פאנל כלכליסט: "בישראל לא חסרים מים. צריך רק לנהל אותם"
לקראת תערוכת המים הבינלאומית Watec כינס כלכליסט חמישה מומחי מים לדון בענף המתעורר, ושמע מהם חוות דעת חמוצה־מתוקה: בישראל יש שפע של מים אבל מוטב שהרגולטור יעביר אותם לידיים פרטיות
ביוני 2006, שנתיים אחרי שענקיות הטכנולוגיה סימנס ו־GE הודיעו לעולם ששוק המים הוא שוק אסטרטגי, החליטה גם ישראל שתחום המים המשעמם והשמרני יכול להיות ענף כלכלי לתפארת. המהלך שעליו הוחלט, שקיבל תוקף של החלטת ממשלה, נועד לקדם את תעשיית המים הישראלית, להגביר את הפיתוח והמחקר בתחום, ובהמשך לייצא את הטכנולוגיות לשוק העולמי. כדי למתג את העניין, חיפשו לו שם בינלאומי מתחכם, בין הייטק ללואוטק. מה שהתקבל היה ניוטק (Newtech).
ההשוואה בין הייטק למים היא כמעט מתבקשת: ההייטק נחשב ענף סקסי, צעיר, רעב לחידושים. טכנולוגיות המים, לעומתו, נתפסות כשוק בסיסי ומדשדש שהוזנח במשך שנים, חסר משמעות לצרכן בבית.
"מים זה לא הייטק", מודה עודד דיסטל, מנהל תוכנית המים הלאומית במשרד התמ"ת. "זה שוק שהשחקנים המרכזיים בו הם הממשלה והרשויות המוניציפליות, ולשוק שמרני כזה לוקח זמן לזוז ולהתקדם. אבל בהחלט קורים בו דברים. ההתקדמות הזו נובעת מהצורך במים, שהוא צורך מוחשי שאין עליו עוררין. אל גור ותום פרידמן עשו שירות טוב לתחום כאשר עוררו את ההבנה שנושאים כמו מים וסביבה הם לא נחלתם של משוגעים לדבר".
"דווקא ישראל, שנחשבת לעמק הסיליקון בתחום ההייטק, מתקשה לפענח את החדשנות בתחום המים", אומר בוקי אורן, יו"ר מיה מקבוצת אריסון ויו"ר תערוכת Watec. "הייטק זה שוק שפורץ, זה שוק שהביקושים בו עולים כי כולם רוצים להיות חדשניים. בעולם המים, גם אם באת עם פתרון חדשני זה לא אומר שכולם ייקחו את זה".
מצד שני, הוא מסביר, שוק המים הוא השוק היחיד שלא ייגמר לעולם. "במאה השנים האחרונות אוכלוסיית העולם גדלה ב־400%, ונרשם תהליך עיור בקנה מידה אדיר. מצד שני, הגשמים הולכים ומתמעטים. יש גידול בביקוש ואין גידול בהיצע. זה שוק שבניגוד לכל השווקים, הכמות שלו עולה - וגם המחיר שלו".
ולא רק המחיר, כפי שמסביר מנכ"ל חממת המים כינרות אסף ברנע. "מאז כניסתן של GE וסימנס לשוק המים, ב־2004, השוק התעורר ומותג כשוק סקסי", מסביר ברנע. "פתאום התברר שמסתתר שם ביזנס אמיתי. זה היה האירוע המכונן, שאפשר כניסה של משקיעי אקוויטי והון סיכון שהזרימו כסף חיצוני לתחום. ישראל הגיבה למהלך העולמי ב־2006, עם החלטת הממשלה".
לאור הנתונים האלה, אפשר להבין את הגעתן מחר לישראל של 110 משלחות לתערוכת Watec. אלו אינן באות מטעמי ציונות, אלא כדי לחלוק את הידע הישראלי בתחום המים. בין השאר צפויה משלחת של אנשי הבנק העולמי, האיש מאחורי המושג "קלינטק" ונשיא התאחדות המים העולמית.
"אין שום משבר מים"
בתקופה האחרונה המשבר החריף במשק המים נמצא על סדר היום הציבורי: ייקור תעריפי המים והטלת מס הבצורת מעוררים דיון סוער, שבמרכזו עומדת ועדה לחקירת התנהלות מנהלי משק המים. אחד הפתרונות המוצעים הוא התפלה מסיבית של מי ים. המכרזים הגדולים שפרסם משרד האוצר למתקני התפלה, שעתידים להתפיל 750 מיליון מ"ק מים בשנה, שידרו מסר ברור לענקיות העולמיות: שוק המים הישראלי יכול להיות גם כלכלי.
"עד עכשיו, שוק המים היה נישה מאוד מוגבלת מבחינת השוק הפרטי והחברות הזרות", מסביר מנכ"ל ואוליה ווטר, יעקב צמח. "אחת הדרכים לעורר את השוק היא להכניס גורמים זרים עם ידע נצבר, ניסיון וטכנולוגיות חדשניות. ואוליה נכנסה לעסקים בארץ לפני יותר מ־15 שנה; בתחום המים היא פועלת הן בהתפלה והן בטיהור שפכים וטיוב בארות.
"עם הזמן החברה גילתה שהשוק הזה מאוד בעייתי. שום דבר לא יעזור: התמורה לא מכסה את ההוצאות. מה שצריך להפנים בישראל הוא שמים הם מצרך חיוני ובר קיימא - ושתמורת שירות ואיכות צריך לשלם".
