סקר מדד מצב הרוח הכלכליסטי: מוכרחים להיות שמח

סקאלת הרגשות: ורוד עולה

איך אתה מגדיר את מצב הרוח שלך בתקופה האחרונה?

השיפור במצב הרוח ניכר היטב בסקאלת הרגשות: כמעט כל תיאורי התחושות החיוביים - אופטימי, רגוע, מרוצה, מאושר, מעודד ובטוח - התחזקו החודש. בד בבד נחלשו כל הרגשות השליליים - דאגה, תסכול, אכזבה, פחד, פסימיות, חוסר אמונה, כעס ואדישות. הדאגה היא עדיין הרגש המוביל, אבל האופטימיות כבר מזנבת בה. קרוב לוודאי שסיום המלחמה בדרום תרם לרגשות החיוביים, וכך גם התמעטות הכותרות הכלכליות המדאיגות (או לפחות התרגלות הציבור לכותרות האלו). אם המגמה תימשך, בתוך כמה חודשים ה"מוכרחים להיות שמח" ינצח.

מצב הרוח: רק משתפר, תודה

איך אתה מגדיר את מצב רוחך בתקופה האחרונה? (מ־1 עד 10)

אולי זו השנה החדשה, אולי המלחמה, אולי אובמה, אולי ימי השמש החורפיים, אולי הגז של יצחק תשובה. הציבור, בכל אופן, מרגיש טוב יותר. זה מתבטא קודם כל במצב הרוח הכללי. הציון הממוצע למצב הרוח עלה מ־6 ל־6.3, והסקאלה נדדה לאזור השמח יותר. פחות אנשים מגדירים את מצב רוחם כגרוע (18.1% הגדירו אותו בציונים 4–1 לעומת 22.9% בסקר הקודם), ויותר ממחצית האנשים נתנו לו ציונים גבוהים (7–10); 12% אפילו הגדירו אותו כמצוין.

מצב הרוח: רק משתפר, תודה

אצל הנשים, אגב, נרשמה קפיצה קטנה יחסית במצב רוח, מ־5.9 ל־6, בעוד אצל הגברים נרשם זינוק מ־6.1 ל־6.6. הייתכן שהמלחמה מיטיבה בעיקר עם הטסטוסטרון הלאומי?

המצב הכלכלי: מעלה, מעלה, מעלה

איך אתה מגדיר את המצב הכלכלי שלך כרגע? (מ־1 עד 10)

בתפיסת המצב הכלכלי נרשם זינוק מזהיר עוד יותר מבמצב הרוח הכללי: הממוצע עלה מ־5.2 ל־5.7. 39% מהציבור הגדירו את מצבם בציונים טובים מאוד (10–7), לעומת 31% בסקר הקודם. 5% מהנשאלים הגדירו את מצבם מצוין, לעומת 3% בסקר הקודם. בו־בזמן, שיעור האנשים שמגדירים את מצבם הכלכלי גרוע (ציונים 4–1) ירד משמעותית: בעוד שבסקר הקודם כשליש מהציבור מיקם את עצמו בקצה הלחוץ של הסקאלה, הפעם רק רבע מהנשאלים עשו זאת.

המצב הכלכלי: מעלה, מעלה, מעלה

לקראת הבחירות: לא תולים תקוות

לדעתך, כיצד תשפיע הממשלה החדשה שתקום אחרי הבחירות על המצב הכלכלי בישראל?

לקראת הבחירות: לא תולים תקוות

שבועיים לפני הבחירות, הציבור הישראלי לא ממש מצפה להן בכיליון עיניים. יותר מחצי מהמשיבים מעריכים שהממשלה שתקום בקרוב, בלי קשר לזהותה הפוליטית, לא תשנה את המצב הכלכלי בישראל. רק כשליש מהציבור חושבים שממשלה חדשה יכולה לשפר את המצב. זהו עוד ביטוי לאדישות הגוברת בציבור כלפי הנעשה במערכת הפוליטית, וברור כי התחושה הטובה בקרב הנשאלים, כפי שהיא משתקפת בשאלות האחרות, אינה נגזרת מהשינוי שבפתח. מעניין יהיה לראות אם בעוד כחודש, לאחר שיתקיימו, יצליחו הבחירות להפיח בציבור תקווה כלשהי.

המלחמה: מזיקה לכלכלה

לדעתך, כיצד השפיעה המלחמה על המצב הכלכלי בישראל?

כמעט חצי מהציבור חושב שלמלחמה ברצועת עזה ולהתקפה על יישובי הדרום לא היתה כל השפעה על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כמעט אותו שיעור משיבים סבור שהמלחמה, שהסתיימה יומיים לפני ביצוע הסקר, הזיקה לכלכלה הישראלית. התחושה המובהקת הזאת של 46% מהציבור לא ממש באה לידי ביטוי במדדי מצב הרוח האחרים, ומוכיחה שוב את הנתק הגובר בקרב הישראלים בין התחושה הנוגעת למצב הכללי לבין ההרגשה האישית.

