ישראל מתחברת לכלכלה
 
טכנולוגי
מילון כלכליסט

כנס TEDx בתל אביב 
צילום: מיכל פלג
תגיות קשורות לכתבההגדירו נושאים למעקב
מניות קשורות לכתבה
    חדשות טכנולוגיות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    כנס TED בישראל: לייזרים נגד יתושי מלריה

    העלמת דמויות מתמונות בפוטושופ, מערכת לייזר למלחמה ביתושי המלריה ושימוש באצות לפתרון זיהום אוויר הם רק חלק מהפיתוחים שהוצגו אתמול בכנס TEDx שנערך בפעם הראשונה גם בישראל

    עומר כביר ואבנר קשתן

    27.04.10, 16:01
    5 תגובות
    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    זה 20 שנה שכנס TED העולמי הוא שם דבר לאירוע שבו מציגים אישים בעלי מעמד עולמי רעיונות חדשניים, או חולקים

     סיפורים מרגשים ומעניינים סביב מצגות אישיות בנות 18 דקות. אתמול הצטרפה גם ישראל למשפחת המדינות העורכות את הכנס, כאשר אירחה את כנס TEDx במרכז "נא לגעת" שבנמל יפו.



    כנס טד הראשון נערך בעמק הסיליקון ב־1990, ומאז נערכו מאות כנסים בכל העולם, שבהם הרצו מנהיגים כמו ביל קלינטון ואל גור, בעלי חזון כמו ביל גייטס או מייסדי גוגל סרגיי ברין ולארי פייג' ואף זוכי פרס נובל שונים. הכנס שהתקיים בישראל לא כלל אמנם שמות מוכרים כמו אלו שניתן למצוא בכנסי טד אחרים, אך המצגות שנערכו לא היו מאכזבות, ונעו בין אינפורמטיביות ומעניינות לבין אישיות ומרגשות.

     

    לכנס עצמו הגיעו מאות אנשים, רובם יזמים ואנשי טכנולוגיה, והוא הועבר בשידור ישיר באינטרנט. את הכנס פתחה הרצאתה של קרין טל, מנהלת בית הספר ביאליק־רוגוזין בדרום תל אביב, אשר בין כתליו לומדים ילדי עובדים זרים רבים. טל סיפרה כיצד הפכה את בית הספר ממוסד מתקשה למוסד מוביל ומצליח, בין השאר בסיוע תרומות ותמיכה של יזמים ישראלים כדוגמת יוסי ורדי. בסיום המצגת עלתה מקהלת ילדי בית הספר לשיר על הבמה.

      

    אולם הכנסים במרכז "נא לגעת" ביפו שבו נערכו ההרצאות
    אולם הכנסים במרכז "נא לגעת" ביפו שבו נערכו ההרצאות צילום: מיכל פלג

     

    סדנת פוטושופ למתקדמים

     

    פרופ' אריק שמיר מהמרכז הבינתחומי בהרצליה הדגים טכניקת עיבוד תמונה חדשנית שפיתח בשם "תפרים", המאפשרת למתוח, להקטין ולחתוך תמונות באופן חלק, בלי צורך לאחד בין משטחי צבע שונים. הרעיון מתבסס על כך שמרבית המידע שהעין קולטת נמצא בגבולות בין צבעים - הנקודות שבהן הדמות פוגשת את הרקע. החלקים שבתוך הצורה פחות חשובים לעין, ולכן ניתן להעלים או להכפיל אותם מבלי לקטוע או למתוח את התמונה. אותה טכניקה יכולה פשוט להעלים דמות מהתמונה ולהחליף אותה בהרחבה של הרקע - והתמונה תיראה כאילו הדמות מעולם לא היתה שם. הטכנולוגיה נמצאת בשימוש בגרסאות האחרונות של תוכנת פוטושופ.

     

    טכניקה נוספת שהדגים שמיר, על גבי ה־Surface, מחשב השולחן של מיקרוסופט, היא דרך לבניית קולאז'ים באופן אוטומטי. משתמש יוכל לשרטט בקווים גסים את התמונה שיש לו בראש, כמו זוג שהולך לאורך חוף הים, וללוות אותם בתיאורים טקסטואליים כגון "חוף ים". התוכנה תתחבר למנועי חיפוש תמונות באינטרנט, תחפש את התיאור שניתן, ותשלב בין כל האלמנטים לכדי תמונה אחת.

     

    אסטרטגיה במכירה פומבית

     

    המתמטיקאי והכלכלן פרופ' יאיר טאומן, גם הוא מהמרכז הבינתחומי, נשא הרצאה על השימוש בתורת המשחקים במכירות פומביות. לדבריו, לשיטת המכירה הפומבית שבה המחיר עולה בהדרגה, כמו זו הנהוגה באתר המכירות הפומביות eBay, קיימת אסטרטגיית קנייה פשוטה מאוד: לבחור את המחיר המקסימלי שמוכנים לשלם, ולא לעבור אותו. אסטרטגיה זו אינה קשורה להתנהגות המשתתפים האחרים והיא מספקת את התוצאות המיטביות.

