כך עבר אורני פטרושקה מאקזיט של מיליארדים לאיסוף אגורות עבור נזקקים
מייסד כרומטיס ושותפיו השיקו אתמול מיזם ראשון מסוגו בעולם, שמעגל סכומים מעסקאות כרטיסי אשראי ותורם אותם לעמותות. בראיון ל"כלכליסט" מספר פטרושקה על הרצון לשנות את התדמית שלנו ממקבלי תרומות לכאלה שדווקא נותנים, ועל כך שאינו מתגעגע להייטק הקלאסי
אורני פטרושקה אינו ממהר להתראיין בשנים האחרונות. הוא מודה שמאז מכירת כרומטיס הוריד פרופיל בכוונה והתנתק מההייטק הקלאסי. עיקר עיסוקו מאז הוא קלינטק, אבל גם תחום זה לא החזיר אותו לאחרונה לחיק התקשורת. אתמול השיק פטרושקה מיזם חברתי, וזו דווקא כן סיבה טובה מבחינתו להיחשף.
אורני פטרושקה (51) הוא אחד היזמים הוותיקים בהייטק הישראלי. ב־1996 הוא ושותפו ליזמות רפי גדרון מכרו את חברת סקורפיו, שהוקמה ב־1993, לחברת יו.אס רובוטיקס תמורת כ־72 מיליון דולר. ב־1997 הם הקימו את כרומטיס, שבמאי 2001 שברה שיא ישראלי כשנמכרה לפי שווי של 4.8 מיליארד דולר במניות. ב־2005 הם הקימו את פרסיד, המתמקדת בסטארט־אפים העוסקים באנרגיות חלופיות.
מעגלים כלפי מעלה
"עיגול לטובה", שהושק עם לאומי קארד, יעקב בורק ויהושע אגסי, הוא מיזם ראשון מסוגו בעולם שמאפשר ללקוחות לאומי קארד בשלב הראשון לתת הוראה קבועה לעגל את סכומי העסקאות שלהם לשקל הקרוב, וסכום העיגול עובר לתרומה לעמותות שהלקוחות עצמם בוחרים.
"בקיץ 2007 פגשתי בכנס פילנתרופי בליסבון בחור אנגלי בשם ריי טיילור, שסיפר שיש לו רעיון לעגל עסקאות בכרטיס אשראי ואת העיגול להעביר לתרומה", מספר פטרושקה איך התגלגל הרעיון. "טיילור הוא איש שיווק ומיתוג שמאוד הצליח בסוף שנות התשעים ועבר מאוחר יותר לעסוק בפעילות חברתית. הוא עבד בין היתר עם ריצ'רד ברנסון בווירג'ין בנושאים חברתיים". לטיילור כבר היה שם למיזם והוא מיהר לרשום עליו פטנט — round up (עיגול כלפי מעלה וגם התקבצות יחד).
הרעיון הלהיב את פטרושקה, והוא התנדב לעשות פיילוט בישראל. "יש כאן רעיון ערכי שכל פעם שאנחנו קונים משהו לעצמנו, אנחנו תורמים במקביל גם לאחרים", הוא אומר. "אנחנו בדרך כלל גם טובים יותר בלקבל פילנתרופיה מאשר בלתת, וזו הזדמנות טובה לתקן את התדמית שלנו". כשחזר לארץ נפגש עם יעקב בורק ויהושע אגסי, שהתלהבו גם הם ויחד הקימו השלושה את עיגול לטובה. פטרושקה ובורק מכירים כבר כמה שנים, בין השאר דרך תרומתם לארגון מעלה ושיתוף פעולה במפקד הלאומי.
השלושה פנו לחברות כרטיסי האשראי, לאומי קארד היו הראשונים להרים את הכפפה והפרויקט יצא לדרך. בתחילה תוכנן כי ללאומי קארד תהיה בלעדיות בפרויקט למשך כשנה, אבל בהמשך החליט מנכ"ל החברה דני כהן שאין בכך טעם, וכי עדיף שעוד חברות שיהיו מעוניינות יצטרפו מוקדם יותר כדי להרחיב את היקף התרומות.