המלחמה: מזיקה לכלכלה

האזור היחיד בארץ שבו רוב הציבור חש שהמלחמה הביאה להרעה במצב הכלכלי הוא, באופן טבעי, אזור הדרום: 46% מהנשאלים דיברו על הרעה, 40.5% לא ראו השפעה, ואילו 3.8% מהנשאלים בדרום טענו שהמלחמה הביאה לשיפור במצב הכלכלי.

המצב הכלכלי האישי: הירושלמים הכי אופטימיים, תושבי הדרום הכי פסימיים

מה אתה צופה שיהיה מצבך הכלכלי בעוד שנה?

השיפור במצב הרוח ניכר גם כשהציבור מתבונן קדימה: הנשאלים צופים שיפור במצבם הכלכלי, והממוצע עומד על 6.3 (לעומת ממוצע של 5.7 במצב הכלכלי הנוכחי). אלו ציפיות גבוהות יותר מאלו שנרשמו בדצמבר, אבל "זינוק" קטן יותר מהמצב הנוכחי לעומת הסקר הקודם. גם בשאלה הזאת נרשם סחף יחסי לציונים החיוביים יותר, על חשבון ההערכות הגרועות.

מעניין לראות שהאופטימיים הגדולים הם תושבי ירושלים (ממוצע 6.5) ויהודה ושומרון (ממוצע 6.6), ואילו הפסימיים ביותר היו תושבי תל אביב (ממוצע 6) ותושבי הדרום (ממוצע 6.1). מצב הרוח הזה בקרב תושבי הדרום הגיוני, בסקר שנעשה יומיים אחרי תום המלחמה. את הלך הרוח הפסימי בתל אביב אפשר לייחס אולי לפיטורים בחברות ההייטק בגוש דן.

המצב הכלכלי האישי: הירושלמים הכי אופטימיים, תושבי הדרום הכי פסימיים

החשש למקור ההכנסה: הציבור רגוע יותר

האופטימיות הגוברת ניכרת גם בשאלות הנוגעות לעתיד הקרוב והרחוק. כשמשתתפי הסקר נשאלו באיזו מידה הם חוששים לאבד את מקור הפרנסה שלהם (בסולם שנע מ־1, "חושש מאוד", עד 10, "כלל לא חושש"), נרשם ממוצע של 6.5, לעומת 6.2 בחודש שעבר. גם בשאלה "באיזו מידה אתה מודאג ממצבך הכלכלי לאחר פרישתך לגמלאות" נרשם שיפור בהלך הרוח, והממוצע עלה מ־5 בחודש שעבר ל־5.4 בסקר הנוכחי.

השינוי בהוצאות: עדיין מפזרים פחות כספים

האם בחודש האחרון צמצמת את הוצאותיך?

מדדי ההתנהגות

כמעט 60% מהציבור צמצמו החודש את הוצאותיהם - שיעור דומה לזה שהתקבל בסקר הקודם. במקביל, שיעור המשיבים שהוציאו בחודש האחרון יותר כסף גדל באופן ניכר, מ־5.5% ל־8.1%. העלייה הזו מתיישבת עם השיפור במצב הרוח הכללי ובתפיסה הכלכלית, שבא לידי ביטוי בשאלות האחרות.

עם זאת, ניתוח של תחומי הצריכה מגלה שהצמצומים היסודיים מתרחבים. בחודש החולף צמצמו יותר אנשים את הוצאות הבסיס שלהם - קניית מזון וחשבונות ביתיים - או לפחות לא הגדילו אותם. מנגד החודש הצהירו פחות משיבים שחסכו בתחומים שבהם קל יותר לחסוך - הוצאות על בילויים, פנאי, קניית בגדים ומוצרי חשמל. ההסבר לכך נעוץ בעצם כבר בחודש הקודם: צמצום ההוצאות בסעיפים האלו החל כנראה כבר לפני כמה חודשים, ולכן השאלה על צמצום ההוצאות בחודש האחרון אינה משקפת את היקף החיסכון המתמשך.

בסיכומו של דבר, בעוד במדדי ההווה והעתיד נרשם שיפור, במדד ההתנהגות נרשמת ירידה. מצב הרוח משתפר, הציבור אופטימי, אבל היד בכיס קפוצה. סתירה? לא בהכרח. יכול מאוד להיות שהאופטימיות נובעת מהחיסכון או שהלך הרוח החיובי מאפשר להדק את החגורה בקלות רבה יותר. וייתכן שפשוט מדובר בעוד מקרה של ביצה ותרנגולת.

על אילו מהסעיפים הבאים הוצאת באחרונה פחות כסף, ועל אילו הוצאת יותר?

על הסקר

מצב הרוח הכלכליסטי הוא מדד מיוחד של כלכליסט ומכון המחקר פאנלס, שמתפרסם מדי חודש. המדד נועד לאבחן הלכי רוח כלכליים וכלליים בקרב הציבור הישראלי, הן בהיבטים רגשיים והן בסוגיות התנהגותיות. המדד מתבסס על סקר שהתקיים ב־21–19 בינואר בקרב 541 נשאלים, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר נעשה בידי מכון המחקר פאנלס, המתמחה במחקרי שוק באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all. טעות הדגימה המרבית היא ‭.± 4.3%