הנפילה של נגבטק: השוק קרס, הבעלים נעלמו

אתמול האריך בית המשפט המחוזי בתל אביב את צו הקפאת ההליכים של חברת ההייטק נגבטק ב־30 יום נוספים. למרות ההארכה, השופטת ורדה אלשיך הדגישה כי לא ייתכן שבעלי השליטה לא ישתתפו במימון ההליכים והורתה להם להודיע בתוך שבועיים מה סדר גודל התרומה שהם יזרימו לחברה. "תרומת הבעלים משמעותה הכנסת יד לכיס והבאת כסף מ'הבית', כסף חדש ולא אשראי", הדגישה אלשיך. "האמירה שהם מוכנים לעבוד בלי שכר אין בה די".

פיטורים במגזר ההייטק נחשבים לעניין סטרילי בדרך כלל. העובד מקבל שימוע ולאחריו ניתן לו מכתב פיטורים ואת המשכורת והפיצויים המגיעים לו. אולם במקרה של נגבטק, אחת ההבטחות המקומיות של תעשיית השבבים בישראל, העניינים לא הסתדרו כפי שכולם קיוו. החברה, שהגיעה בתחילת נובמבר למצב של הקפאת הליכים, מחפשת רוכש, בעוד היא נמצאת בחובות לנושים בגובה 135 מיליון שקל ו־136 עובדיה שפוטרו (מתוך 147) עוד לא קיבלו את משכורת אוקטובר.

שני הצדדים, העובדים המיוצגים על ידי עורכת הדין גלילה הורנשטיין, והנאמן שמונה לחברה, עו"ד אבנר כהן, מתכתשים ביניהם בבית המשפט ומחוצה לו, ומקורות בתעשייה מגלים כי המאבק אינו משפר את ערכה של החברה לפני המכירה.

עובדי נגבטק בבית המשפט עם עורכת דינם גלילה הורנשטיין צילום: אוראל כהן

סיפור הצלחה

עד לפני שנה נחשבה נגבטק לאחת ההצלחות של תעשיית ההייטק המקומית. החברה, שהוקמה ב־2000 ברחובות בידי יוצאי אורבוט (שמאוחר יותר התמזגה ונהפכה לאורבוטק), קיבלה בתחילת השנה תג מחיר של 50 מיליון דולר. נגבטק מפתחת מערכות לבדיקת תקינות של פרוסות הסיליקון במהלך ייצורן, והשיקה ב־2004 את מוצר הדגל שלה — מערכת 3100. הכנסותיה זינקו בעקבות כך מ־3 מיליון דולר באותה שנה ל־31 מיליון דולר ב־2006. אולם מאז קרסו הכנסות החברה במהירות ל־16 מיליון דולר ב־2007, ול־2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2008. הסיבה לכך היתה כישלון הגרסה המתקדמת (3200) לבדיקת שבבים.

בינואר 2008 חתם השלד הבורסאי איזראל גרות' פרטנרס (IGPAC) של כרמל ורניה ומתי קרפ על הסכם למיזוג עם נגבטק לפי שווי של 50 מיליון דולר. שווי העסקה היה זהה לשווי גיוס ההון שביצעה נגבטק כחצי שנה קודם לכן מקרנות הון סיכון. אך בעקבות נפילה חדה של מכירות נגבטק שנתגלו לקראת אמצע השנה, עם דרישות ממשקיעים מוסדיים אמריקאים, הופחת בהמשך שווי העסקה לכ־30 מיליון דולר.

הקריסה בהכנסות הסבה הפסדים כבדים. החברה, שגייסה מאז הקמתה כ־140 מיליון דולר, נמצאה במצב פיננסי קשה ורואי החשבון שלה הצמידו לה אזהרת "עסק חי". יומיים לאחר מכן, כונסו העובדים על ידי בעלי המניות של החברה, כולל כל נציגי הקרנות, שם נאמר להם כי בקרוב יגוייס כסף לחברה שיספיק לה לזמן רב.

ואכן, ל"כלכליסט" נודע כי ביולי השנה ביקשו בעלי המניות למכור את נגבטק לחברת וולינגטון בשווי נמוך יותר, של 20 מיליון דולר, וכבר נסגר מזכר הבנות בנושא, רבות בזכות האופטימיות ששידרו מנהלי החברה. התמוטטות הבנקים האמריקאיים בספטמבר סתמה את הגולל גם על עסקה זו. כך, לא נותר לבעלי המניות - קרנות ההון סיכון ג'נסיס, פיטנגו וסטאר ונצ'רס, קרן ההשקעות של ליהמן ברדרס וחברת קוואליטאו - אלא להזרים כמה מאות אלפי דולרים נוספים על מנת להחיות את החברה ולו לזמן קצר.

