פרשת מאדוף: ידידי האוניברסיטה העברית הפגינו זהירות - וחמקו מנפילה

לאגודת ידידי האוניברסיטה העברית בארה"ב (AFHU) היה הרבה מזל. לפני כשלוש שנים הגיע אליהם מנהל השקעות כריזמטי בעל הישגים פנומנליים, שניסה לשכנע את האגודה להשקיע אצלו את כל כספי קרן התרומות שלה. ועדת ההשקעות של ה־AFHU בחנה את התשואות המבטיחות של המשקיע, אבל הגיעה למסקנה שהוא אינו שמרני דיו בשבילה. היום הם יכולים להודות לאלוהים: לאיש ההוא קראו ברנרד מאדוף.

ווילנרצילום: עמיר קורץ

"ברני מאדוף רצה מאוד שנשקיע אצלו לפחות חלק מנכסי הקרן שלנו", מספר ל"כלכליסט" מנכ"ל אגודת ידידי האוניברסיטה בארה"ב, פיטר ווילנר. "החברה שלו עשתה פרזנטציה מצוינת: כולם דיברו על כמה כסף הם מרוויחים ממאדוף, סיפרו על כל הארגונים שהשקיעו אצלו. הם אמרו שהוא פשוט גאון, ושהוא מבטיח תשואה של 10% בשנה".

זה חתיכת פיתוי. מה הציל אתכם?

"ועדת ההשקעות שלנו בחנה את הקריטריונים הקבועים, מי הם מנהלי החשבונות שלו ומה איכות הדיווחים, והגענו למסקנה שאיננו מבינים את מדיניות ההשקעה שלו. הוטרדנו, למשל, מסוגיית החשבון הפיננסי שלו, כי היה לו חשבון בווסצ'סטר, שלא היה מהגדולים. בסוף פשוט החלטנו לוותר על זה. חלק מהאחריות שלנו היא לזכור את הכלל הראשון בפילנתרופיה: זה לא הכסף שלך. זה הכסף של התורמים, של האוניברסיטה. אתה חייב להיות זהיר מאוד איתו, אסור לך להמר. לכן דחינו את מאדוף".

יכול להיות שנדלקו אצלכם נורות אדומות שאצל אחרים לא?

"אנחנו מתנהלים כמו עסק: הפיקוח שלנו הדוק, ומדיניות השקעת התרומות שלנו מוגדרת בכללים ברורים מאוד - כללים שגופים אחרים אמרו שהם שמרניים מדי. כמה מהגופים האלה חשבו שברני מאדוף מתאים להם. לנו הוא לא התאים".

"לאובדן כסף יהודי יש השפעה עצומה"

את ווילנר פגשתי כשאירח משלחת מהאוניברסיטה העברית של בוגרי מסלול האקזקיוטיב MBA בהתמחות בניהול אינטגרטיבי, שהגיעו לסיור בן שבוע בניו יורק. "כל השנים גייסנו מיליונים לאוניברסיטה, ו־75% מהם מקורם בקהילה היהודית", הוא אומר, ומספר שמדובר באופרציה מורכבת ומשומנת: "יש לנו שישה משרדים עם עובדים מקצועיים שמשווקים את האוניברסיטה, כדי לגייס כסף. אנחנו פונים לתורמים פוטנציאליים ומגייסים תרומות בארוחות ערב ובאמצעות האינטרנט והדואר. הכסף נכנס לקרן, שממנה אנחנו שולחים לאוניברסיטה 5% מדי שנה - נוסף על כסף שנתרם למטרות ספציפיות ומועבר לאוניברסיטה בשלמותו".

על כמה כסף אנחנו מדברים?

"אנחנו תורמים לאוניברסיטה העברית 50 מיליון דולר בשנה בממוצע. בשנה שעברה גייסנו 65 מ־100 מיליון הדולר שגייסו כל אגודות הידידים של האוניברסיטה בעולם. הסכום כבר היה גדול יותר: בקרן היו 406 מיליון דולר, אלא שהיא ירדה עם השוק".

איך נראית השנה הנוכחית?

"נורא. הפילנתרופיה נפגעה מאוד, כי אנחנו האחרונים בשרשרת המזון. מאוקטובר עד עכשיו גייסנו 14 מיליון דולר, לעומת 36 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד (38% - ע"ק). התרומות השנה פחתו בכ־60% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ונאלצנו לשחרר עשרה אנשי צוות".

הקש ששבר את גב הגמל, אומר ווילנר, היה ההונאה של מאדוף. "איבדנו הרבה תורמים בגללו, ולאובדן הכסף היהודי יש השפעה עצומה", הוא נאנח. "הרבה תורמים שלנו מפאלם ביץ' קאנטרי קלאב איבדו מיליונים אצל מאדוף, ועקב כך איבדנו הרבה כסף. המצב קשה מאוד. עדיין יש כסף שם בחוץ, אבל קשה יותר לקבל אותו".

"מלכ"רים יהודיים רבים עומדים להיסגר"

כעת מנסה ווילנר לקדם שיתופי פעולה עם אגודות הידידים האמריקאיות של שאר האוניברסיטאות הישראליות. "אנחנו חייבים לחשוב אחרת, לראות איך ארגונים יכולים לשתף פעולה ביעילות, כדי להקטין את ההוצאות. בכלל, אנחנו פועלים עכשיו בדרכים מגוונות, ולא מתמקדים בצורת גיוס אחת. אנחנו למשל מקיימים הרבה ארוחות ערב חגיגיות: עשינו זאת עם ביל גייטס, ואני מנסה לקדם זאת כעת גם עם מנכ"ל טבע לשעבר באמריקה, ג'ורג' בארט. אתה חייב לעבור היום להארד סייל, מה גם שיש היום תחרות עצומה על דולרים לצדקה".

מה אתה צופה שיקרה בשנים הקרובות בתחום הפילנתרופיה?

"להערכתי, כמה מהמלכ"רים היהודיים ייסגרו. בטווח הארוך, הקהילה הולכת להיפגע. לפילנתרופיה יש עקומת החלמה אטית מאוד: מרגע שהכלכלה שבה ועולה, עוברות עוד 18 חודשים עד שמחלימים. אם התחזית היא שהמיתון יימשך שנתיים-שלוש, אפשר להעריך שהבעיות שלנו יימשכו כחמש שנים".

"מצד שני, כבר עברנו את השפל הגדול, את מלחמת העולם השנייה, שבע תקופות מיתון, ואנחנו עדיין כאן. זה רק דורש מאיתנו לחשוב איך לעשות ביזנס קצת אחרת. אם חס וחלילה ניסגר, 10% מהתקציב השנתי של האוניברסיטה הלכו. זה כסף שמיועד למחקר, למלגות, לציוד לפקולטות, לבנייה. אסור שזה יקרה".

הסיטי מסתגרת

עיר רפאים - זה מה שחיכה למשלחת לארצות הברית של בוגרי האקזקיוטיב MBA של האוניברסיטה העברית בהתמחות בניהול אינטגרטיבי. "זו הפעם ראשונה שהמוסדות הפיננסיים התנגדו לארח אותנו", אומר ד"ר ניראון חשאי, המנהל האקדמי של תוכניות האקזקיוטיב שעמד בראש המשלחת. "אנחנו עורכים את הסיור הזה מדי שנה, ותמיד ביקרנו במוסדות המובילים: ליהמן ברדרס, מריל לינץ', בלק רוק. היום חלקם לא קיימים, ואלה שכן פשוט לא רצו שנבוא. כשאתה מצליח, זה נחמד לבוא ולספר כמה אתה טוב. זה הרבה פחות כיף לספר שאתה נלחם על חייך".

תוכנית האקזקיוטיב MBA כוללת ארבעה סמסטרים, ובאים ללמוד בה מנהלים ממגוון חברות, מצ'ק פוינט דרך אורמת ועד חברות סטארט־אפ עצמאיות. כמה מהחברות אף מממנות את עלות הלימודים, העומדת על 100 אלף שקל.

חשאי מסביר שהתוכנית שמה דגש על ניהול אינטגרטיבי, שמופיע במיטבו בחברות הענק האמריקאיות. השנה, למשל, ביקרו חברי המשלחת בתאגיד ניוזקורפ ובענקית התרופות מרק, וזכו להצצה מיוחדת במטה של יבמ, אחת מספינות הדגל של הכלכלה האמריקאית. "אתה לומד הרבה מביקור בחברה שלה מחזור של יותר מ־100 מיליארד דולר", אומר חשאי. "בארץ אין כמעט חברות שעוברות את הרף של 300 מיליון דולר. רק כאן אפשר להיחשף לשיקולים ולמורכבות שבניהול חברות ענק. זה יוצר עתודה של מנהלים טובים יותר, שלומדים ליצור ארגון ענק ולנהל אותו".