איתי נוח, מנכ"ל ניטרון מקבוצת שיכון ובינוי, מסביר גם הוא את חוסר הכדאיות של שוק טיהור השפכים המקומי.
"ישראל מתפארת ב־75% השבה של מי קולחין", הוא אומר, "אבל חברות המט"שים (מכון טיהור שפכים) לא יכולות להמשיך להתקיים. התושב לא רואה את המים המושבים, אז קשה לרשויות להסביר למה צריך להוציא כסף".
הפיתרון, הוא מסביר, טמון בשוק הפרטי. "צריך לפתוח את שוק המים לשוק הפרטי. קיימים מקורות מים רבים שהמדינה לא נותנת לטייב, ויזמים פרטיים ישמחו לטייב אותם תמורת הסכם לטווח שנים".
אורן: "אנחנו כל הזמן מדברים על מחסור במים, אבל האמת היא שיש שפע של מים. פתרון ההתפלה הוא הפתרון הקיצוני: יש המון מים במערכת שלא מנוהלים בצורה הנכונה".
צמח: "ואוליה בהחלט מתכוונת לחדור עמוק יותר לתחום המים. נכון שעד עכשיו התרכזנו בהתפלה, אבל אני הובאתי לוואוליה לפני שנה וחצי כשלא היתה חטיבת מים. עצם ההחלטה להקים חטיבת מים בארץ, ולהעמיד מטה שינהל את המערכת מכאן, מעידה שוואוליה בהחלט רוצה להיכנס לתחום הישראלי".
דיסטל: "הרבה פעמים מדברים על החדשנות הטכנולוגית שבאה מישראל, אבל בלי מודלים עסקיים ברורים שימחישו איך עושים מהטכנולוגיה הזו כסף, החדשנות תישאר על הנייר. השוק הזה עובר עכשיו אדפטציה, בישראל ובעולם, אבל הוא עדיין לא שם. בישראל אנחנו יחסית יותר מתקדמים. אנחנו יכולים לריב עד זוב דם על מס בצורת כן או לא, אבל העובדה היא שמודל משק המים הישראלי הוא מודל להרבה מקומות בעולם - לא רק ברמת הטכנולוגיה, אלא ברמת החקיקה וברמת ניתוב המדיניות".
ברנע: "ענף המים מפגיש בין כסף פרטי לכסף ציבורי, וזו נקודה טעונה. השוק הזה חייב כסף פרטי כדי לעודד חדשנות, אבל אי אפשר בלי הממשלה. מצד שני, יש מקומות שבהם הממשלה צריכה ללכת אחורה ולפתוח את השוק לפעילות רחבה. השאלה 'כמה ביזנס בתחום הזה הוא לגיטימי ומה הגבולות שלו' היא שאלה משמעותית. באנגליה, למשל, הפריטו חברות מים; אני לא יודע אם זה צעד נבון, ומי צריך לספק את השירות לציבור הרחב.
"אסור להתבשם מהעובדה שמגיעות אלינו 110 משלחות. צריך להסתכל למציאות בפנים: ישראל השקיעה 30 מיליון דולר בתוכנית הניוטק, קצתם לתערוכת Watec וקצתם לאקדמיה. זה הכל. בסינגפור, שגם היא מדינה קטנה, הממשלה שמה מיליארד דולר בטכנולוגיות מים. החשש שלי הוא שאולי הם יעשו את זה ואנחנו לא. צריך לחשוב איפה אנחנו ממקדים את המאמצים שלנו כדי להפוך את ישראל לשחקן משמעותי בעולם".
להרטיב את העולם
בשוק המים העולמי, ישראל היא שדה ניסויים לבחינת טכנולוגיות, ולכולם ברור שאת הכסף הגדול אפשר לעשות רק בעולם הרחב. בניגוד לתעשיית ההייטק, שהרוויחה את הונה מהשקעה של כסף זר, חברי הפאנל מעריכים ששוק המים לא יהיה שוק של אקזיטים - אף שכבר נרשמו כמה כאלה.
אורן: "חייבים להתייחס ל־7 מיליון התושבים בישראל, אבל גם ל־7 מיליארד שבחוץ. זה הבדל בין ההייטק לניוטק: בהייטק אתה יכול ללכת לבד. בניוטק לא תצליח לבד; אתה חייב לעשות את זה עם החברות הבינלאומיות, עם הרגולטור המקומי, עם שותף מקומי שמבין את השוק ועם השותף הישראלי שיודע להביא את היוזמה. הרעיון הוא לקחת את הידע שיש ל־7 מיליון ולהעביר אותו ל־7 מיליארד.
"השוק הזה ענק. רק כדי לסבר את האוזן: ואוליה, חברת המים הגדולה בעולם, מגלגלת 10 מיליארד יורו רק בתחום המים, ומהווה 2%–3% מהשוק. אם אנשים רוצים לעבור למים מהייטק, זאת הזדמנות מרתקת".
ברנע: "המפגש של ישראל עם העולם הוא מפגש קשה. בענף ההייטק חברות ישראליות יכלו לבוא לעולם ולחדור פנימה דרך פתרון טכנולוגי. במים אין את הרעב של הרצון לנסות טכנולוגיה, כמו בסלולר ותקשורת. בסוף זה מים. השאלה היא איך פותרים את זה".