18 מיליון שקל בשנה
גם המתמטיקה של פטרושקה לא מסובכת. לקוח של לאומי קארד מבצע כ־13 תנועות בממוצע בחודש, שרק את חלקן אפשר לעגל. על פי החישובים המקדימים שנעשו, תרומה חודשית של לקוח יכולה לנוע בין כמה אגורות לכ־12.90 שקל. מפיילוט מוקדם שנערך בין עובדי לאומי קארד עולה כי ממוצע התרומה לכרטיס הוא ארבעה שקלים לחודש. ללאומי קארד ישנם 1.6 מיליון כרטיסים והחישוב, אופטימי או לא, מביא בחשבון ש־25% מהלקוחות יצטרפו למיזם. לפי חישוב זה, פוטנציאל התרומות מגיע לכ־1.6 מיליון שקל בחודש - 18 מיליון שקל בשנה. בהקמת הפרויקט עצמו הושקעו יותר ממיליון שקל של משקיעים פרטיים ולאומי קארד.
בהמשך מקווה פטרושקה כי גם חברות כרטיסי האשראי האחרות יצטרפו למיזם. לדעתו, אפשר יהיה בהמשך להרחיב את מעגל התרומות גם באמצעות בתי עסק. "אנחנו בדיונים מתקדמים עם עוד חברות אשראי והפוטנציאל כאן גדול מאוד", אומר פטרושקה. "יש הרבה חברות לצד חברות האשראי שאצלן אפשר לעגל תשלומים. יש לנו גם תוכניות לאפשר עיגול לסכומים לשקל הזוגי הקרוב. אנחנו בודקים גם אפשרות לתרום סכום קבוע מכל קנייה במקום לעגל. אני חושב שאפשר להגיע לתרומות בהיקף של 100 מיליון שקל בשנה ויותר".
לאן הולכות התרומות?
"הוקמה ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר, שגיבשה רשימה של עמותות שמחולקות ל־11 תחומים: איכות סביבה, אנשים עם מוגבלויות, בריאות, חינוך, קהילות נזקקות ועולים חדשים, ילדים ונוער במצוקה, תרבות ופנאי, רווחה ותעסוקה, מטרות בינלאומיות, נשים במצוקה וסבלנות וזכויות אדם. כל תורם יכול לבחור אחת עד שלוש מטרות או עמותה, והכספים יועברו אליהן במלואם. במשך הזמן יוכל כל תורם לשנות את עמותות היעד שלו כרצונו, וגם רשימת העמותות תתרענן מעת לעת".
"צריך לקדם את התחום הארץ"
כדי להיכנס לרשימה עוברות העמותות תהליך של בדיקת שקיפות ומינהל תקין באמצעות מידות, עמותה המעריכה עמותות בישראל.
המיזם יקודם באתר החדש של עיגול לטובה ובאתר של לאומי קארד, וכן בדיוור ישיר לכל לקוחות החברה. גם בנק לאומי יתרום את הפלזמות שלו בסניפים לקידום המיזם.
אם עיגול לטובה יצליח, הוא ייושם במדינות נוספות בעולם. העמותה שהוקמה באותו שם, שבראשה עומדת ורד שביט־מזור, היא זכיינית של ראונד אפ הבריטית, והכוונה בהמשך היא לתת זכיונות בעוד מדינות.
מה דעתך על מצב האחריות החברתית בישראל?
"צריך להמשיך לשפר ולקדם את התחום בארץ, כי כעת המצב לא מספיק טוב. החברות הגדולות מתחילות להבין זאת וזה מתחיל לחלחל. אבל המספרים מוכיחים שהדרך עוד ארוכה".
ההשקה הזו מרגשת כמו הצלחה גדולה בהייטק?
"אם הפרויקט הזה יצליח, הוא יהיה הסטארט־אפ הכי רציני שלי".
האם המעבר לעיסוק בקלינטק קשור גם ברצון לעשות למען החברה?
"זה יהיה יפה להגיד שהמעבר היה חלק מתפיסה אידאולוגית, אבל זה לא יהיה נכון".