     

    ואולם על מכירה מסוג זה ניתן לבצע מניפולציות שונות. "בגרמניה, תדרי הדור השני בסלולר נמכרו למפעילות בשיטת מכירה פומבית, כאשר כל הצעה חייבת להיות גבוהה ב־10% לפחות מההצעה הקודמת", סיפר טאומן. "היו שתי מתחרות מרכזיות: מנסמן וטי־מובייל. מנסמן היו הראשונים, והציעו 20 מיליון מארק לחצי מהתדרים, ו־18.18 מיליון לחצי השני. טי־מובייל הבינו שאם יעלו את הצעת המחיר לחצי השני ב־10% הם יגיעו ל־20 מיליון, וכך רכשו שתי החברות את כל התדרים ב־20 מיליון מארק כל אחת".

     

    האקר לטובת החקלאים

     

    הפסיכולוגית הקלינית היידי שלייפר דיברה על תקשורת בין-אישית, אך סיפורה האישי נגע בלבם של רבים מהיושבים באולם: "אני אסירת תודה שאני בחיים. ב־1944 ההורים שלי היו במחנה ריכוז בצרפת תחת שלטון וישי. אמא ואבא שלי הצליחו לברוח מהמחנה, חצו את האלפים כשאמי בהיריון, והגיעו לגבול שוויץ שהיה סגור לפליטים. הם הצליחו להסתנן ואני נולדתי בשוויץ. עשורים אחר כך ישבתי עם אמי בבית אבות בישראל, והיה קשה לי להביט בה. היא לא זיהתה אותי, והרגשתי אשמה ועצובה. החלטתי לחצות את הגשר לעולמה של אמי ולהביט בה בעיניים חדשות. דיברתי איתה בשפת אמה שלה, והיא זיהתה אותי אחרי חודשים רבים שבהם כלל לא הכירה אותי".

     

    את אחת המצגות המרתקות העביר, ללא ספק, ההאקר ויזם הטכנולוגיה פול (פאבלוס) הולמן, אשר הציג בטד את יוזמת Intellectual Venture Lab שהקים - מעבדת מחקר עתירת משאבים המתרכזת בהמצאות ובפתרון בעיות שונות בדרכים חדשניות ובאמצעים פשוטים.

     

    אחד הפרויקטים הבולטים שהוצגו בכנס הוא מציאת דרכים למלחמה במלריה. בין השאר, פותחה במעבדה תוכנת הדמיה שמחשבת את כל הגורמים המשפיעים על התפשטות המלריה, למשל מזג אוויר, ומאפשרת להשתמש בנתונים המתקבלים כדי לגבש ולבחון תרחישים שונים לטיפול במחלה.

     

    פתרון אחר ממוקד יותר ביצור שמעביר את המחלה עצמה: היתושים. הפתרון העתידני מבוסס על כמה מכשירי לייזר הממוקמים מסביב למתחם מוגדר. באמצעות סורקים הבודקים את תנועות הכנפיים של החרקים החוצים את המתחם ניתן לאתר רק את היתושים מתוכם וליירטם באמצעות קרן הלייזר. חרקים אחרים, בני אדם ובעלי חיים אינם נפגעים. ולא מדובר ברעיון תיאורטי בלבד, אלא בפתרון שהוצג והודגם בתנאי מעבדה, ועשוי גם להועיל לתחומים אחרים כמו מניעת כניסה של חרקים ומזיקים אחרים לשטחים חקלאיים.

     

    אצות לעולם טוב יותר

     

    ד"ר איציק ברזין, מהנדס כימי שהוכרז על ידי המגזין "טיים" כאחד האנשים המשפיעים בעולם ב־2008, הציג פתרון קטן ופשוט לשלוש בעיות גדולות: זיהום אוויר, נפט ומקורות מזון. לדבריו, הפתרון לכל הבעיות האלה הוא לא אחר מאשר אצות. "אצות מייצרות יותר מחצי מכמות החמצן בעולם ומשגשגות במים עם פחמן דו־חמצני. מדובר בפלטפורמה טבעית להתמודדות עם פליטות פחמן, שכן באמצעות מתקנים מתאימים ניתן להשתמש באצות כדי להפוך פליטות פחמן של תחנות כוח, לדוגמה, לחמצן".

     

    ברזין הוסיף שכתוצאה מהליך זה ייווצר לא רק חמצן, אלא גם כמות אצות גדולה יותר, וזו תשמש לפתרון שתי הבעיות האחרות. "מהאצות אפשר לזקק שני מוצרים. הראשון: נפט. רוב הנפט בעולם כיום מקורו באצות, וכך אפשר לייצר כמויות נפט חדשות מבלי הצורך להחליף תשתיות". התוצר השני הוא חלבונים ואומגה־3, שלדבריו מהווים מקור מזון חשוב.

     

    "הבעיה היחידה עם הפתרון הזה היא שהוא טוב מכדי להיות אמיתי. אז למה הוא לא נעשה עד עכשיו? שתי סיבות: הראשונה, כי הוא לא בוצע עד עכשיו. הסיבה השנייה: התשתית הקיימת של הפקת אצות מאוד יקרה. הפתרון הוא לפתח חוות אצות שיאפשרו לגדל כמות גדולה של אצות בעלות נמוכה יותר".

     


    5 תגובות ל ”כנס TED בישראל: לייזרים נגד יתושי מלריה“

    (5 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות