$
בארץ

העמותה שמסייעת לעולי אתיופיה להשתלב בשוק העבודה

רק 15% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים בעבודה התואמת את כישוריהם. עמותת עולים ביחד, שבה תומכים בכירי המשק והמגזר הציבורי כגון צבי זיו וזאב ביילסקי, שואפת לתקן את המצב ולעזור לחברי העמותה להשתלב בשוק העבודה

עדי הגין 09:2324.08.08

כשגדי טגאי, בן 30 מאריאל, השתחרר מהצבא אחרי ארבע שנות קבע בחיל האוויר, עם ניסיון גדול במערכות מידע ומחשוב, הוא התקשה למצוא עבודה. "שלחתי קורות חיים ולא הצלחתי להגיע למשרות שרציתי", הוא נזכר בעצב. זו לא היתה הפעם הראשונה שטגאי חווה אפליה. כשהתגייס לאחר לימודי הנדסת מחשבים הוא הוצב כטכנאי מטוסים בבסיס בדרום. "נלחמתי במשך חצי שנה מול אנשי צבא אטומים עד שלבסוף הגעתי לשירות ביחידת המחשב המרכזית".

 

חבר הציע לו להירשם לעמותת עולים ביחד, וטגאי קיבל את ההצעה. "התחברתי לתוכנית ולאנשים שהקימו את העמותה. העמותה היתה עדיין בחיתוליה, אבל דרכה קיבלתי את ההזדמנות לעבודה". כיום הוא עובד בבנק הפועלים ביחידת מערכות המידע המרכזית ומצליח בעבודתו.

 

ב־3 בספטמבר ייערך במועדון בנק הפועלים שבמגדלי רובינשטיין בתל אביב הכנס השנתי של פורום ידידי עולים ביחד, שיספר על העמותה ועל בוגריה המצליחים. עם הנואמים נמנים זאב ביילסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, וצבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, שניהם ממייסדי העמותה, לצד אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה, שם נערכים שיעורי ההעשרה למשתתפים.

צבי זיו צבי זיו צילום: יותם פרום

 

תוכנית "עולים ביחד" נוסדה ב־2006 ופעלה במסגרת עמותת טבקה - צדק וזכויות לעולי אתיופיה. בעקבות הצלחת הפיילוט נהפכה התוכנית לעמותה עצמאית ב־2007 בשם "עולים ביחד - מנהיגות ומצוינות בתעסוקה לאקדמאים יוצאי אתיופיה". בהמשך חברו לעמותה בכירי המשק הישראלי, בכירים מהמגזר הציבורי, אנשי עסקים, מנהלי משאבי אנוש ויועצים ארגוניים.

יפעת עובדיה ואדוה הדר הן שתי הנשים שעומדות מאחורי העמותה. עובדיה שימשה כעורכת דין מסחרית במשך 11 שנים.

ב־2003 הקימה עם אורנה לין, ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל, משרד עורכי דין. הדר באה מתחום החינוך, וניהלה בית ספר באזור שפיים. היא עברה לתחום הגרפולוגיה ואף שימשה חברת מזכירות קיבוץ שפיים, ואז הצטלבו דרכיהן.

 

"לפני שנתיים החלטנו לעזוב את כל עיסוקינו ולהקים את התוכנית", מספרת עובדיה. "התוכנית צמחה למשהו גדול ששייך לכל האתיופים שמשתתפים בה". היכרותה של עובדיה עם העדה האתיופית החלה לפני שבע שנים, כשייצגה בפרו בונו קבוצה מיוצאיה בעתירה לבג"צ בנושא הקמת אנדרטה לזכר הנספים מאתיופיה בדרכם לישראל. היא שימשה גם כחברת ועד מנהל בעמותת טבקה.

 

ציונות עכשיו

זאב ביילסקי מסייע בגיוס תרומות, אנשי עסקים וחברות לעמותה. "החיבור החל כששמענו על העמותה שהוקמה. כשנודע לי על כך חשבתי שמדובר ברעיון מדהים. יש כיום יותר מ־100 אלף עולים אתיופים. רובם עלו משם וחלקם נולדו בארץ. אין ספק כי מי שעלה לארץ והצליח לקבל תואר הוא מוכשר, נחוש ובעל כוחות. הוא צריך להתחרות בישראלים הצברים שהוריהם עזרו להם". ביילסקי החליט לאמץ את העמותה אל לבו. "העליתי את הרעיון בפני ידידי צבי זיו וביקשתי ממנו שבנק הפועלים יילך לקראת הפרויקט - במקרה הטוב יעסיק אנשים אצלו, ואם לא, לפחות יפתח את הדלת למקומות אחרים. צבי זיו הימם אותי בגדולתו כשהחליט לראיין את המועמדים באופן אישי".

 

השלב הבא היה איסוף מיטב הכוחות בחברה הישראלית, שהחליטו לתת לאותם אנשים הזדמנות. "זו עשייה ציונית מדהימה של אנשים שמוכנים לתת קצת לבניינה של החברה הישראלית ב־2008. לא ייתכן שנשאיר את האנשים האלה להתמודד לבד", אומר ביילסקי הנרגש, "זה משמח אותי, כי זה מראה שיש תקווה. הפרויקט הזה הוא הזדמנות והוא מוכיח כמה העם שלנו נפלא".

