"גופים שיתמקדו בערך חברתי ממשי ירוויחו מהמשבר"

לפני שמונה שנים החליט בוקי אורן, אז בכיר בחברת קומברס, לנטוש את עולם ההייטק ולעבור לתחום המים. שורה של תפקידים כסמנכ"ל נטפים ויו"ר מקורות הובילו אותו לתפקידו היום - נשיא ומנכ"ל Miya, מיזם המים של קבוצת אריסון. את המעבר הוא מסביר בהתמקדות במגמות ארוכות טווח. "גם כיום, בתקופת המשבר, יש להסתכל על הטווח הארוך. ישראל יכולה לנצל את המצב כדי להוביל בפתרונות שמספקים שילוב של מים ואנרגיה", הוא קובע.

את מיזם מיה הקימה אריסון השקעות ב־2006 בהשקעה של 100 מיליון דולר. החברה, שנחשפה רשמית בקונגרס של ארגון המים העולמי בוינה בספטמבר האחרון, עוסקת בצמצום אובדן מים בצנרות עירוניות. כיום פעילה החברה בפרויקטים ב־67 מדינות, ומתכננת עוד פרויקטים בהיקף של מאות מיליוני דולרים בישראל ובעולם.

אורן נוסע לחו"ל לעתים קרובות, ובין לבין מנסה לקדם את התחום גם בישראל. היום הוא מנחה כנס בנושא טכנולוגיות סביבתיות - קלינטק, במסגרת ועידת ראש הממשלה לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי.

בוקי אורן (משמאל) בהשקת ביתן מיה בכנס ארגון המים הבינלאומי בוינה צילום: סיון פרג'

דגש על פרויקטים בני קיימא

כיצד יכול המשבר הכלכלי להיות הזדמנות לצמיחה?

"באופן עקרוני כולם מפסידים מהמשבר. המרוויחים יהיו גופים שיתמקדו בנתינת ערך ממשי לאוכלוסייה ולמדינות. בעולם התשתיות צריך להביא דברים שיש בהם ערך מוסף, ולא רק להתחרות במחיר נמוך. אין ספק שהמיזם שאני עובד עליו בנושא ייעול מערכות מים עירוניות הוא הכיוון הנכון".

לדברי אורן, אחת ההשלכות המיידיות של המשבר היא בעיית זמינות הכסף בשווקים. "כתוצאה מכך תהיה ירידה בביקושים ותחול האטה כלכלית משמעותית שתגביר את האבטלה במדינות רבות. לממשלות במצב זה יש שתי אפשרויות: להדפיס כסף ולהיכנס לאינפלציה או להיכנס לפרויקטים חדשים, והדגש הוא על פרויקטים בני קיימא. אם בעבר התפיסה היתה שיש לבנות עוד תשתיות, עוד תחנות כוח ועוד מתקני מים, התפיסה הרווחת היום היא שיש להקים תשתיות יעילות יותר".

כדי להדגים את חשיבות החיסכון באנרגיה המושקעת בהפקה, בהובלה ובשימוש של מים, אורן מציג שלושה נתונים. האחד, נתון של האיגוד האמריקאי לשימוש יעיל במים, שלפיו מדינת קליפורניה מבזבזת כחמישית מהאנרגיה שלה על הובלת מים. הנתון השני הוא של הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה (EPA), שמצאה כי כמות האנרגיה הנצרכת בהשארת ברז פתוח למשך חמש דקות זהה להפעלת מנורת 60 ואט במשך 14 שעות. הנתון השלישי הוא שבייצור מ"ק מים מותפלים מושקעים ארבעה קילו־ואט חשמל.

אורן חושב שהעתיד טמון בפרויקטים שישלבו בין תחומי האנרגיה והמים. הוא מביא כדוגמה את חברת אמפסי שהוקמה על ידי איתן לוי, אשר מציגה טכנולוגיה להפקת חשמל מביוב באמצעות תהליך ביולוגי. תוצר הלוואי של פירוק החומרים האורגניים בשפכים הוא הפקת חשמל.

הקשר בין הסקטור הפרטי לציבורי

באילו תופעות נוספות בתחום איכות הסביבה יש להתמקד בעתיד?

"נושא ההתחממות הגלובלית ימשיך להעסיק אותנו. כמו כן חל תהליך של אורבניזציה ומעבר מהאזורים הכפריים לערים. 2007 היתה שנת מהפך, שבה לראשונה מספר התושבים בערים היה גבוה יותר מאשר בכפרים" (ערים מייצרות כמות גדולה יותר של גזי חממה - ג"ש).

אילו מוצרים מתחום הקלינטק יהיו טובים בתקופת המשבר?

"החוכמה היא לייצר מוצר שתהליך הייצור שלו אינו פוגע בדברים אחרים. הראייה ההוליסטית היא הראייה הנכונה במקרה זה. אנרגיה סולרית וייצור אתנול ללא בזבוז אנרגיה הם הפתרונות הנכונים".

אורן טוען כי המשבר במשק המים העולמי אינו קשור למשבר הכלכלי. "כשבוחנים את מגוון הגורמים שמניעים את תעשיית המים רואים שמדובר במשבר שהוא בעיה ארוכת טווח. הביקוש למים בעלייה, ותמיד יהיה בעלייה. אם בעבר סמכו על גשמים, היום מבינים שצריך לייצר מים. נושא חשוב נוסף הוא הגבלת השימוש במים והגברת היעילות".

איך צריכה הרגולציה להתנהג בתקופת המשבר?

"אני צופה התערבות ממשלתית בעולם כולו. לא כל רגולציה היא רעה או טובה. יש רגולציות שמסייעות בשמירה על הבריאות והעסקים של הציבור. צריך להניע את גלגלי הכלכלה וליצור תהליכים עוקפי ביורוקרטיה. עם זאת חשוב שיהיה קשר בין הסקטור הפרטי לסקטור הציבורי. אם הממשל והסקטור הפרטי לא יעבדו יחד, זה יגרום למשבר רציני. החוכמה היא להחליט ולבצע. אם זה לא יקרה, המשבר ילך ויחמיר".

מה אתה ממליץ למנהלים צעירים לעשות כדי לצלוח את המשבר?

"לחשוב לטווח ארוך ועל נושאים שנותנים ערך אמיתי ולא שייכים לבועה. התקופה הקרובה תהיה תקופה מאתגרת, צריך לחפש את המקומות הנכונים להשקיע בהם, וזה לא פשוט. אם אתה הולך עם אמת ארוכת טווח, אני מאמין שתצליח".