$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: הסרטן מתחיל בתוכך

הסנאט האמריקאי מתחיל לחקור את שאלת הקשר בין סרטן ובין שימוש בסלולר, גוגל גואלת את העיתונות מייסוריה ומשיקה אפשרות דפדוף ברשת, פסיקה תקדימית גורמת ליוטיוב לנשום לרווחה, ועדות נוספת לאלסטיות של הזיכרון האנושי

יוסי גורביץ 12:4815.09.09

המגפה שליד האוזן שלך

 

האם זה באמת רעיון חכם להצמיד מכשיר שפולט קרינה למוח שלך? המדענים עדיין חלוקים בשאלה אם יש קשר בין מכשירים סלולריים ובין סרטן, אבל הדגשים מתחילים להשתנות: פעם העמדה היתה שאין די ראיות לכך שהמכשירים מסרטנים; עכשיו היא שאין די ראיות לכך שהם לא מסרטנים.

 

הנושא נמצא בוויכוח זה זמן רב. ועדת הבריאות של הסנאט האמריקאי החלה בחקירה, והמומחים אומרים שמוקדם מדי לדעת, אבל... ד"ר סיגל סדצקי, אפידמיולוגית מאוניברסיטת תל אביב, ציינה שפצצות אטום הוטלו על הירושימה ונגסקי באוגוסט 1945 – אבל רק בשנות השישים התגלה קשר מובהק בין הפיצוץ ובין מחלת הלוקמיה (סרטן הדם), ורק ב-1994 אושש קשר בינו ובין גידולים סרטניים במוח. בני אדם משתמשים בסלולריים הרבה פחות זמן, כך שהמחקר עדיין חלקי. עם זאת, סדצקי מצאה קשר בין שימוש כבד בסלולרי ובין סרטן – אבל לא הוכחה מכרעת. כמה אנשים יצטרכו למות עד שזה יקרה - זו עדיין שאלה פתוחה.
עדיין אין הוכחות, אבל... משתמש והסלולרי שלו עדיין אין הוכחות, אבל... משתמש והסלולרי שלו צילם: בלומברג

 

סדצקי ומומחים אחרים אמרו שיש צורך במחקר נוסף. יושב ראש הוועדה הטרי, הסנטור הדמוקרטי טום הארקין, התחייב להמשיך את חקירת הוועדה כדי לחשוף כל קשר אפשרי בין תעשיית הסלולר ומחלת הסרטן.

 

תוכנית להצלת העיתונות? האומנם? 

 

במסגרת מאבקה לשפר את תדמיתה הציבורית, שנפגעה בשנים האחרונות, החלה גוגל לחזר במרץ אחרי האקסית המיתולוגית שלה, העיתונות. פעם, מזמן, העיתונות התמוגגה מכל שטות של גוגל. זה היה כשהחברה עדיין היתה רק מנוע חיפוש חביב ויעיל, שהבטיח עתיד חדש מופלא. אך כשהבינו בעיתונות שפעולותיה של גוגל כמעט תמיד מזיקות לה, היחסים התקררו במהירות מפתיעה. אנשי העיתונות מאשימים את גוגל בכך שחיסלה את בסיס הקיום שלהם, היינו הפרסום בעיתונים.

 

גוגל חשפה אתמול את התוכנית המיועדת להציל את העיתונים. היא נקראת Fast Flip. היא מאפשרת למשתמש להביט במהירות בתמונותיהם של עמודים ראשיים של עיתונים, ולהחליט מה לקרוא. המשתמש יכול לסנן את המידע המוצע לו על פי כמה קטגוריות, וכשהוא מוצא ידיעה המעניינת אותו, הוא מקליק עליה. המטרה היא לאפשר למשתמש ל"דפדף" במהירות בין הידיעות, כפי שהוא עושה בעיתון רגיל. גוגל תחלוק את ההכנסות מפרסומות בינה ובין העיתונים שידיעותיהם יוקלקו.

 

ספק אם זה מה שיציל את העיתונים. ספק גדול, למעשה. גוגל מציגה למשתמש עשרות עיתונים, ורק אם הוא מחליט להקליק על אחד מהם, העיתון מקבל חלק מהכנסות הפרסום. מי שתרוויח, כמובן, תהיה גוגל: היא תרוויח מכל הקלקה. העיתון הממוצע ירוויח מאחת מכל עשרים, בערך. גוגל הופכת למתווכת, והעיתונים למוצר שהיא מוכרת. מגע המידאס ההפוך של גוגל – היא מערערת את ערכו של כל דבר שהיא נוגעת בו – יאיץ את תהליך הגסיסה של העיתונים, לא יעצור אותו.

 

יוטיוב כבר (כמעט) חוקית

 

יוטיוב הוא אתר שיתוף הווידיאו הפופולרי בעולם, והוא מתנהל תחת צל כבד: ענקית התוכן Viacom מנהלת משפט כנגד האתר, בטענה שהוא מוקד מרכזי של הפרות זכויות יוצרים. לפני כשנה וחצי, תבעה ויאקום את גוגל במיליארד דולר בשל כך, ואף שטרם זכתה במשפט, היא זכתה לכמה הצלחות. ויאקום אף ניסתה להוכיח שמייסדי יוטיוב עצמם העלו לאתר תכנים מוגנים.

 

על כן, סביר שבגוגל נשמו לרווחה אתמול (ב'): בית משפט פדרלי דחה את תביעתה של Universal Music Group כנגד אתר הווידיאו הפופולרי-לשעבר Veoh. הטענות של UMG כנגד Veoh היו דומות למדי לאלו שהעלתה ויאקום כנגד גוגל.