 

צבי זיו, המגויס העיקרי של ביילסקי, מדגיש כי המועמדים האתיופים לא מבקשים הקלה מאיש, אלא רק למנוע את השחיקה בגלגלי הביורוקרטיה הארגונית. "כשבאים שני מועמדים - האחד צבר והשני אתיופי - יש נטייה לחשוש מכישוריו של האתיופי. כרגע הפעילות העיקרית שלי היא עזרה במתן עבודה לאותם אקדמאים. אני מסייע למצוא עבודה ראויה לכל אלה שלא מצאו אותה באמצעות העמותה. אולם זה לא מספיק. צריך להביא את הבעיה הזו לידיעת הציבור. זו לא ממש תעודת הצטיינות לחברה הישראלית".

 

"עיקר היכולת שלי הוא עשיית נטוורקינג למען מועמד ופנייה למנכ"לים", מסביר זיו. "על עבודתם של כל המועמדים שעזרתי להם להתקבל קיבלתי משוב מצוין מהמנהלים שלהם. את רובם אני מראיין בעצמי. מזמין אותם לפגישה ומנסה להכיר אותם. זה נותן לי יותר ביטחון כשאני משדך אותם לעמיתיי. עד עכשיו זה פועל ממש טוב".

 

מוטי קינדה. מנהל מותק בתנובה מוטי קינדה. מנהל מותק בתנובה צילום: יובל חן
שוברות את המיתוס

"בישראל חיים כ־100 אלף אתיופים. 4,000 מהם אקדמאים, אולם רק 15% מהם מועסקים בעבודה התואמת את השכלתם, וגם הם ברובם המכריע מועסקים במשרות הנוגעות למתן שירותים לעדה", אומרת עובדיה, "רוב הציבור הישראלי לא מכיר באמת את סיפורי ההצלחה בחברה האתיופית".

 

בדיוק בשביל זה קיימת העמותה. "מדי שנה אנחנו בוחרים קבוצת אקדמאים מצטיינים עם יכולות וכישורים שיש להם פוטנציאל להגיע לרמת ניהול בתוך זמן קצר", היא מסבירה. "הם מקבלים הכשרה על ראיונות עבודה, בניית קורות חיים וכדומה. בהמשך עוזרים להם למצוא עבודה באחד מהארגונים שמשתפים איתנו פעולה. כיום ישנם 50 ארגונים שקלטו את יוצאי התוכנית ועוד 150 שהתחייבו לקבל". עובדיה מדגישה שלא מדובר בהעדפה מתקנת. "מדובר באנשים מצוינים שלא נופלים מהישראלים, אולם משום שהם אתיופים הם לא מצליחים ללא עזרת התוכנית".

 

לאחר שהמשתתפים נקלטים בעבודתם הם ממשיכים לתוכנית העשרה דו־שבועית במרכז הבינתחומי שנמשכת שנה. לאורך 150 שעות אקדמיות עוברים המשתתפים הרצאות וסדנאות להקניית כלים נחוצים לשוק העבודה, לצד פעילות עם מנחי קבוצות מקצועיים לגיבושם כקבוצת עמיתים תומכת. כמו כן מקבלים הבוגרים חניכה אישית בהתנדבות על ידי איש מקצוע בכיר במהלך שנת העבודה הראשונה, וזוכים לקורסים באנגלית מקצועית.

 

משתלבים בהצלחה

בפיילוט של התוכנית השתתפו 32 אקדמאים. כולם מועסקים כיום במקומות עבודה שהולמים את הכשרתם, כגון בנק הפועלים, ECI, משרד עו"ד הרצוג־פוקס־נאמן, אינטל, כלל ביטוח, בנק לאומי, מיטב בית השקעות, עיריית חיפה, משרד ראש הממשלה ועוד. למחזור השני נרשמו כבר 380 מועמדים. מתוכם נבחרו כ־60 מועמדים סופיים מצטיינים.

 

אורית קליף, בת 26 מרמת גן, היא אחת מה־60 האלה. היא הגיעה למבחנים לאחר שאדוה הדר הרצתה על העמותה במכללת אריאל, שם סיימה תואר בכלכלה ומינהל עסקים. "הבנתי שאני צריכה את עזרת העמותה והלכתי למבחנים.

העמותה נתנה לי הזדמנות להגיע לעבודתי הנוכחית", מספרת קליף שהחלה לעבוד בבנק הפועלים במחלקת הבנקאות האישית ובקרוב תקודם לסגנית מנהלת המחלקה. "קבלתי כלים כמו ביטחון עצמי, אסרטיביות, ניהול זמן וכישורים נוספים שיסייעו לי כמנהלת".

 

מוטי קינדה, בן 29 מגבעת שמואל, המנהל מותג בתנובה, הוא תלמיד נוסף מאותו מחזור. הוא הגיע לעמותה בעקבות המלצות מחברים כשסיים את לימודיו בקריה האקדמית קריית אונו במינהל עסקים עם התמחות בשיווק ופרסום. "העמותה דואגת לי להזמנה לראיון בלבד. כל השאר עליי".

 

קינדה מסביר שהיתרון הכי טוב של התוכנית הוא הנטוורקינג. "התוכנית מייצרת מעין קבוצת תמיכה. אני מאמין שגם ללא העמותה הייתי מוצא את עצמי בסופו של דבר, אבל זה היה יותר קשה. לתנובה, למשל, אני לא בטוח שהייתי מצליח להגיע. הסטריאוטיפ קיים, ובגללו אנחנו זקוקים לתוכנית שתמנף אותנו. אני יכול לבכות על הקיפוח עד מחר, אבל אני גם צריך להוכיח את עצמי".

 

קליף מבקשת לקרוא לחברות נוספות להצטרף לפרויקט כדי לסייע לשבור את הסטריאוטיפים על הקהילה. "יש לנו היכולות. עובדה שכמעט כל יוצאי התוכנית הוכיחו את עצמם בגדול".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x