$
משפט

הזירה הבאה של התביעות הייצוגיות: תביעה לעובד הלא־מיוצג

בית הדין הארצי לעבודה צפוי להכריע השבוע בבקשתו של מאבטח להכיר בתביעתו נגד מעסיקו כייצוגית. עורכי דין שמייצגים עובדים טוענים כי ההחלטה תשפיע על עתיד כלל התביעות הייצוגיות בתחום, שלדבריהם הן עדיין הכלי היעיל ביותר לפתרון מצוקתם של הבלתי־מאוגדים

מיקי פלד ומארק שון 10:1529.06.09

בימים הקרובים אמור להתפרסם פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שלו ממתינים עורכי דין בתחום כבר שנה וחצי בכיליון עיניים, שכן הוא עשוי לקבוע תקדים חשוב בנושא התביעות הייצוגיות בדיני עבודה. עד כדי כך חשוב שעו"ד גל גורודיסקי, בין המייצגים בתיק, לא מהסס לקבוע ש"אם לא תאושר ההכרה בייצוגית במקרה הזה, אין עתיד לתביעות הייצוגיות במשפט העבודה".

 

התיק המדובר נוגע לבקשתו של מאבטח בשם יגאל וירון להכיר בתביעתו נגד חברת תבל אבטחה וניקיון כתביעה ייצוגית. הבקשה נדחתה באוקטובר 2007 על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בטענה שהתביעה אינה מעלה שאלות מהותיות במשפט העבודה, וכי זהות חברי הקבוצה המדוברת - קבוצת העובדים שלטענת וירון לא הופרשו להם כספים לחיסכון פנסיוני - ניתנת לאיתור ואינה הומוגנית.

 

עוד הוסיפה השופטת אורלי סלע כי העובדה שהסעד הכספי המבוקש אינו נמוך (9,000 שקל) לצד סייגים נוספים מונעים ממנה לאשר את הבקשה. בתגובה הגישו האחים עורכי הדין רם וגל גורודיסקי ערעור לבית הדין הארצי. לדברי גל גורודיסקי, מדובר במקרה קלאסי של תביעה ייצוגית, שעוסקת בתשלום פנסיה לקבוצת עובדים חסרי כוח. אם בית הדין הארצי יחליט לקבל את עמדת בית הדין האזורי הרי שאישור תובענות ייצוגיות בבתי הדין לעבודה יהיה כה נדיר ובעל סעד כספי כה נמוך, עד שלעורכי הדין לא יהיה טעם להתחיל בתביעות אלה.

 

הנשק המעשי היחיד

 

אין חולק על החשיבות העקרונית של תובענות ייצוגיות בהנגשת בתי המשפט לציבור, במיוחד במקרים שבהם הסעד הכספי הנדרש הוא נמוך מאוד. במשפט העבודה מתווספת לכך הרגישות של יחסי עובד־מעביד, במיוחד במקרים שבהם העובדים אינם מיוצגים על ידי ארגון עובדים, ובהתחשב בכך שהרשויות האחראיות מתקשות לפקח על כל מקומות העבודה במשק ולדאוג שחוקי המגן יקוימו במלואם. רק לשם המחשה, הערכות זהירות מדברות על כך שכ־200 אלף שכירים בישראל אינם זוכים לקבל את שכר המינימום הקבוע בחוק. לכן נראה שלרבים מ־70% מהשכירים במשק שאינם מאוגדים התובענות הייצוגיות הן כלי הנשק המעשי היחיד.

גורודיסקי. רק הייצוגיות יכולות לוותר על תת האכיפה בענפים מסויימים גורודיסקי. רק הייצוגיות יכולות לוותר על תת האכיפה בענפים מסויימים צילום: אוראל כהן

 

"התביעות הייצוגיות הן המפלצת הנמה של דיני העבודה", אומר עו"ד רם גורודיסקי, שמדגיש שרק תביעות אלו יכולות לכפר על תת־האכיפה בענפים רבים, בעיקר בקרב חברות קבלני השירותים. עם זאת, אף שהוא ואחיו הגישו כבר עשרות בקשות לתובענות ייצוגיות בבתי הדין לעבודה, הם מודים כי "זו קרקע בתולה ובתי הדין לא מכירים עדיין את החומר, שמוזר וחדש להם". נכון להיום אושרו רק שלוש תביעות כייצוגיות בבתי הדין לעבודה, ועו"ד ערן גולן מדגיש כי "אם תהיה מגמה גורפת שלא לאשר תביעות כאלה, המחוקק יצטרך למצוא פתרון לסיטואציה שבה בתי הדין מסרסים את החוק".

 

חוק התובענות הייצוגיות מגדיר את סוגי התביעות והחוקים שעליהם ניתן להגיש בקשות לאישור תובענה כייצוגית בבתי הדין לעבודה. התנאי ההכרחי, כמובן, הוא שהתביעות הן כאלו שבהן יש לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון, וזאת למעט תביעות על פיצויי הלנת שכר או פיצויי פיטורים שבהם לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית.

 

החוק גם מחריג עובדים שחל עליהם הסכם או הסדר קיבוצי שמגדיר את תנאי עבודתם, כדי שלא לפגוע במעמדו של ועד העובדים כמי שאמור לייצג את העובדים מול המעסיק ובבתי הדין לעבודה. למרות זאת, פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה שניתנה בינואר השנה (ערעור על פסיקת בית הדין האזורי בתיק רותי אורן נ' בנק הפועלים) רמזה כי במקרה שבו מדובר בזכויות המגיעות מכוח החוק ולא מכוח הסכמים קיבוציים, יוכלו גם עובדים מאוגדים להגיש בקשה להכרה בתביעתם כייצוגית: "גישה שלפיה לעולם לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית במקום עבודה שבו חל הסכם קיבוצי היא גישה נוקשה העלולה להימצא בלתי מתאימה להתפתחויות לעתיד לבוא", נכתב בפסק הדין.