ירון לוטן, יו"ר נגבטק צילום: עמית שעל

השוק שבו פועלת נגבטק ספג מכה אנושה, והחברות המתחרות, כגון אפלייד מטריאלס, אף הן בקשיים אדירים. נאמן החברה אמר בבית המשפט כי לחברה לקוח קוריאני יחיד שהיה אמור לשלם במרץ 2009, וכיום נמצא בדיונים עם הנאמן על תשלום מוקדם. ב־2 בנובמבר קיבל ביהמ"ש את בקשת נגבטק להקפאת הליכים, כהגנה מנושים.

"הנשמה מלאכותית"

אחת הטענות המרכזיות של נציגת העובדים, עו"ד גלילה הורנשטיין, היא כי החברה פועלת כרגע על בסיס כספי המשכורות שלא ניתנו להם באוקטובר, ולמעשה הנאמן לא הציג כל תוכנית הבראה ונעשית כאן "הנשמה מלאכותית" לחברה. נאמן החברה, עו"ד אבנר כהן, הודה בדיון לשאלת השופטת כי החברה פועלת על בסיס מימון של "הכסף שהיה בקופה".

ביום רביעי בשבוע שעבר אישרה השופטת את התמריץ שהציע נאמן החברה, עו"ד אבנר כהן. לפי המנגנון שהוצע בהסכמת הנושים המובטחים, עובדי החברה שיסייעו ויתרמו להליך המכירה יזכו ל־10% מהתמורה שתתקבל - לאחר ניכוי הוצאות מכירה והוצאות הקפאה. הנושים המובטחים שהחברה חייבת להם כ־62 מיליון שקל הסכימו למהלך זה. מהבקשה שאושרה בשבוע שעבר עולה עוד כי אופן חלוקת התמורה אמור להתגבש בהסכמה בין הנאמן לבין הנהלת החברה בטרם תושלם המכירה.

נפילת חברת ההייטק המבטיחה נגבטק

הנאמן ציין בדיון אתמול כי המשקיעים הפוטנציאליים נמצאים במהלכה של בדיקת הנאותות לקראת הרכישה, והמועד להגשת הצעות לרכישת החברה נדחה בשבוע ונקבע למחר, לאחר שהמועד המקורי היה אמור להיות ב־27 בנובמבר. ההשערה היא כי בשלב זה הרוכשות הפוטנציאליות הן מתחרותיה של נגבטק: אפלייד מטריאלס ו־KLA טנקור, שתיהן מפתחות מכונות לבדיקת ייצור שבבי סיליקון ולשתיהן מרכזי פיתוח בישראל.

אלשיך אמנם דחתה את בקשת העובדים אך הביעה אמפתיה למצבם: "אין לי ספק כי לעובדים 'בטן מלאה' על הדרך שבה נהגה עמם החברה בחודש האחרון ואני לא קובעת מסמרות, אם העובדות שהם טוענים נכונות", אמרה, אך הוסיפה כי "העובדה היא שבמשך אותו חודש העובדים עבדו ובסוף משכורתם לא שולמה אינה נדירה במצבים של חברה בקשיים". בתעשייה מעריכים כי משכורות העובדים אינן משולמות בגלל שבעלי המניות חוששים מקיפוח שאר הנושים, בהם קרנות אשראי והלוואות הון סיכון.

השופטת עשתה גם הבחנה בין 140 העובדים שכבר ביקשו לקבל את מכתבי הפיטורים שלהם לשאר העובדים שנשארו במעמד של עובד בחופשה ללא תשלום. "העובדים, רובם ככולם, פוטרו ולגביהם לא יכול להיגרם יותר נזק, אם נגרם, מהארכת ההקפאה". השופטת המליצה כמה פעמים במהלך הדיון ובהחלטתה לעורכת הדין של העובדים לנהל מו"מ עם הנאמן. היא ציינה כי יש מקום לשלם, ולו באופן חלקי, את משכורות העובדים לחודש אוקטובר.

תגובת החברה

יו"ר הדירקטוריון, ירון לוטן, הגיב על טענות העובדים בנוגע להבטחות שניתנו להם בעבר, ואמר ל"כלכליסט" לאחר הדיון: "לא ניתנה כל הבטחה על ידי קרן פיטנגו. אנשי הקרנות רק דיברו עם העובדים וזה היה באוגוסט - העולם השתנה מאוד מאז אוגוסט, חברות יותר גדולות כבר התמוטטו". לוטן הוסיף כי "מדובר באנשים מנוסים מאוד והם לא הבטיחו שום דבר אלא רק תיארו את הרצון והתקווה שלהם".

מקור בתעשייה סיכם: "בסופו של דבר ההתכתשות בין העובדים לבין החברה רק מזיקה לשני הצדדים. הם יבינו זאת רק כאשר הרוכשים הפוטנציאליים יקטינו את הצעתם, או שיבטלו את ההצעה כליל".