 

בית המשפט קבע כי חוק ההגנה על זכויות היוצרים (DMCA) של ארה"ב איננו מטיל אחריות על בעלי האתרים לתוכן שהעלו אליהם הגולשים – אם כי הבעלים מחויב בהסרת תכנים בלתי חוקיים אם הנפגעים התריעו בפניו על כך. UMG תערער, כמובן, אבל הערעור ייקח שנים. עורכי הדין של גוגל כבר מיהרו להביע שמחה מפסק הדין.

 

בלי עדים, בבקשה

 

ואם המשפט הארוך של גוגל ו-וויאקום אכן יגיע סוף סוף לשלב הראיות, אולי כדאי ששני הצדדים יסכימו לוותר על עדים. מחקר שנערך לאחרונה קובע במסמרות את מה שחשדו במשך שנים: שלראיות פיזיות צריך להיות משקל עודף על זה של עדים. זיכרונם של עדים הוא אלסטי מדי, ודאי לאחר שחלף זמן רב. מקרה בולט בישראל היה זה של ג'ון איוון דמאניוק, ששורה של עדים הצהירו ללא היסוס שהוא היה "איוון האיום" מטרבלינקה, בזמן שהחלאה היה באותו הזמן בסך הכל רוצח מן השורה במחנה ההשמדה סוביבור. בית המשפט העליון הוריד אותו מהחבל – הוא כבר נידון לעונש מוות – ואף אחד לא דיבר יותר מדי על העדים.

 

כמה קל לשחק עם הזיכרון שלנו? זה כלל לא מסובך. מדענים הציגו לשורה של עדים סרטון וידיאו, שבו נראה ניסוי שבו השתתפו. השותף של המשתתף בניסוי נראה בסרטון כשהוא מרמה בניסוי. הסרטון היה מזויף. 60% מהמשתתפים היו מוכנים להעיד כנגד השותף שלהם, וזאת לאחר שהחוקרים הבהירו להם שהוא ייענש אם יעידו נגדו.

 

נחזור על זה שוב: השותף לא רימה. בזמן אמת, הנבחנים לא הרגישו בדבר. וסרטון וידיאו קצר היה מספיק כדי לשנות את הזיכרונות שלהם. ללא סרטון, זה היה אחרת: כשנאמר למשתתפים בניסוי שהשותף שלהם הוא רמאי, ללא ראיות נוספות, 90% סירבו להעיד נגדו. הסרטון שינה את דעתם – ואף שהוא סתר את מה שראו במו עיניהם, הם היו מוכנים להסתמך עליו כדי להגיש עדות. המדענים ציינו כי צפייה בסרט היא פעולה אינטימית, שכמו מכניסה את הצופה לתוך האירוע ויוצרת זהות בינו ובין המשתתפים; וכאשר הסרטון הוא של אירוע שהמשתתף חווה בעצמו, החוויה עזה יותר – ויכולה להוביל לשתילת זיכרונות מזויפים.

 

יצוין שכאשר נחשפה בפני הסטודנטים העובדה שהסרטון היה מזויף, הם נדהמו: הזיכרונות המזויפים נראו אמיתיים לחלוטין. מישהו צריך לשלוח את הניסוי הזה לבתי המשפט ועורכי הדין.

 

קצרצרים

 

המשבר הכלכלי מגיע גם לאמזון: החברה הקפיאה את בנייתה של חוות השרתים הענקית שתכננה באורגון, בעלות כוללת של כ-135 מיליון דולר. מאמזון נמסר שהיא בוחנת מחדש את דרישות התשתית שלה ו"מגלה זהירות" בהחלטות ההשקעה שלה.

 

משתמשי פליקר יוכלו כעת לתייג תמונות גם ב"גלריות". הללו יהיו תיקיות שיכילו לא יותר מ-18 תמונות, ויתמקדו בנושא מסוים או אדם מסוים. לראשונה, מאפשר פליקר לערוך אוסף של תמונות שצילם אדם אחר, בכפוף להסכמתו. מטרת הגבלת התמונות היא לקדם את איכותן של הגלריות.

 

כזכור – במאמץ – אפל ערכה לפני כשבוע אירוע גדול שבו הודיעה על פחות או יותר כלום. אחת השמועות הנפוצות ביותר שקדמו לאירוע היתה שהאייפוד טאץ' יצויד במצלמה. זה לא קרה, הלא-אירוע לווה בתעמולת אפל הרגילה, והתוצאה היא שערוריית רשת, סערה בכוס צ'י. הנה קריקטורה בנושא – ומסתבר שהאירוע גרם אפילו לאישיות הידועה בקור רוחה כמו אדולף היטלר להתפרצות קשה.

 

מדיניות חלוקת הוויזות הקמצנית של ארה"ב מעוררת זה שנים תרעומת בעמק הסיליקון, שחברותיו מתקשות להשיג את העובדים הזרים שהן נזקקות להם. מיקרוסופט, גוגל וחברות אחרות פנו במשותף לקונגרס כדי שיגדיל את המכסה, ללא הועיל. מאמר חדש טוען שיש צורך ברפורמה בתחום, ומצביע על תרומתם של זרים ומהגרים – אנדי גרוב, המנהל האגדי של אינטל; סרגיי ברין; ג'רי יאנג; ורבים אחרים – לתעשיית ההייטק האמריקאית.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x