 

הכל בלחיצת כפתור

 

בינתיים המכשול העיקרי שאותו יש לצלוח הוא הדרישה להראות אפשרות ממשית להקמת מנגנון שיעביר את הסעדים המבוקשים אל הקבוצה שבשמה מוגשת התביעה. לטענת בתי הדין, ברוב התביעות על הפרת דיני עבודה הרי שבסופו של דבר יהיה צריך לברר את הסכומים שלהם זכאי כל עובד בנפרד, על פי התנאים והזמן שהוא עבד, ולכן הן אינן מתאימות להתברר כייצוגית. אולם בנייר עמדה מטעם עמותת קו לעובד, שהוגש לבקשת בית הדין הארצי, יוצא עו"ד גולן נגד גישה זו של בתי הדין.

 

"החוק אינו דורש שהסעד יהיה זהה, אלא די בכך שהשאלות המשפטיות דומות", טוען גולן. "כל הנתונים נמצאים בלחיצת כפתור בפנקס העבודה שמחזיק המעסיק. היום אין מעביד שלא משתמש בתוכנה של הנהלת חשבונות עם תלושים מתאימים. לכן תמיד אפשר ליצור מנגנון שיעביר את הסעד המתאים אל כל אחד מהפרטים בקבוצה שהתובענה מייצגת, גם אם זה אומר שכמה רואי חשבון ועורכי דין יישבו במשך שבועיים־שלושה עד שתתברר כל התמונה". באותו מסמך הפנה גולן גם שאלה רטורית לבית הדין: "האם המערכת השיפוטית הקורסת תוכל לעמוד בפרץ של מאות אלפי תביעות אינדיבידואליות של עובדים אשר לא מופרשים עבורם כספי פנסיה?".

 

מחכים לפנסיה

עו"ד טנא-פרצ'יק. אם עובד של רשת אופנה לא מקבל שכר - שיגיש ייצוגית עו"ד טנא-פרצ'יק. אם עובד של רשת אופנה לא מקבל שכר - שיגיש ייצוגית צילום: בועז אופנהיים

 

סוגיה דומה התעוררה לאחר שנחתם לפני כשנה וחצי צו ההרחבה בעניין הסכם פנסיית החובה. רבים טענו אז כי ספק אם המדינה תצליח לאכוף את הצו, שכן למשרד המסחר והתעשייה חסר כוח האדם המתאים לכך. בתגובה טענו ראשי ההסתדרות כי הפתרון צריך לבוא דווקא מבתי הדין לעבודה, שם יוכלו עובדים לתבוע את מעסיקיהם על הפרשות שלא בוצעו. אולם הספקנים הדגישו כי בשיעורים הזעומים של ההפרשות לפנסיה על פי ההסכם לא ישתלם לעובדים רבים לתבוע, ובכל מקרה אין בתביעות כאלה כדי להרתיע מעסיקים.

 

הפתרון גם כאן, טוענת עו"ד דורית טנא־פרצ'יק, שהיתה בין מנסחי הסכם הפנסיה חובה, טמון בתביעות הייצוגיות בבתי הדין לעבודה. לדבריה, הסכומים הזעומים שעל המעסיקים להפריש לעובדיהם בשנים הראשונות לצו ההרחבה נהפכים לסכומים גדולים הרבה יותר כאשר התביעה נעשית באופן ייצוגי. "לדוגמה, עובד של רשת אופנה, שהיא מקום עבודה גדול ולא מאורגן, שלא משלמים לו פנסיה - הוא בדיוק מסוג השכירים שאם יגיש בקשה לייצוגית אז יש סיכוי גבוה מאוד שהיא תאושר לו", אומרת טנא־פרצי'ק, המנהלת חברה לייעוץ למעסיקים בנושא. "שכיר כזה יוכל לשנות את המצב לא רק לעצמו ולעמיתיו, אלא לכ־800 אלף שכירים נוספים בישראל שעל פי ההערכות מעסיקיהם מזלזלים בחוק ולא מפרישים להם כספים לעת זקנה".

 

מנגד, המעסיקים כמובן מתנגדים להרחבת האפשרות של עובדיהם להגיש נגדם תביעות ייצוגיות. לדברי עו"ד אלון נוי ממשרד עו"ד נחום פינברג, צריך לאשר תובענה ייצוגית רק אם הזכות היא ברורה וגם האפשרות להשתמש בה היא ברורה.

 

עוול למעסיקים

 

"גם אם נעשה עוול לתובע ספציפי, זה עוד לא מצדיק את הרחבת התביעה לייצוגית", הוא אומר. עו"ד נוי מציין כי קבלת תביעה כייצוגית תעשה לעתים עוול דווקא לחברה, שכן לא תהיה לה היכולת לטעון כנגד הסכום שנפסק שמגיע לכל עובד ועובד, שיכולים להיות שונים מהותית זה מזה בסעד שמגיע להם.

 

בעיה נוספת מבחינתן של החברות המתגוננות היא הוצאות המשפט. בבתי הדין לעבודה נהוג לפסוק הוצאות נמוכות יחסית, כדי שלא להרתיע עובדים מלתבוע. אולם ההוצאות האמיתיות של החברות יכולות להגיע לפי 20 ו־30 מהוצאות המשפט, המסתכמות לכל היותר בכעשרת אלפים שקלים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x