העובדה ש־Chrome OS שהושקה בסוף השבוע היא
מערכת הפעלה שבנויה סביב הדפדפן ניכרת בעת השימוש בה הרבה יותר מכפי שניתן היה לשער; הגדרה מדויקת יותר תהיה ש־Chrome OS הוא דפדפן שמגיע עם מערכת הפעלה. החלון המוכר של הדפדפן כרום מופיע אחרי אתחול קצרצר במיוחד (אפילו בסביבת הבדיקה המוגבלת, מסך הכניסה עלה בתוך 11 שניות מהפעלת המחשב) — וזה למעשה החלון היחיד שיש במחשב שמריץ את Chrome OS.
בכל מובן אפשרי, חוויית השימוש ב־Chrome OS זהה כרגע לשימוש בכרום. אין כאן תפריט התחל, ואין לוח בקרה. אין מנהלי קבצים מכיוון שאין צורך באחסון מקומי. הלשוניות והסימניות הן קיצורי הדרך, והאתרים והשירותים המקוונים הם היישומים.
יש הרבה היגיון במחשב שכולו דפדפן. רובנו אכן מבלים את רוב שעותינו ברשת, ולתוכנות השולחניות הבודדות שבהן אנו עוד משתמשים סביר להניח שכבר יש חלופה פוטנציאלית בדמות שירות מקוון. כדי לקבל מחשב פשוט, זול, אמין ובטוח יותר, כל שצריך לעשות זה לוותר על הגמישות של מערכות ההפעלה המוכרות. בדרך אנו עשויים גם להרוויח חוויית שימוש אחידה יותר, ואולי להיפטר מקצת מהפחד שאנשים חשים כלפי מחשבים.
אבל מה עושים עם כל מה שעדיין לא עלה לרשת? לאן מחברים את המצלמה הדיגיטלית ואת המדפסת? איך מסנכרנים את האייפוד? איך משתפים מידע בין יישומים מקוונים שונים, כפי שאפשר היום להעביר מידע בקלות בין יישומים שונים במחשב? גוגל מדברת על סביבת פיתוח שתקנה ליישומי רשת גישה ישירה למשאבים מקומיים ותאפשר דור חדש של יישומים מקוונים. במובן זה Chrome OS עוד מקדימה את זמנה — יישומים כאלה עדיין לא קיימים. עד שיגיע לחנויות המחשב הראשון עם Chrome OS, בשנה הבאה, סביר להניח שנראה התפתחויות משמעותיות בכיוון הזה.
אם למישהו לא היה ברור למה התכוונה גוגל כשהיא שלחה לרחובות צלמים ששאלו עוברי אורח "מה זה דפדפן?", Chrome OS היא הסבר מנומק. רק שהשאלה היא לא "מה זה דפדפן?", אלא "מה זו מערכת הפעלה?".
מנוי לעיתון
פייסבוק
אפליקציה באייפון 
טוויטר
מבזקי SMS
אפליקציה באנדרואיד 
ניוזלטר
ספריית כלכליסט
כל הזכויות שמורות לכלכליסט ©
