה.

לפתע האופציה של להיות חברה מובילה נהפכה עבור הרבה חברות ישראליות לאופציה היחידה. זו לא הבחירה הראשונה של רובן, שהיו רוצות אקזיט מהיר או הנפקה טובה. אך האם הן יכולות להיות גדולות? מתברר שכן. חלק מהחברות הישראליות אמנם עדיין לא גדולות במונחים בינלאומיים, אבל יש להן כבר מסה ראויה כדי לדלג על שלב הסטארט־אפ.

כך למשל, במקרה של חברת השבבים הישראלית סיאנו, שוויתרה על הצעות רכישה מתוך שאיפה לגדול, וכך גם במקרה של חברת הפרסום המקוון אדסמרקט, שמכירותיה צפויות להגיע תוך מספר לא רב של שנים ל־100 מיליון דולר אבל אינה ששה לחשוב על הנפקה או מיזוג בטרם עת. אם מיעוט האקזיטים אכן יצעיד את תעשיית ההייטק הישראלית אל עבר החזון של חברות הגדולות, ייתכן שמעז ייצא מתוק לשוק הישראלי.